נבחר

סטטיק - לא יודעים (פריקה)

308 צפיות
Published
סטטיק - לא יודעים - מילים בתיאור :

לדף האומן שלי : http://www.facebook.com/pages/%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A7-Static/181222015239389

זהו. סוגר חשבון עם עצמי.
מי שלא מכיר את הסיפור, שלפחות יהנה מהמילים.
תקופה מאד קשה עוברת עליי, ואתם הכח שלי לעבור אותה.
יש לי כמות אינסופית של כבוד ואהבה לכולכם.
בסוף- נשאר רק האחים.

הבית הראשון הוא פריקה מישר אחרי הפרידה. הבית השני מדבר אליה ישירות. הבית השלישי הוא הזיכרון החזק ביותר שיש לי מהכל.

מילים:

בזבוז של זמן גורם לי למלא בלון חמצן,
עם קצת חנקן נוזלי כי הלב שלי נהיה כבר מאובן,
הנפש במטווח קטלן, סיכוי קטן, סיפור ישן,
והמוח שלי צועק ללב באוזן : "Run Baby - Run".
אולפן לא מרפא פרידה, כמו שהוא לא מרפא סרטן,
אומרים שמכונת עשן חנקה אותו כשהוא ישן,
אנלא ביישן אני מוכן, עונה לכל אתגר באומץ,
אנלא עונה להיא שגרמה לי לשחות בחומץ,
אין שום ברוגז - רק זכרונות ממש כבדים,
הוא מאדים כשהדמעות שלו הופכות לו לאדים,
ואין עדים לכאבים שלו, טוב, חוץ מהשדים,
שמרגיעים אותו בזה שככה אמסיז נולדים,
הוא יספר לנכדים את הסיפור על האחת,
שכיבתה בו את האש ולא נתנה סיבה כמעט,
וכשהם ישאלו אם כשעזבה לקחה איתה כאב,
אז הוא יסביר שלא, היא לא עזבה, היא עוד אצלו בלב.


פזמון:
הם לא יודעים. לא שומעים.
לא יודעים. לא שומעים.
בסוף נשאר רק האחים.
זה לא בושה כשגברים בוכים.

כולם שואלים אותי "מה אומרים אחרי פרידה?"
אני אישית מרגיש שאני חייב להגיד תודה,
על כל מה שנתת לי, על הזמן והשמחה,
ואיך תמיד נתת כתף - גם בטוב וגם ברע.
לימדת אותי מהיא תמימות -
אהבת נעורים היא פריבילגיה לא זכות.
והלקח החשוב יותר מבין השיעורים,
למדתי ת'הבדל בין חברה לחברים!
שש שנים שרפתי אבל לא מרגיש אידיוט,
שרפת לי את הנפש, באישיות יש לי כוויות.
חבר לעומתך ירצה לפתור ת'בעיות,
ובטח לא יברח לי עם בחור מהקריות.
לא שאני מאשים, הלב בוחר ולא השכל,
הלב שלך הסביר לך איך לזרוק אותי לזבל,
לא מתחרט לרגע, זאת הייתה תקופה יפה!
תזכרי שאם קשה לך, אוהבים'תך בחיפה!!!

פזמון

סרט להיזכר ולהסתכל על כל תמונה,
יותר סרט לשמוע מחדש את "כבר שנה"
(השיר לכבוד חגיגת השנה לקשר שלנו)
רע לי להיזכר בכמה טוב את מחבקת,
מצד אחד עבר, מצד שני השאיר צלקת!
לא רגיל כששואלים לקרוא לך "אקסית" מול כולם,
טובע ברגשות אשם, כמו אותו יום בים, (סיפור אמיתי)
זוכרת איך טבענו? בחיים אנלא אשכח,
איך הם מושיטים לי יד, ואני נותן להם אותך,
נשאר בין הגלים, תקוע שם במערבולת,
חשבתי שאטבע כי לא הייתה בי עוד סיבולת,
והיום כשאני חושב על כל מה שקרה הפוך,
אני יודע שהייתי טובע שם עם חיוך!
זה כמה שאני אהבתי! ורציתי להקריב!
וכשהיית בוכה היה כל כך צורם לי להקשיב!
אני הבטחתי לך לתת הכל כל עוד אני נושם.
ואם הבטחתי, זה בתוקף, רק תתני לי לקיים.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.