מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◄ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◄
https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw
תיאור הסרטון:
--------------------
מילים: נתן יונתן (2004-1923) |
לחן: גידי קורן (נ' 1947) |
פסנתר: רמי הראל |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה: יולי 1973 | שנת הוצאת תקליטור: 2002.
נתן יונתן סיפר, כי כתב את שירו, "כמו בלדה" ("Like A Ballad") ("Kmo Balada"), כ"שיר אהבה שמשוררים כותבים אותו כשהם חשוכי אהבה". "הראיה היא ששם כתוב 'אם זר קוצים כואב'. כי מי שטעם טעמה של אהבה יודע שהיא זר של קוצים ולא זר של וורדים".
השיר נכתב בחודש יולי 1973, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שבה נפל בנו של יונתן, ליאור. על-פי יונתן, זמן מה לאחר המלחמה התפרסם השיר לראשונה במדור הספרות בעיתון "מעריב". לאחר פרסומו זה הפך בתודעת הציבור משיר אהבה לשיר זיכרון.
בשנת 1974 נדפס השיר כשיר הפותח בספר "נתן יונתן - שירים (ליאור)" (ספרית פועלים). ספר זה הוא הראשון שראה אור לאחר נפילתו של ליאור. הספר הוקדש לזכרו.
העיד יונתן: "ככה זה בשירים, זה טבעי שזה יקרה כך. שיר יש לו הרבה פנים. אין לו פן אחד. אז הוא פנה אל עבר הזיכרון. וכשגידי קורן צירף אליו את המנגינה שלו, אז זה נקבע כבר במסמרות להיות שיר זיכרון. והשנים חולפות, ואני קורא את השיר הזה מדי פעם, ואני מגלה שיש בו אולי עוד דבר מה. גם שיר אהבה, גם שיר זיכרון, אבל גם שיר שמבטא אולי את העמוק שבהרהורי הלב של המשורר. אולי מאותם הדברים שמשוררים לא מבטאים אותם בקול אבל בתוך השירים הם מרשים לעצמם, שאותה שפה שבה הם כותבים, שפת השיר, זוהי האוניברסאלית שבכל שפות האדם, כי השפה הזאת חוצה את כל הגבולות האפשריים [...] וגם את גבולות הזמן [...] ועם זאת אין לך שפה כל-כך אינטימית כמו שפת השיר. והחלום הזה שיש בלב משורר, שיום אחד מישהי תקרא את שיר האהבה הזה כשהיא רוכנת עליו ומוחה איזו דמעה רגשנית ואומרת: 'האיש הזה אהב אותי, אישית'. למרות ששיר נכתב אל הנעלם. אף שיר לא יודע את מי הוא יפגוש בדרך. אף משורר לא יודע אל מי באמת הוא פונה. ובכל זאת כשאתה קורא שיר או קורא סיפור שמרגש אותך מאד, אתה יכול לומר 'האיש הזה אהב אותי'. זה אישי ביותר". (מתוך מופע הצדעה לנתן יונתן, שנערך בשנת 2002 במסגרת פסטיבל הפסנתר).
השיר בוצע לראשונה בפי "האחים והאחיות", ובהמשך זכה למספר גרסאות כיסוי.
הביצוע, המובא כאן לשיר, מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 2002 בתקליטור "את תלכי בשדה - עוד שירים לנגה - רונית אופיר | רמי הראל - פסנתר". (מתנצלים על איכות ההקלטה).
ביצוע נוסף לשיר, מפי נריה חובב (נ' 1971)., נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "נתן יונתן".
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת,
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב.
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן -
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה,
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר;
הוא כנראה אהב
אותי, האיש הזה.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw
תיאור הסרטון:
--------------------
מילים: נתן יונתן (2004-1923) |
לחן: גידי קורן (נ' 1947) |
פסנתר: רמי הראל |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה: יולי 1973 | שנת הוצאת תקליטור: 2002.
נתן יונתן סיפר, כי כתב את שירו, "כמו בלדה" ("Like A Ballad") ("Kmo Balada"), כ"שיר אהבה שמשוררים כותבים אותו כשהם חשוכי אהבה". "הראיה היא ששם כתוב 'אם זר קוצים כואב'. כי מי שטעם טעמה של אהבה יודע שהיא זר של קוצים ולא זר של וורדים".
השיר נכתב בחודש יולי 1973, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שבה נפל בנו של יונתן, ליאור. על-פי יונתן, זמן מה לאחר המלחמה התפרסם השיר לראשונה במדור הספרות בעיתון "מעריב". לאחר פרסומו זה הפך בתודעת הציבור משיר אהבה לשיר זיכרון.
בשנת 1974 נדפס השיר כשיר הפותח בספר "נתן יונתן - שירים (ליאור)" (ספרית פועלים). ספר זה הוא הראשון שראה אור לאחר נפילתו של ליאור. הספר הוקדש לזכרו.
העיד יונתן: "ככה זה בשירים, זה טבעי שזה יקרה כך. שיר יש לו הרבה פנים. אין לו פן אחד. אז הוא פנה אל עבר הזיכרון. וכשגידי קורן צירף אליו את המנגינה שלו, אז זה נקבע כבר במסמרות להיות שיר זיכרון. והשנים חולפות, ואני קורא את השיר הזה מדי פעם, ואני מגלה שיש בו אולי עוד דבר מה. גם שיר אהבה, גם שיר זיכרון, אבל גם שיר שמבטא אולי את העמוק שבהרהורי הלב של המשורר. אולי מאותם הדברים שמשוררים לא מבטאים אותם בקול אבל בתוך השירים הם מרשים לעצמם, שאותה שפה שבה הם כותבים, שפת השיר, זוהי האוניברסאלית שבכל שפות האדם, כי השפה הזאת חוצה את כל הגבולות האפשריים [...] וגם את גבולות הזמן [...] ועם זאת אין לך שפה כל-כך אינטימית כמו שפת השיר. והחלום הזה שיש בלב משורר, שיום אחד מישהי תקרא את שיר האהבה הזה כשהיא רוכנת עליו ומוחה איזו דמעה רגשנית ואומרת: 'האיש הזה אהב אותי, אישית'. למרות ששיר נכתב אל הנעלם. אף שיר לא יודע את מי הוא יפגוש בדרך. אף משורר לא יודע אל מי באמת הוא פונה. ובכל זאת כשאתה קורא שיר או קורא סיפור שמרגש אותך מאד, אתה יכול לומר 'האיש הזה אהב אותי'. זה אישי ביותר". (מתוך מופע הצדעה לנתן יונתן, שנערך בשנת 2002 במסגרת פסטיבל הפסנתר).
השיר בוצע לראשונה בפי "האחים והאחיות", ובהמשך זכה למספר גרסאות כיסוי.
הביצוע, המובא כאן לשיר, מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 2002 בתקליטור "את תלכי בשדה - עוד שירים לנגה - רונית אופיר | רמי הראל - פסנתר". (מתנצלים על איכות ההקלטה).
ביצוע נוסף לשיר, מפי נריה חובב (נ' 1971)., נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "נתן יונתן".
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת,
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב.
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן -
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה,
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר;
הוא כנראה אהב
אותי, האיש הזה.
הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

