מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1886) |
לחן: ייוסף מִילֶט (1947-1889) |
עיבוד וניצוח: נתן שחר (2021-1937) |
שירה: מקהלת הילדים של כפר הילדים והנוער "הדסים", מייסודה של ויצ"ו הדסה בקנדה - Hadassim Children Choir |
שנת פרסום: תר"ע | שנת הלחנה: 1920.
השיר "שירת הקוצרים" (נקרא גם "שירת הקציר") ("Shirat HaKotzrim") ("The Harvest Song") הוא חלק ממחזהו הנודע של יצחק קצנלסון, "הנביא" : "חזיון בשלוש מערכות".
פרקיו הראשונים של המחזה פורסמו בשנת תרע"ב, 1912, באודסה, בעיתון "העולם", תחת הכותרת "ראשונים" : "חזיונות מימי קדם". (הפרסום ב"העולם" שבו נכלל השיר הוא מ-י"ג אייר תרע"ב, 30.4.1912).
בשנת תרפ"ב, 1922, פורסם המחזה השלם בספר, שכותרתו "הנביא" (הוצאת "ספר", לודז', דפוס "קולטורה").
את המחזה הקדיש קצנלסון למרת א. דּוֹמְבְּרוֹבְסְקַא, לבית א.ק. (יתכן אסתר דּוֹמְבְּרוֹבְסְקַא, בת משפחתו של אליעזר קפלן, מנהל הוצאת "אחיאסף").
הוא הוצג בפורים 1914 בתיאטרון "סקאלא" בלודז', תחת הכותרת "ראשונים", תוך הגדרתו כ"פואימה הדרמטית הידועה מאת יצחק קצנלסון" (הצפירה, 10.3.1914).
המחזה עוסק בנביא אלישע ומשרתו גֵּיחֲזִי (ספר מלכים ב').
השיר נכלל במערכה הראשונה שלו, "בשדה שוּנֵם" (עמ' 22-20 בספר).
הוא מתאר את השמחה האדירה והשפע שבמעמד הקציר, ומושר על-ידי חנני, אלדד ומידד - שלושת הקוצרים בשדהו של עובדיה הקשיש. כל אחד מהם שר לסרוגין בית מהשיר, ושלושתם יחד שרים במקהלה את הפזמון החוזר.
השיר נדפס פעמים רבות בעיתונים, במקראות ובשירונים. בחלק מההדפסות הוא מופיע תחת הכותרת "שירת הקציר".
כמו כן, ישנם פרסומים שייחסו בטעות את מילות השיר לשאול טשרניחובסקי. כך, לדוגמא, ב"אנציקלופדיה למוסיקה" מאת ישראל שליטא (הוצאת צ'צ'יק, תשי"ט), ובשירון "שאול טשרניחובסקי: מדריך למורה" (תשכ"ט, כולל תווים).
על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, לחן השיר הוא לחן מתגלגל, אשר חובר במקור על-ידי יוסף מילט לשירו של לוין קיפניס, "אחרית הימים": "המורה והמלחין יוסף מילט חיבר מנגינה יפה לשירו של לוין קיפניס 'באחרית הימים': 'אדם מזרח, הבוקר אור, יזל, כל פרח נרד ומור'. השיר לא נקלט וכמעט לא הושר. כעבור זמן קצר כתב המשורר יצחק קצנלסון את 'שירת הקוצרים': 'נפול נפלה תוך השדה שירת קוצרים האדירה.' לחנו של מילט נדד אל שירו של יצחק קצנלסון, ובצרוף חדש זה זכה הלחן להתפשט בארץ. השיר הראשון נשכח." (אליהו הכהן: "300 שירי זמר", עתמול - עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך י"ד, גליון 4 (84), ניסן תשמ"ט - אפריל 1989).
בשנת תשי"ד, 1954, נדפס השיר המולחן, תחת הכותרת "שירת הקוצרים", בקובץ השירים לילדים של יצחק קצנלסון, "יש לי שיר - לילדי ישראל", בפרק "גילו הגלילים" (כינוס לדפוס: שלמה אבן-שושן. ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד).
השיר נכלל ברפרטואר שירי חג השבועות שהושרו בארץ ישראל.
השיר, המובא כאן מפי מקהלת ילדי הדסים, נטבע במחצית הראשונה של עשור 1970, תחת הכותרת "שירת הקציר", בתקליט המקהלה, "חג השבועות" (גלטון).
כמו-כן נטבע בתקליט "שירי חגים" בביצוע המקהלה (גלטון, ישראל).
נפול נפלה תוך השדה
שירת קוצרים האדירה; ( - מושר: שירת קוצרים אדירה)
השיבולים המוזהבות
כורעות, קורסות עם השירה!
אִספו ברכת אדוני
מן ההר ומן הגיא!
מלאו, מלאו את הגרנים
ברכה, ברכה, ברכה לרוב שנים!
הדמעה אשר בה זרענו - ( - בית זה אינו מושר כאן)
היתה צלולה אז וטהורה,
צלולה, טהורה שבעתיים
רינתנו - בה נקצורה.
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
כורעות, קורסות השיבולים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
חד-ממורט הוא המגל -
איך לא יהמה שיר הקוצר?
לב הקוצר איך לא יָגֵל?
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
עוד מעט שיבולי-זהב ( - בית זה אינו מושר כאן)
תאולמנה לאלומות;
עוד מעט תעמודנה הכן,
זקופות, גאות ועצומות!
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
עָלֹה עלתה שירת קוצרים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
נפול נפלה תוך הקמה -
ברוכת טַללי שמים,
רְוַת מַשְׁמַנֵּי האדמה!
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יצחק קצנלסון (1944-1886) |
לחן: ייוסף מִילֶט (1947-1889) |
עיבוד וניצוח: נתן שחר (2021-1937) |
שירה: מקהלת הילדים של כפר הילדים והנוער "הדסים", מייסודה של ויצ"ו הדסה בקנדה - Hadassim Children Choir |
שנת פרסום: תר"ע | שנת הלחנה: 1920.
השיר "שירת הקוצרים" (נקרא גם "שירת הקציר") ("Shirat HaKotzrim") ("The Harvest Song") הוא חלק ממחזהו הנודע של יצחק קצנלסון, "הנביא" : "חזיון בשלוש מערכות".
פרקיו הראשונים של המחזה פורסמו בשנת תרע"ב, 1912, באודסה, בעיתון "העולם", תחת הכותרת "ראשונים" : "חזיונות מימי קדם". (הפרסום ב"העולם" שבו נכלל השיר הוא מ-י"ג אייר תרע"ב, 30.4.1912).
בשנת תרפ"ב, 1922, פורסם המחזה השלם בספר, שכותרתו "הנביא" (הוצאת "ספר", לודז', דפוס "קולטורה").
את המחזה הקדיש קצנלסון למרת א. דּוֹמְבְּרוֹבְסְקַא, לבית א.ק. (יתכן אסתר דּוֹמְבְּרוֹבְסְקַא, בת משפחתו של אליעזר קפלן, מנהל הוצאת "אחיאסף").
הוא הוצג בפורים 1914 בתיאטרון "סקאלא" בלודז', תחת הכותרת "ראשונים", תוך הגדרתו כ"פואימה הדרמטית הידועה מאת יצחק קצנלסון" (הצפירה, 10.3.1914).
המחזה עוסק בנביא אלישע ומשרתו גֵּיחֲזִי (ספר מלכים ב').
השיר נכלל במערכה הראשונה שלו, "בשדה שוּנֵם" (עמ' 22-20 בספר).
הוא מתאר את השמחה האדירה והשפע שבמעמד הקציר, ומושר על-ידי חנני, אלדד ומידד - שלושת הקוצרים בשדהו של עובדיה הקשיש. כל אחד מהם שר לסרוגין בית מהשיר, ושלושתם יחד שרים במקהלה את הפזמון החוזר.
השיר נדפס פעמים רבות בעיתונים, במקראות ובשירונים. בחלק מההדפסות הוא מופיע תחת הכותרת "שירת הקציר".
כמו כן, ישנם פרסומים שייחסו בטעות את מילות השיר לשאול טשרניחובסקי. כך, לדוגמא, ב"אנציקלופדיה למוסיקה" מאת ישראל שליטא (הוצאת צ'צ'יק, תשי"ט), ובשירון "שאול טשרניחובסקי: מדריך למורה" (תשכ"ט, כולל תווים).
על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, לחן השיר הוא לחן מתגלגל, אשר חובר במקור על-ידי יוסף מילט לשירו של לוין קיפניס, "אחרית הימים": "המורה והמלחין יוסף מילט חיבר מנגינה יפה לשירו של לוין קיפניס 'באחרית הימים': 'אדם מזרח, הבוקר אור, יזל, כל פרח נרד ומור'. השיר לא נקלט וכמעט לא הושר. כעבור זמן קצר כתב המשורר יצחק קצנלסון את 'שירת הקוצרים': 'נפול נפלה תוך השדה שירת קוצרים האדירה.' לחנו של מילט נדד אל שירו של יצחק קצנלסון, ובצרוף חדש זה זכה הלחן להתפשט בארץ. השיר הראשון נשכח." (אליהו הכהן: "300 שירי זמר", עתמול - עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך י"ד, גליון 4 (84), ניסן תשמ"ט - אפריל 1989).
בשנת תשי"ד, 1954, נדפס השיר המולחן, תחת הכותרת "שירת הקוצרים", בקובץ השירים לילדים של יצחק קצנלסון, "יש לי שיר - לילדי ישראל", בפרק "גילו הגלילים" (כינוס לדפוס: שלמה אבן-שושן. ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד).
השיר נכלל ברפרטואר שירי חג השבועות שהושרו בארץ ישראל.
השיר, המובא כאן מפי מקהלת ילדי הדסים, נטבע במחצית הראשונה של עשור 1970, תחת הכותרת "שירת הקציר", בתקליט המקהלה, "חג השבועות" (גלטון).
כמו-כן נטבע בתקליט "שירי חגים" בביצוע המקהלה (גלטון, ישראל).
נפול נפלה תוך השדה
שירת קוצרים האדירה; ( - מושר: שירת קוצרים אדירה)
השיבולים המוזהבות
כורעות, קורסות עם השירה!
אִספו ברכת אדוני
מן ההר ומן הגיא!
מלאו, מלאו את הגרנים
ברכה, ברכה, ברכה לרוב שנים!
הדמעה אשר בה זרענו - ( - בית זה אינו מושר כאן)
היתה צלולה אז וטהורה,
צלולה, טהורה שבעתיים
רינתנו - בה נקצורה.
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
כורעות, קורסות השיבולים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
חד-ממורט הוא המגל -
איך לא יהמה שיר הקוצר?
לב הקוצר איך לא יָגֵל?
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
עוד מעט שיבולי-זהב ( - בית זה אינו מושר כאן)
תאולמנה לאלומות;
עוד מעט תעמודנה הכן,
זקופות, גאות ועצומות!
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
עָלֹה עלתה שירת קוצרים, ( - בית זה אינו מושר כאן)
נפול נפלה תוך הקמה -
ברוכת טַללי שמים,
רְוַת מַשְׁמַנֵּי האדמה!
(פזמון): אִספו ברכת אדוני...
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

