מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group |
סולנית: אילנה (גורן) שני (נ' 1936) |
שנת כתיבה והלחנה: 1940.
השיר "שיר הילד נסים" ("לילות תל אביב") נכתב לתכנית נ"ה (נכתב גם ה"ן) של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא",: "הגייס העליז" (תת כותרת: "כל-בו ב-8 תעלולים"), מאת נ.יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889), שגם ביים. את השירים והפזמונים, אשר הוגדרו כ"פניני התכנית", כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה - מרק לברי.
הצגת הבכורה נערכה ב- 12.11.1940 בבית העם בתל אביב.
את תפקיד הילד נסים בהצגה המקורית שיחקה ושרה אסתר גמליאלית.
על-פי התכנית, "אחד בוכהאלטר (מנהל חשבונות) [אותו גילם יעקב טימן - ש.ע] לא נמצא כשר לשרת בצבא; מחמת פגם זה בחורתו מואסת בו, או-אז עולה בדעתו להקים בעצמו גייס חדש - את הגייס הששי, 'העליז', שתפקידו להתקיף ולנצח את האויב הפנימי בדמותם של קמצנות, של ניצול-מצוקת-הזולת וכיו"ב. [...] מסביב לשמונת התעלולים נרקמים פזמוני אלתרמן [...] (בהם) על הילד נסים הישן ברחובות, חוץ משבת, שבשבת הוא ישן במקלט" (מתוך "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", חלק א', שיצא לאור בשנת תשל"ז, 1976; תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, פרק "הערות", עמ' 300. מילות השיר: עמ' 201-199).
סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" - דביר, 1985, עמ' 129):
"שיר ערגה זה לנוף רחובותיה של תל-אביב נכתב להצגת 'הגייס העליז' של תיאטרון 'המטאטא' (1940). הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה. באחד ממערכוני ההצגה, שרויה תל-אביב באפלה. הילד ניסים, שבמשך כל ימות השבוע ישן ברחובות העיר, נם עתה את שנתו במקלט וחולם על פנסי הרחוב ואורות הניאון של שלטי הפרסומת. את תפקיד הילד ניסים שרה ושיחקה אסתר גמליאלית, שהתפרסמה לפנים בביצועיה לשירים 'הטנדר נוסע' ו'אל תפחדי תמר' - שניהם על במת 'המטאטא'.
כעבור ארבעים שנה הלחין יוני רכטר מנגינה שנייה לשיר, להצגת תיאטרון 'ענבל' - 'אגדה בחולות'. מנגינה שלישית לאותן מילים, כתב אלדד שרים להצגת 'ילדי הכרך' שכתב דן אלמגור על התימנים".
וכך כתבה על התכנית לאה גולדברג, תחת החותמת "לוג", בביקורתה על התכנית: "בזמן לא עליז זה מסתער 'הגייס העליז' מעל במת 'המטאטא' לעשות שמות בפסימיזם ובדיפיטיזם, בספסרות ובכל מנהג מגונה בקרב הישוב. הרעיון כשהוא לעצמו מוצלח למדי. הגישה אל העניין אינה דוקא גישה של הרבה כובד-ראש ומעט קלות-ראש - מה טוב לנו מזה בימים אלה? [...] שופעים הומור ואמצאות, חן ומשחק מלולי ותיאטרוני, פזמוניו של נ. אלתרמן [...]. יפה מאד פזמון הרופאים, ומזהיר ביותר השיר על הפיתון, וחן של פקחות תמימה לזמר נער-הרחוב נסים, שאסתר גמליאלית היטיבה מאד לזמרו ולהגישו לקהל בהופעתה החביבה" (דבר, 15.11.1940).
השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2015 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "על הבמה : משירי התיאטרון העברי".
איפה אני צמחתי, יא-חביב?
על מדרכות של אמא תל-אביב.
איפה אני גדלתי בעולם?
בין מוגרבי ובין רציף הים.
לכן אני זוכר עוד, יא-חביב,
את הלילות של אמא תל-אביב.
חשמל גדול בער בפנסים
ופנסים האירו את ניסים.
ועד היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ולפנס ההוא , יא-ליל,
של ככר הרברט סמואל...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן ללא ציפור!
הה, אחרים היו כל-כך,
לילות של תל-אביב יא-אח!
על הגגות דלקו אז, יא-ריבון, ( - בית זה לא מושר כאן)
רקלמות של סיגריות וסבון,
אדום, כחול וכל מיני פסים,
הבט ותהנה לך, ניסים.
עכשיו אין אור, עכשיו יש רק מקלט. ( - בית זה לא מושר כאן)
אני ישן בו רק לכבוד שבת.
כי המקלט שלי, תבין, חביב,
תמיד היתה רק אמא תל-אביב.
לכן היום יוצא ליבי ( - בית זה לא מושר כאן)
אל הפנס של מוגרבי
ואל פנס כיכר החוף.
וכיכר צינה דיזנגוף...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן בלי ציפור...
הה, אחרים היו כל-כך,
לילות של תל-אביב, יא-אח!
אבל אני יודע, יא-חביב,
יבריקו שוב לילות של תל-אביב!
פתאום בערב, בחיי ניסים,
נאיר פה חלונות ופנסים!
ובדמעות נראה אז, יא-ריבון, ( - מושר: ובדממה נראה אז, יא רבון)
רקלמות של סיגריות וסבון,
ומשמחה והתרגשות, יא-אח,
כבר גם לכעוס על רוטנברג נשכח...
ואנוכי אדליק, רבי,
את הפנס של מוגרבי
ואת פנס כיכר החוף
וכיכר צינה דיזנגוף...
ובעולם כולו גם כן
ישוב האור אל תוך הקן,
ומבריקים יהיו, חביב,
לילות של אמא תל-אביב!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: מרק לברי (1967-1903) |
עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם - Shoham Group |
סולנית: אילנה (גורן) שני (נ' 1936) |
שנת כתיבה והלחנה: 1940.
השיר "שיר הילד נסים" ("לילות תל אביב") נכתב לתכנית נ"ה (נכתב גם ה"ן) של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא",: "הגייס העליז" (תת כותרת: "כל-בו ב-8 תעלולים"), מאת נ.יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889), שגם ביים. את השירים והפזמונים, אשר הוגדרו כ"פניני התכנית", כתב נתן אלתרמן. את המוזיקה - מרק לברי.
הצגת הבכורה נערכה ב- 12.11.1940 בבית העם בתל אביב.
את תפקיד הילד נסים בהצגה המקורית שיחקה ושרה אסתר גמליאלית.
על-פי התכנית, "אחד בוכהאלטר (מנהל חשבונות) [אותו גילם יעקב טימן - ש.ע] לא נמצא כשר לשרת בצבא; מחמת פגם זה בחורתו מואסת בו, או-אז עולה בדעתו להקים בעצמו גייס חדש - את הגייס הששי, 'העליז', שתפקידו להתקיף ולנצח את האויב הפנימי בדמותם של קמצנות, של ניצול-מצוקת-הזולת וכיו"ב. [...] מסביב לשמונת התעלולים נרקמים פזמוני אלתרמן [...] (בהם) על הילד נסים הישן ברחובות, חוץ משבת, שבשבת הוא ישן במקלט" (מתוך "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", חלק א', שיצא לאור בשנת תשל"ז, 1976; תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, פרק "הערות", עמ' 300. מילות השיר: עמ' 201-199).
סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" - דביר, 1985, עמ' 129):
"שיר ערגה זה לנוף רחובותיה של תל-אביב נכתב להצגת 'הגייס העליז' של תיאטרון 'המטאטא' (1940). הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה. באחד ממערכוני ההצגה, שרויה תל-אביב באפלה. הילד ניסים, שבמשך כל ימות השבוע ישן ברחובות העיר, נם עתה את שנתו במקלט וחולם על פנסי הרחוב ואורות הניאון של שלטי הפרסומת. את תפקיד הילד ניסים שרה ושיחקה אסתר גמליאלית, שהתפרסמה לפנים בביצועיה לשירים 'הטנדר נוסע' ו'אל תפחדי תמר' - שניהם על במת 'המטאטא'.
כעבור ארבעים שנה הלחין יוני רכטר מנגינה שנייה לשיר, להצגת תיאטרון 'ענבל' - 'אגדה בחולות'. מנגינה שלישית לאותן מילים, כתב אלדד שרים להצגת 'ילדי הכרך' שכתב דן אלמגור על התימנים".
וכך כתבה על התכנית לאה גולדברג, תחת החותמת "לוג", בביקורתה על התכנית: "בזמן לא עליז זה מסתער 'הגייס העליז' מעל במת 'המטאטא' לעשות שמות בפסימיזם ובדיפיטיזם, בספסרות ובכל מנהג מגונה בקרב הישוב. הרעיון כשהוא לעצמו מוצלח למדי. הגישה אל העניין אינה דוקא גישה של הרבה כובד-ראש ומעט קלות-ראש - מה טוב לנו מזה בימים אלה? [...] שופעים הומור ואמצאות, חן ומשחק מלולי ותיאטרוני, פזמוניו של נ. אלתרמן [...]. יפה מאד פזמון הרופאים, ומזהיר ביותר השיר על הפיתון, וחן של פקחות תמימה לזמר נער-הרחוב נסים, שאסתר גמליאלית היטיבה מאד לזמרו ולהגישו לקהל בהופעתה החביבה" (דבר, 15.11.1940).
השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2015 בתקליטור לא מסחרי שהוציאה החבורה, "על הבמה : משירי התיאטרון העברי".
איפה אני צמחתי, יא-חביב?
על מדרכות של אמא תל-אביב.
איפה אני גדלתי בעולם?
בין מוגרבי ובין רציף הים.
לכן אני זוכר עוד, יא-חביב,
את הלילות של אמא תל-אביב.
חשמל גדול בער בפנסים
ופנסים האירו את ניסים.
ועד היום יוצא ליבי
אל הפנס של מוגרבי
ולפנס ההוא , יא-ליל,
של ככר הרברט סמואל...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן ללא ציפור!
הה, אחרים היו כל-כך,
לילות של תל-אביב יא-אח!
על הגגות דלקו אז, יא-ריבון, ( - בית זה לא מושר כאן)
רקלמות של סיגריות וסבון,
אדום, כחול וכל מיני פסים,
הבט ותהנה לך, ניסים.
עכשיו אין אור, עכשיו יש רק מקלט. ( - בית זה לא מושר כאן)
אני ישן בו רק לכבוד שבת.
כי המקלט שלי, תבין, חביב,
תמיד היתה רק אמא תל-אביב.
לכן היום יוצא ליבי ( - בית זה לא מושר כאן)
אל הפנס של מוגרבי
ואל פנס כיכר החוף.
וכיכר צינה דיזנגוף...
עכשיו עומד פנס בלי אור,
עומד כקן בלי ציפור...
הה, אחרים היו כל-כך,
לילות של תל-אביב, יא-אח!
אבל אני יודע, יא-חביב,
יבריקו שוב לילות של תל-אביב!
פתאום בערב, בחיי ניסים,
נאיר פה חלונות ופנסים!
ובדמעות נראה אז, יא-ריבון, ( - מושר: ובדממה נראה אז, יא רבון)
רקלמות של סיגריות וסבון,
ומשמחה והתרגשות, יא-אח,
כבר גם לכעוס על רוטנברג נשכח...
ואנוכי אדליק, רבי,
את הפנס של מוגרבי
ואת פנס כיכר החוף
וכיכר צינה דיזנגוף...
ובעולם כולו גם כן
ישוב האור אל תוך הקן,
ומבריקים יהיו, חביב,
לילות של אמא תל-אביב!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
- תגיות
- שיר עד, שיר ישראלי, שיר עברי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

