שיר עד - מחרוזת - הן אפשר; האמיני יום יבוא; רבותי ההיסטוריה חוזרת; צ'יזבט | ביצוע: אריק לביא, 1973

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור:
---------
המחרוזת, המובאת כאן מפי אריק לביא (2004-1927) (Aric Lavie), בניהולו המוזיקלי של אלכס וייס (2001-1929), כוללת את השירים "הן אפשר", "האמיני יום יבוא", "רבותי ההיסטוריה חוזרת" ו"צ'יזבט" - מתוך התקליט "אריק לביא מגיש: מתש"ח באהבה - הצגת יחיד בלווי תזמורת" (סי.בי.אס, 1973).

הן אפשר ("If Only") ("Hen Efshar")
======
מילים: חיים חפר (2012-1925) | לחן: דוד זהבי (1977-1910) | שנת כתיבה והלחנה: 1948.
השיר נכתב במהלך ההפוגה הראשונה (7/7/1948-11/6/1948) מקרבות מלחמת העצמאות. מחבר השיר, חיים חפר, סיפר על השיר: "אפשר לומר שזה היה 'שיר השלום' הראשון של הלוחמים, ולטעמי הוא אקטואלי גם היום. תוך כדי עריכת הספר נודע לי שהשיר תורגם גם לערבית. בינתיים בקהיר" (מתוך הספר "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 40).
עוד סיפרו על השיר חיים גורי וחיים חפר: "פתאום מכריזים על הפוגה. מן המשלטים יורדים בני השמונה-עשרה והתשע-עשרה, פנים חיוורות ועיניים אדומות. הם מגיעים אל הפרדסים, או אל מטע הזיתים, אל "דרג ב'", ושם הם נופלים על פיסת שמיכה, מתחת לחתיכת ברזנט, ונמים את מנוחת הלוחם. אולי שם, מתוך העייפות הנוראה, עלה השיר הזה" (מתוך הספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 222).
השיר נתפרסם לראשונה בתכניתהּ השלישית של להקת הצ'יזבטרון, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", שעלתה ב-25/10/1948, במהלך פירוקו של הפלמ"ח.

האמיני יום יבוא ("Believe, A Day Will Come") ("Haamini Yom Yavo")
==========
מילים: רפאל קלצ'קין (1987-1904) | לחן: מנשה בהרב (1985-1907) | שנת כתיבה והלחנה: 1948.
השיר נמנה על שירי התקווה והאופטימיות של מלחמת העצמאות. ביצעה אותו במקור יפה ירקוני, והוא הוקלט על-ידה לראשונה בספטמבר 1949.
ירקוני סיפרה, כי השיר נכתב סמוך למבצע "נחשון": "רפאל קלצ'קין היה מופיע הרבה בפני חיילים, והגיע למחנה בו שירתתי כאלחוטאית. אז רק התחלתי לשיר בפני החיילים בזמני הפנוי. את השיר הביא לי רפאל לפני היציאה של מלווי השיירות ליד כפר ביל"ו, ועם שיר זה הם יצאו לפעולה, ובפעולת "נחשון" נפרצה הדרך לירושלים. כשחזרו החיילים, פגשתי אותם בבית הספר בחולון, ועל המשוריינית היה כתוב: "יפה, האמיני יום יבוא" (מתוך חוברת האוסף המחומש "יפה ירקוני - מאז ועד היום, 1998-1948", הד ארצי, 1998).

רבותי ההיסטוריה חוזרת ("History Repeats Itself") ("Rabotay HaHistoria Chozeret")
================
מילים: חיים חפר (2012-1925) | לחן: שמואל פֶרְשְׁקוֹ (1990-1914).
השיר נקרא במקור "שיר הסזון". הוא מספר את תולדות הפלמ"ח.
סיפר מחבר המילים, חיים חפר: "בעת כתיבתו של השיר היתה לפלמ"ח היסטוריה: כבר לחמו שתי 'פלוגות' ראשונות שלו, בפיקודם של יגאל אלון ומשה דיין, בראש צבאות בעלות-הברית בסוריה ובלבנון, במלחמת העולם השנייה; כבר נשאנו בליבנו את הכאב והתעלומה שבאובדן כ"ג יורדי הסירה; וכבר מדובר באל-עלמין כזיכרון, ובאותה פלוגונת-פלמ"ח חמושת מקלות שנשלחה לנגבה, דורות וכפר-מנחם, כדי לבלום את התקדמות 'הקורפוס האפריקאי' של רומל - כאגדה. אחרי הדברים האלה חשב 'הכושי' (הכוונה לפלמ"ח) בליבו, כי יכול הוא ללכת, כי עשה את שלו. רק אחר-כך נתברר לו, כי שיר זה הושר בראשית הדרך, ו'הכושי' נקרא לעלילות נוספות ולשירים חדשים" (מתוך "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמ' 8).
על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, במשך שנים רבות היתה מקובלת מנגינת השיר כמנגינה רוסית, או סתם כלחן עממי. אך, למעשה, מקורה בלחן השיר "שיר געגועים" ("אנוכי לבתי מתעלפת/בזוכרי את עצי הברושים"), אותו כתב נתן אלתרמן והלחין שמואל פרשקו: "בעצם ימי מלחמת העולם השנייה העלה תיאטרון 'המטאטא' את ההצגה 'אשת חיל' (1942). אחד ממערכוני ההצגה תיאר את חיילי הבריגדה החונים במצרים ומתרפקים על נוף הארץ בשיר געגועים לעיר תל-אביב ולמושבה כפר סבא. את המנגינה לשיר זה וליתר שירי ההצגה חיבר המלחין שמואל פרשקו. כאשר נעורה בארץ שירת המגן והמרי ונתבקשו מנגינות לאוהלי פלמ"ח, נדדה מנגינת שיר הגעגועים מבמת 'המטאטא' ונדבקה תחילה אל 'שיר הסזון' שכתב חיים חפר ('רבותי ההיסטוריה חוזרת') . זמן קצר אחרי כן כתב חיים גורי את שיר הותיקים ('הדרכים במדבר הכירוך'), ואותה מנגינה מיהרה להסתפח גם אליו. שני השירים של שני החיימים הצמיחו כנפיים בארץ, גם בזכות המנגינה, ואילו השיר המקורי של אתרמן, שאליו היא חוברה בראשונה, התקפח ונשכח. תוך כדי גלגוליה השתבשה המנגינה וסטתה מן המקור" תופעה שכיחה בזמר עם. (אליהו הכהן: "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב", דביר, 1985, עמ' 132).

צ'יזבט ("Chizbat")
====
מילים: חיים חפר (פיינר) (2012-1925) | לחן: משה וילנסקי (1997-1910) | שנת כתיבה והלחנה: 1948.
על השיר סיפר מחבר השיר, חיים חפר: "'ציזבאט' היא מילה שנולדה במִזְבָּלֶה בכפר הערבי, כשזקני הדור סיפרו מעשיות נפלאות שהיתה בהן הגזמה, אך על פי רוב לא שקר. הפלמ"ח ניכס את המילה הזאת, כשם שניכס הרבה מילים ערביות אחרות..." ("חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 110).
השחר מנציח את נפילתו של אליעזר משה ארקין במהלך התקפת הפלמ"ח על הרדאר הבריטי ליד מנזר 'סטלה מאריס' בהר הכרמל, בתגובה על גירוש אוניית המעפילים 'אקסודוס' היא 'יציאת אירופה תש"ז' (21/7/1947).

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.