שיר עד - טעם המן - מילים ולחן: יצחק אליהו נבון | בביצוע חבורת "שירו שיר" - Taam HaMan

234 צפיות
Published
מילים: יצחק אליהו נבון (1952-1859) |
לחן: יצחק אליהו נבון (1952-1859) |
עיבוד: מאיר הרניק (1972-1927) |
ביצוע: חבורת "שירו שיר" |
סולנית: הדסה סיגלוב (נ' 1929) |

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

שיר אהבה.

מחבר השיר "טעם המן", המשורר, המלחין, הפייטן, המפטיר והזמר, יצחק אליהו נבון, נולד באדריאנופול שבתורכיה. בשנת 1929, בהיותו בן 70, עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בשנותיו האחרונות חי בתל אביב. הוא היה ידען גדול ובקי במנגינות עממיות יהודיות מספרד, מארצות הבלקן ומקהילות המזרח.

בויקיפדיה מצויין ש"טעם המן" הוא שירו הידוע ביותר של יצחק אליהו נבון, וכי מקורו בקוֹפְּלָה הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו" (Coplas – שירי חג ומועד שנכתבו בשפת הלאדינו).

השיר "טעם המן" בוצע לראשונה על-ידי הזמרת ברכה צפירה (1990-1911), לאחר שהמלחין נחום נרדי רשם את לחנו מפיו של יצחק אליהו נבון ועיבד אותו.

לטענת ברכה צפירה, יצחק אליהו נבון כתב את מילות השיר, אך הלחן הוא עממי פרסי. עוד טענה כי נבון כתב שירים רבים, אך ייחס לעצמו גם לחנים מסורתיים (מתוך ספרה של ברכה צפירה, "קולות רבים: אצילותה של השתייכות מחייבת", הוצאת מסדה, תשל"ח, 1978, רמת גן).

מנגד, יצחק לוי, חוקר, אספן ומתעד מוזיקת הלדינו, אשר פרסם ב-1950 את ספר התווים "יונה הומיה - משירי יצחק אליהו נבון", אישר כי יצחק אליהו נבון הוא זה שכתב את הלחן (הוצאת המרכז לתרבות שעל יד ההסתדרות,.תשי"א).

השיר "טעם המן" זכה לביצועים רבים בארץ ובחו"ל. כמו כן, המלחין מרק לברי, אשר התוודע לשיר דרך ברכה צפירה, ביסס עליו את הפרק השלישי בקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מספר 1, אופוס 201, שאותו חיבר במחצית העשור של 1940. בשנת 1950, עיבד לברי את השיר עבור תזמורת והוא הוקלט על-ידי ברכה צפירה, יחד עם תזמורת "קול ישראל".

בשנת 1950, לאחר שהתרשם מביצועהּ של שושנה דמארי לשיר, חיבר לו הכוריאוגרף, יואב אשריאל, ריקוד.

הביטוי "טעם המן" מציין דבר שטעמו משובח: "וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות, ט"ז, 31). ה"מן" הוא כמובן ה"לחם מן השמים" שירד על בני ישראל במדבר והיו בו את כל הטעמים האפשריים .

השיר בביצוע חבורת "שירו שיר", נדפס בתקליטור "חבורת שירו שיר. מעבד ומנצח: מאיר הרניק", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2008 - ומובא כאן.

גיזרתך - תבנית נוגה,
ריחה - נרד ובמור סוגה.
שפתותייך ארגמן,
ניבן - בינות, טעם המן.

טעם המן, המן, המן -
אם יסופר לא יאומן.

צוף, תירוש, חלב ודבש
לא ירווני, חיכי ייבש!
עת אשק שפתותייך
תשקיני עדנייך.

טעם המן...

בת שירתי, עופי נא
מול תמתי כיונה.
ברה הינה כחמה,
ליוויית חן ונעימה.

עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.