שיר עד - אגדה (על שפת ים כנרת) - מילים: יעקב פיכמן | לחן: חנינא קרצ'בסקי | שירה: "שירו שיר", 1962

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יעקב פיכמן (1958-1881) |
לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) |
עיבוד וניצוח: מאיר הרניק (1972-1927) |
שירה: מקהלת "בית הלל" בירושלים (לימים חבורת "שירו שיר") - Shiru Shir |

שנת כתיבה: תרע"ז, 1917 | שנת הלחנה: 1921 | שנת הוצאת תקליט: 1962.

השיר "אגדה" ("על שפת ים כנרת") ("A Legend") ("Agada") הוא אחד השירים הנפוצים ביותר על אודות הכנרת.

לפי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, יעקב פיכמן כתב את כשהתארח בירושלים, בביתם של הארכיאולוג הידוע אלעזר ליפא סוקניק (1953-1889) ורעייתו, המחנכת, חסיה פיינסוד-סוקניק (1968-1889), מחלוצות הגננות בארץ.
השיר נכתב לבקשתה של חסיה, אשר הועידה אותו כשיר אגדה לילדי הגן שלה.

האזכור של השם "אליהו" בשיר הוא חלק ממגמה חוזרת שהונהגה בעשרות שירים שנכתבו באותה עת.
כמו שירים אחרים שנכתבו בשנים אלה, גם שיר זה הושפע מן האווירה הכללית בארץ, שבה תמו אז 400 שנות שלטון עת'מאני - לאחר כיבושהּ בידי הצבא הבריטי. עם כיבוש זה, השתררה בארץ תחושה של אופוריה, שיכרון רוח ואופטימיות, ו...תחושת פעמי משיח. כתוצאה מכך נכתבו שירי משיח ושירי גאולה רבים, שאליהו הנביא הוא ה"כוכב" בהם.

קיימת גרסה, המייחסת את ה"ארמון רב תפארת" המוזכר בשיר, ל'בית טריידל' - ביתם המפואר של יוסף טריידל ואחיו אלפרד טריידל, אשר הוקם בסמוך למושבה כנרת ושימש בית מלון.
יוסי ידין, בנהּ של הגננת חסיה סוקניק, שלל גרסה זאת וטען, כי פיכמן לא התכוון כלל ועיקר לציין בשיר בית ספציפי.

את השיר הלחין בשנת 1921 חנינא קרצ'בסקי, שהיה אז המורה לזמרה בגימנסיה "הרצליה".

השיר התפרסם לראשונה עם תווים בניסן תרפ"ב, אפריל 1922.

הביצוע לשיר, המובא כאן מפי מקהלת "בית הלל" בירושלים (לימים חבורת "שירו שיר"), נטבע בשנת 1962 בתקליט "שירו שיר עם מאיר הרניק" (סדרה 2) (הד ארצי). תקליט זה הוא השני מתוך סדרה של שלושה תקליטים של חבורת "שירו שיר" בהנחייתו ובעיבודו של מאיר הרניק. שני התקליטים האחרים בסדרה נושאים את השם "שירו שיר עם מאיר הרניק" (סדרה 1) (הד ארצי, 1959-60), ו"שירו שיר עם הדסה סיגלוב ומאיר הרניק" (סדרה 3) (הד ארצי, 1962).

מקהלת "בית הלל" היתה מקהלה ירושלמית, שהורכבה ברובה מסטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופעלה בניצוחו של מאיר הרניק (1972-1927) החל מהעשור של 1950. ביולי 1958 הוחל ברדיו "קול ישראל" מפעל עממי ללימוד שירים עבריים, בהובלתו של מאיר הרניק. במסגרתו שודרה ב"תכנית א'" ("רשת א'") תכנית שבועית בשם "שירו שיר", שבה לימד הרניק בכל פעם שיר עברי חדש. זמרי התכנית נבחרו על-ידי הרניק מקרב מקהלת "בית הלל", עם הסולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929), ולקול נגינתו בפסנתר היו חברי המקהלה והסולנית סיגלוב מבצעים אותו יחד. הם לא ידעו מראש מה הוא השיר שנִלמד בכל תכנית, ונתוודעו לו לראשונה בעת ההתכנסות להקלטה. עם הזמן הפך שם התכנית, "שירו שיר", גם לשמה של המקהלה עצמה - חבורת "שירו שיר", והיא אף הוזמנה להשתתף במופעים פומביים שונים ברחבי הארץ.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חנינא קרצ'בסקי" ו"שירי מקומות ונופים בארץ", מפי:
1. רגינה חומסקה (בן-אמיתי) (1985-1907).
2. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911).
3. אילקה (הלל) רוה (2002-1916).
4. יפה ירקוני (2012-1925).
5. רן אלירן (נ' 1934).
6. דודו זכאי (נ' 1948).
7. זמרי השלום, עם הסולנית אתל רעים.
8. המקהלה היהודית של אסמטרדם.
9. תזמורת ההקלטות של רשות השידור.

על שפת ים כנרת
ארמון רב תפארת;
גן-אל שם נטוע,
בו עץ לא ינוע.

מי גר שם? רק נער,
כעוף בדמי יער;
לומד שם תורה הוא
מפי אליהו.

הס! גל לא קולח,
כל עוף הפורח
עומד ושומע -
תורת אל בולע.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.