מילים: יוסף נצר (1996-1922) |
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |
עיבוד ונגינה בגיטרה: הרצל סיגלוב (נ' 1927) |
ביצוע: הדסה סיגלוב (נ' 1929) |
שנת כתיבה והלחנה: 1962 | שנת הקלטה: 1968.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
השיר "ביתי אל מול גולן", נכתב ב-1962 על-ידי יוסף נצר וחיים ברקני, שניהם חברי קיבוץ שער הגולן, כשיר נושא של מחזמר שלם בשם זה, שאותו כתבו לרגל יובל ה-25 לייסודו של קיבוצם, שחל במרץ 1962.
את השיר במחזמר שרו בתי (בת-עמי) לרר (כיום, בתי/בת-עמי לשם) ויוסי מרטונוביץ' (יוסי מרטין).
המחזמר, הוצג מספר פעמים בשער הגולן, ובמהרה פרץ את גבולות הקיבוץ. הוא הוצג באמפיתיאטרון בצמח ולאחר מכן בהיכל התרבות בתל אביב.
ב-1963 שולב השיר כפסקול של הסרט "אשת הגיבור", בביצועה של יפה ירקוני (2012-1925). שותפים לכתיבת הסרט היו יוסף נצר והשחקנית בתיה לנצט, שאף שיחקה בו בתפקיד הראשי, כשלצידה גדעון שמר ושמואל אומני. הסרט, בבימויו של פיטר פריי (1991-1914), צולם ברובו בקיבוצים שער הגולן ובית זרע. שחקני משנה וניצבים רבים בסרט היו חברי שני הקיבוצים הנ"ל וקיבוצים אחרים באזור.
כעבור 50 שנה, ב-2012, במלאת 75 שנים להקמתו של שער הגולן, הוצג המחזמר שוב בקיבוץ, כמחווה ליוצריו, נצר וברקני.
מאז הושר לראשונה ב-1962, זכה השיר לעשרות של ביצועים בסגנונות שונים.
הביצוע של הדסה סיגלוב לשיר נדפס לראשונה בתקליט של הדסה סיגלוב, "ביתי אל מול גולן", מקולית, 1968. הוא נדפס שוב בתקליטור "הדסה סיגלוב – סולו", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2008, ומובא כאן.
איני יודע(ת) איך הומים היערות,
איך מתכסים גגות בשלג המרעיף.
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן,
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף,
כממטרות תחתן סובבתי בשרב,
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן.
עת התגייסתי, כך אמרתי לצבא:
"תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם.
די לי, די לגדול, כפרח חממה",
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן.
כאן ביתי, אל מול גולן...
התמונות מתוך Pixabay ופיקיוויקי.
עריכה: אתי ירוחמי.
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |
עיבוד ונגינה בגיטרה: הרצל סיגלוב (נ' 1927) |
ביצוע: הדסה סיגלוב (נ' 1929) |
שנת כתיבה והלחנה: 1962 | שנת הקלטה: 1968.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
השיר "ביתי אל מול גולן", נכתב ב-1962 על-ידי יוסף נצר וחיים ברקני, שניהם חברי קיבוץ שער הגולן, כשיר נושא של מחזמר שלם בשם זה, שאותו כתבו לרגל יובל ה-25 לייסודו של קיבוצם, שחל במרץ 1962.
את השיר במחזמר שרו בתי (בת-עמי) לרר (כיום, בתי/בת-עמי לשם) ויוסי מרטונוביץ' (יוסי מרטין).
המחזמר, הוצג מספר פעמים בשער הגולן, ובמהרה פרץ את גבולות הקיבוץ. הוא הוצג באמפיתיאטרון בצמח ולאחר מכן בהיכל התרבות בתל אביב.
ב-1963 שולב השיר כפסקול של הסרט "אשת הגיבור", בביצועה של יפה ירקוני (2012-1925). שותפים לכתיבת הסרט היו יוסף נצר והשחקנית בתיה לנצט, שאף שיחקה בו בתפקיד הראשי, כשלצידה גדעון שמר ושמואל אומני. הסרט, בבימויו של פיטר פריי (1991-1914), צולם ברובו בקיבוצים שער הגולן ובית זרע. שחקני משנה וניצבים רבים בסרט היו חברי שני הקיבוצים הנ"ל וקיבוצים אחרים באזור.
כעבור 50 שנה, ב-2012, במלאת 75 שנים להקמתו של שער הגולן, הוצג המחזמר שוב בקיבוץ, כמחווה ליוצריו, נצר וברקני.
מאז הושר לראשונה ב-1962, זכה השיר לעשרות של ביצועים בסגנונות שונים.
הביצוע של הדסה סיגלוב לשיר נדפס לראשונה בתקליט של הדסה סיגלוב, "ביתי אל מול גולן", מקולית, 1968. הוא נדפס שוב בתקליטור "הדסה סיגלוב – סולו", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2008, ומובא כאן.
איני יודע(ת) איך הומים היערות,
איך מתכסים גגות בשלג המרעיף.
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב.
כאן ביתי, אל מול גולן,
עטור מטע וכרם,
כי אני נולדתי כאן
עם עץ הצאלון,
על דשא הגנון
השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.
כפרי הדומים שניערתי משיזף,
כממטרות תחתן סובבתי בשרב,
כציפורים שהעירוני בקולן -
כאן ביתי, אל מול גולן.
עת התגייסתי, כך אמרתי לצבא:
"תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם.
די לי, די לגדול, כפרח חממה",
אך העיניים שוב ביקשו את הגולן.
כאן ביתי, אל מול גולן...
התמונות מתוך Pixabay ופיקיוויקי.
עריכה: אתי ירוחמי.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

