שיר עד - ואולי (כנרת שלי) - מילים: רחל | לחן: יהודה שרת | בביצוע שלישיית גשר הירקון The Yarkon Trio

מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: יהודה שרת (1979-1901) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: שלישיית גשר הירקון: בני אמדורסקי (1994-1931), אריק איינשטיין (2013-1939), יהורם גאון (נ' 1939) |

שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הקלטה: 1964.

בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה.

השיר נדפס לראשונה ב"דבר" בשנת 1927, ללא כותרת, ובהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930).

יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת שהותו בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה.

על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו, כתב חוקר הזמר, אליהו הכהן:
"כשנתפרסמה בשנת 1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה המשוררת בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק שתים-עשרה שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה על גבי הדף חמש שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והחותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה למערכת 'דבר' וכך נולד השיר 'ואולי'
שנה לאחר מותה הלחין את השיר יהודה שרת בעת שהותו בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ'. המנגינה שנבעה ממנו לא נתחבבה עליו מן הרגע הראשון. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות רגשנית שהעידה על יצירה ברגע של חולשה, ועל כן זנח אותה. כל ימיו נמנע מלדבר עליה וגם לא פרסמהּ בדפוס.
על ערש דווי ביקרתיו (בשנת 1979) שעה שהתרצה וכך אמר: 'לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי'.
בסופו של דבר המנגינה של יהודה שרת הייתה חזקה מבעליה והשיר הפך לאחד האהובים השירי הכנרת". (מתוך חוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי (2008).

השיר "ואולי" הוקלט לראשונה בשנת 1934, על-ידי זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), עת למד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השיר, כמו גם הקלטות השירים האחרים, נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice" , עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn).

בעקבות הקלטה זאת, נודע השיר בכל רחבי העולם היהודי, הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, והוקלט בפי חזנים ובפי זמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים). יהודה שרת עצמו הפנה חצי ביקורת כלפי הביצוע המוקלט של השיר, וטען, כי שפינדל שיבש את הלחן (אליהו הכהן, שם).

מאז הקלטתו על-ידי שפינדל בשנת 1934, זכה השיר לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי שלישייית גשר הירקון, נדפס בתקליטור "קול ישראל מירושלים - הרגעים הגדולים של הרדיו - 80 שנה לשידור העברי", תקליטור 5: "שירים שנולדו ברדיו - הקלאסיקות שנכתבו וחודשו בקול ישראל חלק א" (2017).

ביצועים נוספים לשיר, מפי - יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911); יפה ירקוני (2012-1925); זמרת המצו-סופרן, רגינה (חומסקה) בן-אמיתי(1985-1910); זמרת הסופרן, נתניה דברת (1987-1930); נחמה הנדל (1998-1936); ושמעון ישראלי (נ' 1932) - נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "רחל המשוררת".

מלווה את הסרטון תמונה ובה רחל וחצר כנרת.

ואולי, לא היו הדברים מעולם --
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים (ארוכים ויוקדים)
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות ( - מושר: ממרומי עגלה עמוסת אלומות)
לא נתתי קולי בשיר.

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי - הו, כינרת שלי,
ההיית? או חלמתי חלום?

ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad