שיר עד - הפלא ופלא (ומשה הכה על צור)- מילים: י.ד. קמזון | לחן: ידידיה אדמון | שירה: אילקה רוה, 1959

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יעקב דוד קמזון (1980-1900) |
לחן: ידידיה אדמון (1982-1894) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) - Ilka (Hillel) Raveh |
ליווי קולי: "בני הגליל" - חיים בן-שחר, דני בהט, אמיר זוסמן, אברהם קוגל |
תוף: רותי בן-צבי |

שנת פרסום מילים ותווים: 1947 | שנת הקלטה: 1959.

השיר "הפלא ופלא" (מוכר גם בשמות "ומשה הכה על צור; "ומשה הכה על סלע")
("Miracle Upon Miracle") ("And Moses Struck The Rock") ("Hafle Vafele"), הוא אחד מהשירים הראשונים שהושרו בארץ בסגנון של סולן אל מול קהל. עד אז, סגנון זה היה מוכר בבתי-כנסת, ולפיו חזן או בעל תפילה ניצב ושר מול קהל.
השימוש של ידידיה אדמון בסגנון זה בשיר, כשהקהל עונה לסולן על המילים "סלע", מים", "פלא", "סלה", הפך את דרך השירה הזאת לנחלת הכלל. מלחינים רבים הלכו בעקבותיו ואימצו צורת כתיבה זאת.

השיר (מילים ותווים) נדפס ב-3/4/1947 ב"דבר לילדים" (תודה ליוסף גולדנברג).

מילות השיר נשענות על המקורות:
ומשה היכה על צור - במדבר כ', 11-7;
ויניקהו דבש מסלע - דברים ל"ב, 13 (ניקוד משפט זה בסרטון תואם את הניקוד במקורות);
הגדי ושבעים הזאבים - על-פי התלמוד, הקיסר הרומאי, אדריאנוס, אמר לרבי יהושע בן לוי, בדו שיח שעסק בסוד הישרדותו של עם ישראל: גדולה הכבשה (במשמעות עם ישראל), העומדת בין שבעים זאבים (במשמעות שבעים אומות העולם). אמר לו רבי יהושע: גדול הוא הרועה (הקב"ה) שמצילהּ ושומרהּ, ושוברן לפניה (תנחומא, פרשת תולדות, סימן ה).

"הפלא ופלא" הוא אחד משירי הפסח הנפוצים.

וכך נכתב על השיר ב-10.2.1956 ("למרחב", מדור "מזמרת הארץ"):
"[...] כששמעתי שיר זה לראשונה מפי מקהלת עמק־הירדן בכנס המקהלות שנערך במסגרת ה'זמריה' האחרונה (אוגוסט 1955 - ש.ע), תפס אותי מיד בעוז הקצב שבו, באופיו העממי נטול־הסייגים ובאופן הביצוע - שירת־חילופין בין יחיד לציבור: כל הציבור שנאסף אז בבית 'הבימה' ענה אחרי המזמרים והודלק בהתלהבות גדולה. [...] צורה זו של חילופין בין יחיד וציבור העונה אחריו ('רספונסוריום' בלע"ז) [...] נפוצה מאד בין עמי המזרח הקרוב, והעם היהודי הוא גם שטבע לזמר היחיד את הכינוי האופייני 'שליח ציבור'. שירת־החילופין בשיר 'הפלא ופלא' היא הצורה הקולעת ביותר להמחשת תוכנו. הפיוט הוא ש'הזמין' צורה זו, ע"י האימרה החוזרת בו כפזמון: 'הפלא ופלא, אמן סלה'. (אם כי אדמון לא השתמש בצורה זו כפשוטה, אלא פיתח אותה יותר).
השיר הודפס ב'שירון ישראלי' של אברהם עומר ומנשה רבינא (הוצאת 'רנן' תשט"ז).
כמו-כן נמצא עיבוד ליחיד, מקהלה, תופים ופסנתר ב'ספריה המוסיקלית הקטנה' של המרכז לתרבות (מסי ‭, 72‬ תשט"ו).
יש להוסיף, שהשיר הוזמן אצל הקומפוזיטור ע"י שלמה קפלן (מרכז הועדה למוסיקה במרכז לתרבות).
הפיוט הוא דוגמה למופת של שיר־עם. לשונו ציורית־עממית, עתירת דמיון וחן ועם זאת פשוטה וברורה. בבית הראשון מתאר הוא את משה, המכה במטהו על הסלע ומוציא ממנו מים - מעמד שהוא עצמו פרי הדמיון העממי. נצביע כאן על הקשר היפה 'סלע' - 'אמן סלה'. [...]. בשלושת הבתים שלאחר־כך ממשיך המשורר לטוות את חוט־הדמיון ומעלה משל יפה על גדי, גדי ישראל שגידל משה ליד המעין, ואשד הצמיח קרניים 'קרני צור, קרני סלע' - 'גדי עולם, חי וקים'.
הנעימה שחיבר ידידיה אדמון לפיוט זה מתואמת אליו להפליא, מבחינת המשקל והמובן גם יחד. את סיפור המעשה מתנה הזמר היחיד; נעימתו נמרצת ועזה, נישאת על־גבי דחפים ריתמיים ודינאמיים ערים, שניטלו במישרין מן המשקל החפשי אשר למילות הפיוט.
נצביע כאן על הקשר החזק בין נעימה זו לבין הדיבור. [...]
לפנינו מלאכת־מחשבת, וכל המכיר את השיר בנעימתו נוכח אל נכון בכוחו הדינאמי ובעממיותו הרבה".

השיר, המובא כאן מפי אילקה (הלל) רוה, בליווי "בני הגליל", נטבע בשנת 1959 בתקליט "Hillel and the Sons of Galilee - Songs of the Exodus" (KAPP, ארה"ב).
את שירי התקליט עיבד גיל אלדמע, אשר באותה תקופה למד בארה"ב.
בתיאור השיר על גב עטיפת התקליט נכתב: "שיר של חלוצים, המסמל את הקמתה של ישראל החדשה".
חבורת "בני הגליל" היתה מורכבת מארבעה סטודנטים ישראליים, שלמדו באותה תקופה בארה"ב.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "ידידיה אדמון", "שירים מהמקורות" ו"שירי פסח", מפי:
שרה אסנת הלוי (1975-1913);
שושנה דמארי (2006-1923);
מרים בן-עזרא (2016-1923);
אהובה צדוק (נ' 1928);
שולמית לבנת (2021-1929);
חנה אהרוני (נ' 1933);
מנחם אלירן (רן אלירן) (נ' 1934), עם אתל רעים (Ethel Raim) וזמרי השלום;
רן אלירן (נ' 1934);
מקהלת רינת (2005-1927).

ומשה היכה על צור,
במטה היכה על סלע (סלע).
במטה היכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).
במטה היכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).

הפלא ופלא!
הפלא ופלא! (פלא!).
הפלא ופלא!
אמן סלה! (סלה!).

ומשה הביא גדי,
ויניקהו דבש מסלע (סלע).
ויהי קולו כמעין,
זך וצלול כמים (מים).
ויהי קולו כמעין,
זך וצלול כמים (מים).

הפלא ופלא...

וקרניים צמחו לגדי,
קרני צור, קרני סלע (סלע).
וזאבים שבעים נגח בן,
ועבר באש, במים (מים).
וזאבים שבעים נגח בן
ועבר באש, במים (מים).

הפלא ופלא...

והנה עוד גם כיום ( - בית זה לא מושר כאן)
אל ישימון, אל צור, אל סלע (סלע),
הגדי, ארוך קרניים,
יעלה מאש, ממים (מים).
הגדי, ארוך קרניים,
יעלה מאש, ממים (מים).
הפלא ופלא...

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונה שבסרטון: "התנ"ך שלי בתמונות - ימי משה האחרונים". עורך הסדרה אוריאל אופק. עורך אחראי יהודה שיף. רביבים - הוצאה לאור.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.