מילים: אהוד מנור | לחן: חנן יובל
מתוך "זה אתה", תשנ"ח 1998
הייתי ילד בשיעור תנ"ך
והמורה אמר: ספרים נפתח
בישעיהו פרק ב',
את פסוק ד' נקרא כעת.
עוד אני זוכר את התרגשות הרגע,
זה פסוק שלא אשכח,
וגם היום עובר בי רטט חום,
כמו פעם בשיעור תנ"ך.
"וכיתתו חרבותם לאתים
וחניתותיהם למזמרות",
"לא ישא גוי אל גוי חרב
ולא ילמדו עוד מלחמה".
בסוף החושך אור
ואם נזרע – נקצור
בחיינו, בימינו,
יתממש פסוק בזה הדור.
וכיתתו חרבותם לאתים...
מתוך "זה אתה", תשנ"ח 1998
הייתי ילד בשיעור תנ"ך
והמורה אמר: ספרים נפתח
בישעיהו פרק ב',
את פסוק ד' נקרא כעת.
עוד אני זוכר את התרגשות הרגע,
זה פסוק שלא אשכח,
וגם היום עובר בי רטט חום,
כמו פעם בשיעור תנ"ך.
"וכיתתו חרבותם לאתים
וחניתותיהם למזמרות",
"לא ישא גוי אל גוי חרב
ולא ילמדו עוד מלחמה".
בסוף החושך אור
ואם נזרע – נקצור
בחיינו, בימינו,
יתממש פסוק בזה הדור.
וכיתתו חרבותם לאתים...
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

