שיר עד - בערבות הנגב - רפאל קלצ'קין | מנשה בהרב | בביצוע טובה פירון - BeArvot HaNegev

מילים: פיוטר מאמאיצ'וק (Mamaychuk) |
עיבוד בעברית/תרגום לעברית ושכתוב מרוסית: רפאל קלצ'קין (1987-1904) |
לחן: ליאוניד שוכין (Shokhin) | מנשה בהרב (1985-1907) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: טובה פירון (1999-1911) |

שנת תרגום: 1948.

השיר "בערבות הנגב" נדפס בתקליטור "פלמחרוזת – שירי הפלמ"ח ודור מקימי המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

בערבות הנגב מתנוצץ הטל,
בערבות הנגב איש מגן נפל,
לא נשם הנער ונדם הלב,
את בלורית השער רוח תלטף.

אז צעד קדימה נער גבה קומה,
ויאמר לה - 'אמא, אל לך בדימעה!
בחורינו, אמא, בימי פקודה,
מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה.

בערבות הנגב הוא לחץ ידה,
אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה!

אליהו הכהן (מתוך חדשות בן-עזר, גיליון מס' 315, 7 בפברואר 2008):
השיר "בערבות הנגב" נכתב בעצם ימי מלחמת תש"ח ולא להצגה של יגאל מוסינזון בשם זה שהוצגה ב"הבימה" בשנת 1949. הוא נכתב בעקבות שיר רוסי על פרטיזן שנפל בקרב. המנגינה היא רוסית וגם המילים שחוברו על ידי רפאל קלצ'קין אינן אלא עיבוד מתורגם של "שיר הפרטיזן" הרוסי, בשינויי נוסח אחדים, שביקשו להקנות לו זיקה ציונית ("אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה") וארץ ישראלית (העברת העלילה לנגב).
לפני שנרתם קלצ'קין לעניין, הושר בארץ בשנות מלחמת העולם השנייה "שיר הפרטיזן" המקורי גם ברוסית וגם בתרגום לעברית שהיה נאמן יותר למקור מזה של קלצ'קין. הוא פתח במילים: "שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב" והושר ממש באותו לחן רוסי של "בערבות הנגב" שבא בעקבותיו. כזכור נשטפה הארץ באותן שנים במבול של שירים רוסיים, חלקם מהווי המלחמה (כגון "את חכי לי ואחזור" שזכה לנוסחים אחדים בעברית) וחלקם בהשפעת סרטים רוסיים שהוקרנו בארץ. מכאן מובן כי "בערבות הנגב" ו"שיר הפרטיזן" הם תרגומים/עיבודים שונים של שיר אחד. התרגום העברי הראשון של "שיר הפרטיזן" דעך במשך השנים עד שצץ מחדש בשנות השישים בנוסח ממוזרח, כאשר הושר בפי אחדים מאנשי "חבורת הכרם" הנודעת בליווי המאניירות הסלסוליות המאוואליות שנועדו להרחיק אותו מן המקור הרוסי ולהקנות לו ניחוח מזרחי. חדי אוזן לא התקשו להבחין בדמיון שלו לשיר "בערבות הנגב"...".

במכתב ששלח אל חוקר הזמר העברי, נחומי הר-ציון, סיפר קלצ'קין שהוא כתב את השיר לזכרו של ראובן שנהרג בנגב. הר-ציון מצא כי מדובר בראובן זלינגר שנהרג בפריצת הדרך גת-פלוג'ה. פרוט על כך ועל השיר ניתן לקרוא במחקרה של ד"ר טלילה אלירם, "הפרטיזן שנפל בערבות הנגב – גלגולו של ניגון" http://www.biu.ac.il/hu/mu/min-ad05/he/Talila-Partizan.pdf

השיר התפרסם לראשונה ב-1948 בביצועה של יפה ירקוני, שהיתה אז חברת החישטרון.

הגירסה המושרת כאן קצרה מגירסת המקור הכתובה שלהלן:
בערבות הנגב מתנוצץ הטל,
בערבות הנגב איש מגן נפל,
לא נשם הנער ונדם הלב, (מושר: 'לא נושם')
את בלורית השער רוח תלטף.

הלומת עצבת ויגון נורא,
אם זקנה ניצבת ונושאת דברה,
הדימעה ניגרת מעיני אימך,
בא כדור עופרת ויפלח ליבך.

את בכורי שכלתי במצולות הים,
ואותך גידלתי למגן העם.
הם לא ישברוני ביגון ושכול,
הם לא יעקרוני, בני, למרות הכל.

אז צעד קדימה נער גבה קומה,
ויאמר לה - "אמא, אל לך בדימעה!
בחורינו, אמא, בימי פקודה, (מושר: 'בימי צרה')
מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה. (מושר: 'מול שונאינו')

מול שודד ומלך, צמא דמים עויין,
תניני ואהיה לך אנוכי לבן".
בערבות הנגב הוא לחץ ידה,
אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה!

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

עריכה: אתי ירוחמי