שיר עד - גבעה אחת - מילים: נתן יונתן | לחן: נחום (נחצ'ה) היימן | ביצוע: להקת שביל דרומי, 1986

50 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן יונתן (2004-1923) |
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד: רון דרויאן (נ' 1958) |
ביצוע: להקת שביל דרומי - יוסי בן-חמו, בעז גדסי, עמי טואג, אסף תארי (2010-1961) - Shvil Dromi |

שנת פרסום מילים: 1959 | שנת הקלטה: 1986.

השיר "גבעה אחת" ("One Hill") ("Giv'ah Akhat") נדפס בשנת 1959 בספרו של נתן יונתן, "בין אביב לענן" (ספרית פועלים). הספר הוקדש לכפר נעוריו של יונתן, ואת השיר רווי הגעגועים, הסוקר את החיים שחלפו מגיל הנעורים ועד לזקנה, הקדיש להוריו.

לשיר חוברו לחנים על-ידי נחום (נחצ'ה) היימן, שייקה פייקוב (נ' 1937), ושלמה ארצי (נ 1949).

הגרסה המושרת כאן היא בלחנו של היימן. היא שונה מהגרסה הכתובה, שמילותיה הן:
היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה; / היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד במרחבים. / עתה, בנטות צילו הזמן על זכרונות וגעגוע / הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים.
בבות-עיניך עצומות, הקשב עמוק אל תוך חייך; / על גבעתך האפורה רוטט מסך-הערפל... / יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך / ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה.
ברזל ישן; גשמים וטל החלידו להב-מחרשת, / כל הכלה והכומש שב להיות פשוט עפר. / פתאום תחוש איך יד-הזמן על עפעפיך מגששת / ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה.
תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד-נעוריך, / אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות, / אל גבעתך, אל היפה. / אשריך, איש, אם אחריך / עוד תישאר גבעה כזאת. / שטופת פרחים וזכרונות.

הביצוע לשיר, מפי להקת שביל דרומי, נטבע בשנת 1986 בתקליט "להקת שביל דרומי - יובל ה-30 לקרית גת".

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "נתן יונתן", מפי:
איתי סינואני - בלחן של נחום (נחצ'ה) היימן;
מיכל טל (נ' 1945) - בלחן של שייקה פייקוב.

צריף עץ יחיד במרחבים אכול שרב וגשם
הולך ומתפורר לאט ושב אל העפר.
פתאום תחוש איך יד-הזמן פניך מגששת,
שנים כבדות תניח על כתפך העייפה.

היה היה צריף עץ אחד במרחבים,
גבעה אחת היתה שטופת-פרחים ורוח.
על צריף העץ, על הגבעה, על עשבים,
רועד צל אור של זיכרון וגעגוע.

אז בעיניים עצומות תקשיב אל תוך חייך;
תלך בעצב העמוק בשביל הנחשים.
על הגבעה יורד הערפל, ומעליך
עטלפים מרחפים באופק המחשיך.

היה היה צריף עץ אחד במרחבים...

תוסיף לנדוד הכי רחוק מחסד-נעוריך,
אבל זוכר תמיד את השנים הראשונות.
את הגבעה הזאת אשריך, איש, אם אחריך
היא תישאר תמיד שטופת-פרחים וזכרונות.

היה היה צריף עץ אחד במרחבים...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ????, להגיב ולשתף.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.