מילים ולחן: עקיבא נוף
שנת הקלטה: 2011
אַהֲבָה שְׁקֵטָה, עוֹמֶדֶת, רוּתָה
לא מִפְגָּן שֶׁל זִקּוּקִים, מושר על ידי המחבר/המלחין
מֵחָדָשׁ יוֹם-יוֹם נוֹלֶדֶת
בִּזְרִימַת מַעֲמַקִּים;
סַעַר מִסָּבִיב וָרוּחַ,
כּוֹכָבִים בַּחוּץ בּוֹרְקִים,
אֲבָל אַתְּ – כְּמֵי שִׁלּוֹחַ
תּוֹךְ הַבַּיִת מְפַכִּים.
וּכְתֵפֵךְ – גַּם רֹךְ, גַּם סֶלַע
לְהַשְׁעִין ראשִׁי עָלָיו,
וְלָדַעַת: אֵין דּוֹמֶה לָךְ,
אַהֲבַת אָבִיב וּסְתָו;
בְּבִטְחָה שְׁקֵטָה נוֹגַעַת
יָד בְּיָד עַל פְּנֵי שָׁנִים,
אֶל זִקְנָה שְׁלֵוָה שׁוֹפַעַת
אַהֲבָה רַבַּת פָּנִים.
רוּתִי, רוּתִי, רוּתָה, רוּת,
אַתְּ לִי פֶּלֶא הָרֵעוּת,
אַתְּ לִי תֹּמֶר בַּמִּדְבָּר,
אַתְּ הָאוֹר הַמְּשֻׁמָּר.
אַגָּדַת-חַיִּים נִמְשֶׁכֶת
חוּט חוֹבֵר אֶל חוּט לְ-בַּד
שֶׁל חֻפָּה עָלַי סוֹכֶכֶת
כְּמִקְלָט לְאִישׁ נַוָּד.
זִכְרוֹנוֹת אָסַפְנוּ שְׁנֵינוּ
מִיָּמִים שֶׁל טוֹב, שֶׁל רַע,
וּבְיַחַד שָׁח ראשֵׁנוּ
מוּל גַּלִּים שֶׁל סְעָרָה.
רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי, רוּת...
אַתְּ חִידַת יָמֵינוּ יַחַד
כְּתַשְׁבֵּץ פָּתַרְתְּ אִתִּי,
אוֹת לְ-אוֹת מִלָּה נִפְתַּחַת
גַּם בָּעֵרֶב, גַּם בַּשְּׁתִי;
גַּם אִם לא תָּמִיד דָּבַקְנוּ
בְּנִגּוּן אֶחָד צָלוּל,
זֶה אֶת זֶה תָּמִיד חָבַקְנוּ
מִתִּשְׁרֵי וְעַד אֱלוּל.
רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי רוּת, רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי רוּת,
אַתְּ לִי פֶּלֶא הָרֵעוּת, אַתְּ חוֹמָה וְאַתְּ חֵרוּת,
אַתְּ לִי תּומֶר בַּמִּדְבָּר, אַתְּ רָצוֹן לְעוֹד מָחָר,
אַתְּ הָאוֹר הַמְּשֻׁמָּר, בְּסִפּוּר שֶׁלּא נִגְמָר.
שנת הקלטה: 2011
אַהֲבָה שְׁקֵטָה, עוֹמֶדֶת, רוּתָה
לא מִפְגָּן שֶׁל זִקּוּקִים, מושר על ידי המחבר/המלחין
מֵחָדָשׁ יוֹם-יוֹם נוֹלֶדֶת
בִּזְרִימַת מַעֲמַקִּים;
סַעַר מִסָּבִיב וָרוּחַ,
כּוֹכָבִים בַּחוּץ בּוֹרְקִים,
אֲבָל אַתְּ – כְּמֵי שִׁלּוֹחַ
תּוֹךְ הַבַּיִת מְפַכִּים.
וּכְתֵפֵךְ – גַּם רֹךְ, גַּם סֶלַע
לְהַשְׁעִין ראשִׁי עָלָיו,
וְלָדַעַת: אֵין דּוֹמֶה לָךְ,
אַהֲבַת אָבִיב וּסְתָו;
בְּבִטְחָה שְׁקֵטָה נוֹגַעַת
יָד בְּיָד עַל פְּנֵי שָׁנִים,
אֶל זִקְנָה שְׁלֵוָה שׁוֹפַעַת
אַהֲבָה רַבַּת פָּנִים.
רוּתִי, רוּתִי, רוּתָה, רוּת,
אַתְּ לִי פֶּלֶא הָרֵעוּת,
אַתְּ לִי תֹּמֶר בַּמִּדְבָּר,
אַתְּ הָאוֹר הַמְּשֻׁמָּר.
אַגָּדַת-חַיִּים נִמְשֶׁכֶת
חוּט חוֹבֵר אֶל חוּט לְ-בַּד
שֶׁל חֻפָּה עָלַי סוֹכֶכֶת
כְּמִקְלָט לְאִישׁ נַוָּד.
זִכְרוֹנוֹת אָסַפְנוּ שְׁנֵינוּ
מִיָּמִים שֶׁל טוֹב, שֶׁל רַע,
וּבְיַחַד שָׁח ראשֵׁנוּ
מוּל גַּלִּים שֶׁל סְעָרָה.
רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי, רוּת...
אַתְּ חִידַת יָמֵינוּ יַחַד
כְּתַשְׁבֵּץ פָּתַרְתְּ אִתִּי,
אוֹת לְ-אוֹת מִלָּה נִפְתַּחַת
גַּם בָּעֵרֶב, גַּם בַּשְּׁתִי;
גַּם אִם לא תָּמִיד דָּבַקְנוּ
בְּנִגּוּן אֶחָד צָלוּל,
זֶה אֶת זֶה תָּמִיד חָבַקְנוּ
מִתִּשְׁרֵי וְעַד אֱלוּל.
רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי רוּת, רוּתִי, רוּתָה, רוּתִי רוּת,
אַתְּ לִי פֶּלֶא הָרֵעוּת, אַתְּ חוֹמָה וְאַתְּ חֵרוּת,
אַתְּ לִי תּומֶר בַּמִּדְבָּר, אַתְּ רָצוֹן לְעוֹד מָחָר,
אַתְּ הָאוֹר הַמְּשֻׁמָּר, בְּסִפּוּר שֶׁלּא נִגְמָר.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

