מזמינים אתכם לעולם המוזיקה שלנו - http://bit.ly/FBMUSIC
וממליצים לכם לבקר גם באינסטגרם שלנו - http://bit.ly/INMUSIC
-----------------
מילות השיר פורסמו לראשונה בזמן מלחמת יום כיפור ע"י יהונתן גפן במדורו הקבוע ב"מעריב" וחנן יובל שקרא אותן שם, הלחין את השיר בדרך להופעה בפני חיילים בסיני. השיר בוצע על ידו לראשונה בתכנית הטלוויזיה "מפגש אומנים", ששודרה מדי ערב בתקופת המלחמה ומאוחר יותר הוא הקליט אותו לאלבום הסולו הראשון שלו, "חנן יובל", שיצא ב-1973.
------
אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.
אתם זוכרים את הטיול
עם המדריך ההוא שאול
ואיך אהרונצ'יק הבריון
היה לוחץ אקורדיון
וגם צועק בקול אדיר:
"עכשיו כולם, כולם לשיר".
ובלילות הכי קרים
היינו סתם מאושרים
עם בדל סיגריה ראשונה,
לוקחים ללב ולריאות
משתעלים ושואלים,
ומחכים להפתעות.
ביום שישי על הגדר
עם הידיים בכיסים
ואליהו השמן
אומר מילים נורא גסים,
אבל בחושך לא ראו
איך שהסמקנו וגם הוא.
עומדים שעות ומביטים
על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים
מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים
אשר רוקד לעומתה.
אתם זוכרים את השדות,
הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר
וקצת קשה להיזכר
איך פעם זה היה פשוט
לשיר לחיות ולא למות.
אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.
וממליצים לכם לבקר גם באינסטגרם שלנו - http://bit.ly/INMUSIC
-----------------
מילות השיר פורסמו לראשונה בזמן מלחמת יום כיפור ע"י יהונתן גפן במדורו הקבוע ב"מעריב" וחנן יובל שקרא אותן שם, הלחין את השיר בדרך להופעה בפני חיילים בסיני. השיר בוצע על ידו לראשונה בתכנית הטלוויזיה "מפגש אומנים", ששודרה מדי ערב בתקופת המלחמה ומאוחר יותר הוא הקליט אותו לאלבום הסולו הראשון שלו, "חנן יובל", שיצא ב-1973.
------
אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.
אתם זוכרים את הטיול
עם המדריך ההוא שאול
ואיך אהרונצ'יק הבריון
היה לוחץ אקורדיון
וגם צועק בקול אדיר:
"עכשיו כולם, כולם לשיר".
ובלילות הכי קרים
היינו סתם מאושרים
עם בדל סיגריה ראשונה,
לוקחים ללב ולריאות
משתעלים ושואלים,
ומחכים להפתעות.
ביום שישי על הגדר
עם הידיים בכיסים
ואליהו השמן
אומר מילים נורא גסים,
אבל בחושך לא ראו
איך שהסמקנו וגם הוא.
עומדים שעות ומביטים
על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים
מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים
אשר רוקד לעומתה.
אתם זוכרים את השדות,
הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר
וקצת קשה להיזכר
איך פעם זה היה פשוט
לשיר לחיות ולא למות.
אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

