חדווה הרכבי היא אחת המשוררות המרכזיות בשירה הישראלית העכשווית. שירתה העוצמתית מהפנטת את הקורא במוזיקה ובקצב הייחודיים לה.
שיריה הם קפסולות מרוכזות של רגש, שמספרות סיפור אישי ואינטימי כל כך עד שהוא הופך אוניברסלי.
בשירה אנפורית עזת מבע שיש לה איכויות מאגיות, חוקרת הרכבי, בין השאר, נושאים של קינה, אהבה ותשוקה, כמיהה ואכזבה.
השפה של שירה זו קרובה לנשימה, ונושבת בה רוח עזה. וכל שיר של הרכבי, כל משפט, כל מילה, מקבל את צבעו האדום אדום של הלב שלה.
מילים: חדוה הרכבי
לחן: נחצ'ה היימן
סוס מעץ מוטל בחושך
סוס מעץ ומדליון
ציפורים נשמו חלמו בי
ציפורים מן הדמיון
כמו על אור אני הולכת
עם סלים של הזיות
בד קטיפה אותי הלבשתי
כמו שמלה לקראת כלולות
אדמה שלא עזבת
קרא לי עוד ועוד ועוד
מי בוכה שם הו ענני
אי פניך מועדות
הר מול הר הרי ציירתי
שלל אדום של זיכרון
בואה ים כסני עשב
קול אדם על סף דמעות
אדמה שלא עזבת...
זר ורדים פתאום הנחתי
פה על אדן החלון
מבדידות ציפור שואגת
שוב ציפור מן הדמיון
אדמה שלא עזבת...
צולם בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב
www.bama.acum.org.il
בפייסבוק:
https://www.facebook.com/acumhouse
מיתוג ארגוני: אלינור צח
http://www.elinorzach.com
שיריה הם קפסולות מרוכזות של רגש, שמספרות סיפור אישי ואינטימי כל כך עד שהוא הופך אוניברסלי.
בשירה אנפורית עזת מבע שיש לה איכויות מאגיות, חוקרת הרכבי, בין השאר, נושאים של קינה, אהבה ותשוקה, כמיהה ואכזבה.
השפה של שירה זו קרובה לנשימה, ונושבת בה רוח עזה. וכל שיר של הרכבי, כל משפט, כל מילה, מקבל את צבעו האדום אדום של הלב שלה.
מילים: חדוה הרכבי
לחן: נחצ'ה היימן
סוס מעץ מוטל בחושך
סוס מעץ ומדליון
ציפורים נשמו חלמו בי
ציפורים מן הדמיון
כמו על אור אני הולכת
עם סלים של הזיות
בד קטיפה אותי הלבשתי
כמו שמלה לקראת כלולות
אדמה שלא עזבת
קרא לי עוד ועוד ועוד
מי בוכה שם הו ענני
אי פניך מועדות
הר מול הר הרי ציירתי
שלל אדום של זיכרון
בואה ים כסני עשב
קול אדם על סף דמעות
אדמה שלא עזבת...
זר ורדים פתאום הנחתי
פה על אדן החלון
מבדידות ציפור שואגת
שוב ציפור מן הדמיון
אדמה שלא עזבת...
צולם בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב
www.bama.acum.org.il
בפייסבוק:
https://www.facebook.com/acumhouse
מיתוג ארגוני: אלינור צח
http://www.elinorzach.com
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

