מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא (1900-1839) |
לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) |
עיבוד: הדר זלטין |
שירה: קסם על הגורן - Kesem Al HaGoren |
שנת כתיבה: 1887 | שנת הלחנה: העשור של 1910.
השיר "בשדמות בית לחם" ("In The Fields Of Bethlehem") ("BeShadmot Beit Lechem"), ובשמותיו הנוספים "קבר רחל" ו"רחל מבכה על בניה", נימנה עם שירי העליות השנייה והשלישית, ומבטא געגועים לארץ-ישראל המקראית.
בהשראת המקורות (ירמיהו ל"א, 14), מבכה רחל בשיר את בניה, כשהיא עולה בחצות ליל מקברהּ שליד בית-לחם בדרך אפרתה, צועדת דומם אל ירדן, ודמעתהּ על גורלם יורדת.
מחבר השיר, אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא, היה יהודי שהמיר את דתו לנצרות. על צעד זה התייסר כל ימיו, היה רווי געגועים למנהגים ולמסורת היהודיים, הזדהה עם הרעיון הציוני, והיה לאחד ממובילי השירה העברית-ציונית, "שירת חיבת-ציון".
את השיר "בשדמות בית לחם" כתב שפירא בפטרבורג. מילותיו נדפסו בסדרת שירים, הנושאת את השם "משירי ישורון", בה מבכה שפירא את גורל העם ואת הגעגועים לציון.
בשנת 1911 כונסו שיריו של שפירא, כולל השיר "בשדמות בית לחם", בספר , "שירים נבחרים", שפרסם יעקב פיכמן בוורשה.
השיר נתפרסם בזכות לחנו של חנינא קרצ'בסקי. לחן נוסף חובר לו על-ידי אברהם צבי אידלסון (1938-1882).
השיר בלחנו של קרצ'בסקי נדפס בחוברת "צלילי חנינא - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ'בסקי, מורה בגימנסיה העברית 'הרצליה' ובבית המדרש למורות בתל אביב" (הוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל אביב, תרפ"ז, 1927). החוברת הופקה במלאת שנה למותו של קרצ'בסקי.
הביצוע, המובא כאן לשיר, נכלל במופע המוזיקלי "קסם על הגורן", המורכב משירי ארץ-ישראל מהעשורים של 1920 ו-1930, בעיבודים מודרניים של הדר זלטין. המופע הוצג בפסטיבל ערד.
הוא נטבע בתקליטור "קסם על הגורן - השירים שכולנו אוהבים".
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חנינא קרצ'בסקי", מפי:
1. הדסה סיגלוב (נ' 1929).
2. יהורם גאון (נ' 1939).
3. חבורת "שירו שיר"
4. הגבעטרון.
5. רונית אופיר (נ' 1951).
6. מלי ברונשטיין (נ' 1954) ורות בן-אברהם.
בשדמות בית-לחם,
בדרך אפרתה,
בדרך אפרתה,
עלי-קבר קדומים
תאבל מצבת,
תאבל מצבת.
ובבוא חצות לילה,
מארץ עיפתה,
תעלה יפת-מראה
בית-קִברהּ עוזבת.
אל ירדן מזרחה
דומם צועדת,
דומם צועדת.
מעיניה היפות
דמעה יורדת,
דמעה יורדת.
אל גלי מי קודש,
מפכים דומיה,
מפכים דומיה.
דמעה אחר דמעה
חרש נוזלת, ( - מושר: חרש זולגת)
אין בכי ואנחות -
אך דמעות ניגרו,
דמעה אחר דמעה
לירדן נופלת,
והמים ינהרו. ( - מושר: לירדן נופלת)
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא (1900-1839) |
לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) |
עיבוד: הדר זלטין |
שירה: קסם על הגורן - Kesem Al HaGoren |
שנת כתיבה: 1887 | שנת הלחנה: העשור של 1910.
השיר "בשדמות בית לחם" ("In The Fields Of Bethlehem") ("BeShadmot Beit Lechem"), ובשמותיו הנוספים "קבר רחל" ו"רחל מבכה על בניה", נימנה עם שירי העליות השנייה והשלישית, ומבטא געגועים לארץ-ישראל המקראית.
בהשראת המקורות (ירמיהו ל"א, 14), מבכה רחל בשיר את בניה, כשהיא עולה בחצות ליל מקברהּ שליד בית-לחם בדרך אפרתה, צועדת דומם אל ירדן, ודמעתהּ על גורלם יורדת.
מחבר השיר, אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא, היה יהודי שהמיר את דתו לנצרות. על צעד זה התייסר כל ימיו, היה רווי געגועים למנהגים ולמסורת היהודיים, הזדהה עם הרעיון הציוני, והיה לאחד ממובילי השירה העברית-ציונית, "שירת חיבת-ציון".
את השיר "בשדמות בית לחם" כתב שפירא בפטרבורג. מילותיו נדפסו בסדרת שירים, הנושאת את השם "משירי ישורון", בה מבכה שפירא את גורל העם ואת הגעגועים לציון.
בשנת 1911 כונסו שיריו של שפירא, כולל השיר "בשדמות בית לחם", בספר , "שירים נבחרים", שפרסם יעקב פיכמן בוורשה.
השיר נתפרסם בזכות לחנו של חנינא קרצ'בסקי. לחן נוסף חובר לו על-ידי אברהם צבי אידלסון (1938-1882).
השיר בלחנו של קרצ'בסקי נדפס בחוברת "צלילי חנינא - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ'בסקי, מורה בגימנסיה העברית 'הרצליה' ובבית המדרש למורות בתל אביב" (הוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל אביב, תרפ"ז, 1927). החוברת הופקה במלאת שנה למותו של קרצ'בסקי.
הביצוע, המובא כאן לשיר, נכלל במופע המוזיקלי "קסם על הגורן", המורכב משירי ארץ-ישראל מהעשורים של 1920 ו-1930, בעיבודים מודרניים של הדר זלטין. המופע הוצג בפסטיבל ערד.
הוא נטבע בתקליטור "קסם על הגורן - השירים שכולנו אוהבים".
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חנינא קרצ'בסקי", מפי:
1. הדסה סיגלוב (נ' 1929).
2. יהורם גאון (נ' 1939).
3. חבורת "שירו שיר"
4. הגבעטרון.
5. רונית אופיר (נ' 1951).
6. מלי ברונשטיין (נ' 1954) ורות בן-אברהם.
בשדמות בית-לחם,
בדרך אפרתה,
בדרך אפרתה,
עלי-קבר קדומים
תאבל מצבת,
תאבל מצבת.
ובבוא חצות לילה,
מארץ עיפתה,
תעלה יפת-מראה
בית-קִברהּ עוזבת.
אל ירדן מזרחה
דומם צועדת,
דומם צועדת.
מעיניה היפות
דמעה יורדת,
דמעה יורדת.
אל גלי מי קודש,
מפכים דומיה,
מפכים דומיה.
דמעה אחר דמעה
חרש נוזלת, ( - מושר: חרש זולגת)
אין בכי ואנחות -
אך דמעות ניגרו,
דמעה אחר דמעה
לירדן נופלת,
והמים ינהרו. ( - מושר: לירדן נופלת)
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

