מילים: לאה גולדברג (1970-1911) |
לחן: שלמה יידוב (נ' 1951) |
עיבוד: אורי הרפז (נ' 1952) |
ביצוע: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה: אפריל 1932 | שנת הלחנה: 1975.
לאה גולדברג כתבה את השיר "ימים לבנים" ("White days") באפריל 1932, בעיר בון שבגרמניה, בתקופה שבה השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בפילולוגיה שמית. זהו אחד השירים הראשונים שגולדברג כתבה.
השיר מבטא את תחושת הבדידות של גולדברג ואת יחסה האמביוולנטי לתחושה זאת.
השיר נדפס לראשונה בעיר קובנה שבליטא, ביום ג', 28 ביוני 1932, בכתב העת "פֶּתַח ו' נתיב - גיליון לספרות של קבוצת סופרים עבריים".
השיר נדפס שוב בשנת 1935 בקובץ השירים הראשון של לאה גולדברג, "טבעות עשן" (הוצאת יחדיו), ובשנת 1957 בקובץ השירים "מוקדם ומאוחר" (הקיבוץ המאוחד).
שלמה יידוב הלחין את השיר בערב פסח של שנת 1975, עבור תוכנית הרדיו "פגישות מוזיקליות" של רשות השידור, שהוקדשה לשיריה של לאה גולדברג. התכנית שודרה באותה שנה ב"קול ישראל", בעריכתה של ורדה איתי.
את השיר ביצע הזמר אפרים שמיר (נ' 1951).
מאז זכה השיר לביצועים רבים, ביניהם של יידוב עצמו.
הביצוע של רונית אופיר לשיר נטבע בתקליטור "שירים לנגה - רונית אופיר עם אורי הרפז" (תקליטור 2) (הד ארצי, 1996).
ביצועים נוספים לשיר - מפי הגבעטרון ומפי הזמר יזהר כהן (נ' 1951) - נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "לאה גולדברג".
מלווה את הסרטון תמונה של לאה גולדברג משנת 1927.
ימים לבנים, ארוכים כמו בקיץ קרני-החמה.
שלוות-בדידות גדולה על מרחב הנהר.
חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת-דממה.
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.
כל-כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים!
הן עיניי למדו לחייך וחדלו משכבר ( - מושר: שתי עיניי למדו לחייך...)
לזרז על לוח-שעון את מרוץ הדקים.
ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.
לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.
ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,
כתינוק מזמר שיר-ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר, נרדמה.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
לחן: שלמה יידוב (נ' 1951) |
עיבוד: אורי הרפז (נ' 1952) |
ביצוע: רונית אופיר (נ' 1951) |
שנת כתיבה: אפריל 1932 | שנת הלחנה: 1975.
לאה גולדברג כתבה את השיר "ימים לבנים" ("White days") באפריל 1932, בעיר בון שבגרמניה, בתקופה שבה השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בפילולוגיה שמית. זהו אחד השירים הראשונים שגולדברג כתבה.
השיר מבטא את תחושת הבדידות של גולדברג ואת יחסה האמביוולנטי לתחושה זאת.
השיר נדפס לראשונה בעיר קובנה שבליטא, ביום ג', 28 ביוני 1932, בכתב העת "פֶּתַח ו' נתיב - גיליון לספרות של קבוצת סופרים עבריים".
השיר נדפס שוב בשנת 1935 בקובץ השירים הראשון של לאה גולדברג, "טבעות עשן" (הוצאת יחדיו), ובשנת 1957 בקובץ השירים "מוקדם ומאוחר" (הקיבוץ המאוחד).
שלמה יידוב הלחין את השיר בערב פסח של שנת 1975, עבור תוכנית הרדיו "פגישות מוזיקליות" של רשות השידור, שהוקדשה לשיריה של לאה גולדברג. התכנית שודרה באותה שנה ב"קול ישראל", בעריכתה של ורדה איתי.
את השיר ביצע הזמר אפרים שמיר (נ' 1951).
מאז זכה השיר לביצועים רבים, ביניהם של יידוב עצמו.
הביצוע של רונית אופיר לשיר נטבע בתקליטור "שירים לנגה - רונית אופיר עם אורי הרפז" (תקליטור 2) (הד ארצי, 1996).
ביצועים נוספים לשיר - מפי הגבעטרון ומפי הזמר יזהר כהן (נ' 1951) - נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "לאה גולדברג".
מלווה את הסרטון תמונה של לאה גולדברג משנת 1927.
ימים לבנים, ארוכים כמו בקיץ קרני-החמה.
שלוות-בדידות גדולה על מרחב הנהר.
חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת-דממה.
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.
כל-כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים!
הן עיניי למדו לחייך וחדלו משכבר ( - מושר: שתי עיניי למדו לחייך...)
לזרז על לוח-שעון את מרוץ הדקים.
ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.
לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.
ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,
כתינוק מזמר שיר-ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר, נרדמה.
עריכה: אתי ירוחמי.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

