מילים: אברהם בן זאב (2014-1923) |
לחן: דוד זהבי (1977-1910) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
ביצוע: דפנה זהבי (נ' 1954) |
שנת פרסום: 1957 | שנת הוצאת תקליט: 1977.
הביצוע של דפנה זהבי (כלתו של מלחין השיר, דוד זהבי) לשיר "כל אחד" (Everyone"), נטבע לראשונה בתקליט "שלא ייגמר לעולם - משירי דוד זהבי" (הד ארצי, 1977).
כן נדפס בתקליטור "אגדת דשא - אוסף שירי ארץ ישראל מהווי הקיבוץ והמושב" (חלק ב') (סקייטון, 2012).
ביצוע נוסף - מפי הזמרת יפה ירקוני - נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "דוד זהבי".
אל נא תאמר: ראו, אדם צועד זקוף, בטוח,
ינוד שמח במישעול;
את נטל יגוניו נשא הרחק, הרחק הרוח,
ולא נותר מן האתמול.
אל נא תאמר, כי אנוכי היטב-היטב יודע
שאין מנוס מן העבר,
וכל אחד אך את נפשו מניס אל חוף רוגע
בלילה אין סופי וקר.
כל אחד ממשהו בורח,
נס בסתר אל השחר, אל האור.
לכאורה - בשביל, בשביל צועד שמח,
אך בתוך חדרי ליבו לעד יזכור:
יום אביב אשר דעך,
צרור תקוות אשר נבל,
קבר בור בודד, נשכח,
והרע בו מוטל.
ובלב כל איש ישכון
סוד עצוב, עצוב כל כך.
הד של קרב לא-אחרון
יעלה שוב, יתלקח.
אך אין לתהות ואין לשאול: לאן האיש בורח,
ואת שדהו לא יחרוש? ( - מושר: ואת שדהו לא תחרוש)
הלוך ילך לו בדרכו, שותק כמו ירח,
ואת גנו לעד יטוש.
צמא כמו מידבר ינוד האיש, ירצה לשכוח,
לנוס מציפורני הסוד.
אבל סודו, כמו דרדר, עולה, מוסיף לפרוח,
וגם האיש יוסיף לנדוד.
כל אחד ממשהו בורח...
ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: דוד זהבי (1977-1910) |
עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) |
ביצוע: דפנה זהבי (נ' 1954) |
שנת פרסום: 1957 | שנת הוצאת תקליט: 1977.
הביצוע של דפנה זהבי (כלתו של מלחין השיר, דוד זהבי) לשיר "כל אחד" (Everyone"), נטבע לראשונה בתקליט "שלא ייגמר לעולם - משירי דוד זהבי" (הד ארצי, 1977).
כן נדפס בתקליטור "אגדת דשא - אוסף שירי ארץ ישראל מהווי הקיבוץ והמושב" (חלק ב') (סקייטון, 2012).
ביצוע נוסף - מפי הזמרת יפה ירקוני - נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "דוד זהבי".
אל נא תאמר: ראו, אדם צועד זקוף, בטוח,
ינוד שמח במישעול;
את נטל יגוניו נשא הרחק, הרחק הרוח,
ולא נותר מן האתמול.
אל נא תאמר, כי אנוכי היטב-היטב יודע
שאין מנוס מן העבר,
וכל אחד אך את נפשו מניס אל חוף רוגע
בלילה אין סופי וקר.
כל אחד ממשהו בורח,
נס בסתר אל השחר, אל האור.
לכאורה - בשביל, בשביל צועד שמח,
אך בתוך חדרי ליבו לעד יזכור:
יום אביב אשר דעך,
צרור תקוות אשר נבל,
קבר בור בודד, נשכח,
והרע בו מוטל.
ובלב כל איש ישכון
סוד עצוב, עצוב כל כך.
הד של קרב לא-אחרון
יעלה שוב, יתלקח.
אך אין לתהות ואין לשאול: לאן האיש בורח,
ואת שדהו לא יחרוש? ( - מושר: ואת שדהו לא תחרוש)
הלוך ילך לו בדרכו, שותק כמו ירח,
ואת גנו לעד יטוש.
צמא כמו מידבר ינוד האיש, ירצה לשכוח,
לנוס מציפורני הסוד.
אבל סודו, כמו דרדר, עולה, מוסיף לפרוח,
וגם האיש יוסיף לנדוד.
כל אחד ממשהו בורח...
ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

