מילים: דן אלמגור
לחן: יזהר כהן
לפני השיר יש דברי הקדמה של שוש עטרי
השיר זמורות יבשות נכתב בעקבות הרשימה שהופיעה בעיתון "הפועל הצעיר" בחודש שבט תשע"ג, 1913 ומודפסת שוב בספר פרקי הפועל הצעיר, כרך ב' (בעריכת אליעזר שוחט ממייסדי השומר וחיים שורר ממערכת דבר), בתל אביב בשנת 1935. בעמודים 97-100.
השיר מבוסס גם על ראיונות אישיים עם כמה מוותיקי שכונת שעריים ברחובות.
בשיר לא נזכר שם משפחתו של האיכר יונתן אבל בעיתון התפרסם שם המשפחה, מקוב.
וכך מתחילה הידיעה:
"בשבוע שעבר נעשה פה על ידי האיכר יונתן מקוב, מעשה גס, המטיל צל על החברה והמקום שבהם נעשים מעשים אלה... את ההתרגשות ודיכוי הרוח שעורר המקרה הזה בקרב התימנים קשה לתאר: הם קבלו את המקרה הזה לא כמקרה פרטי של גסות יוצאת מהכלל, כי אם כהבעת ההתיחסות הכללית אל הציבור התימני...הפועלים העבריים, כשנודע להם המקרה, מיהרו תיכף אל התימנים שהתיפחו בדמעות שליש על החרפה שנעשתה להם. צריך להודות שהמקרה עורר התרגשות לא רק בקרב התימנים והפועלים כי אם בקרב רוב תושבי רחובות, וועד המושבה נתן סיפוק ידוע להתרגזות הכללית בהזדרזו לערוך משפט על האיכר ולהטיל עליו עונש של נפוליאון אחד. קשה אמנם להסכים שהעונש הזה הינהו כמידת החטא, אולם איכשהו, תשמשנה לכל הפחות העובדה של המשפט כשהיא לעצמה לתעודה מוכיחה שאין הציבור ברחובות עובר בשתיקה על כיעור וגסות ועל מעשה אלימות ביחס למי שיהיה".
לחן: יזהר כהן
לפני השיר יש דברי הקדמה של שוש עטרי
השיר זמורות יבשות נכתב בעקבות הרשימה שהופיעה בעיתון "הפועל הצעיר" בחודש שבט תשע"ג, 1913 ומודפסת שוב בספר פרקי הפועל הצעיר, כרך ב' (בעריכת אליעזר שוחט ממייסדי השומר וחיים שורר ממערכת דבר), בתל אביב בשנת 1935. בעמודים 97-100.
השיר מבוסס גם על ראיונות אישיים עם כמה מוותיקי שכונת שעריים ברחובות.
בשיר לא נזכר שם משפחתו של האיכר יונתן אבל בעיתון התפרסם שם המשפחה, מקוב.
וכך מתחילה הידיעה:
"בשבוע שעבר נעשה פה על ידי האיכר יונתן מקוב, מעשה גס, המטיל צל על החברה והמקום שבהם נעשים מעשים אלה... את ההתרגשות ודיכוי הרוח שעורר המקרה הזה בקרב התימנים קשה לתאר: הם קבלו את המקרה הזה לא כמקרה פרטי של גסות יוצאת מהכלל, כי אם כהבעת ההתיחסות הכללית אל הציבור התימני...הפועלים העבריים, כשנודע להם המקרה, מיהרו תיכף אל התימנים שהתיפחו בדמעות שליש על החרפה שנעשתה להם. צריך להודות שהמקרה עורר התרגשות לא רק בקרב התימנים והפועלים כי אם בקרב רוב תושבי רחובות, וועד המושבה נתן סיפוק ידוע להתרגזות הכללית בהזדרזו לערוך משפט על האיכר ולהטיל עליו עונש של נפוליאון אחד. קשה אמנם להסכים שהעונש הזה הינהו כמידת החטא, אולם איכשהו, תשמשנה לכל הפחות העובדה של המשפט כשהיא לעצמה לתעודה מוכיחה שאין הציבור ברחובות עובר בשתיקה על כיעור וגסות ועל מעשה אלימות ביחס למי שיהיה".
- קטגוריה
- דן אלמגור
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

