שיר עד - מסביב צלמוות - מילים: ישראל יברוביץ | לחן: דוד בייגלמן | ביצוע: מקהלה בלמ"ז, ?195

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תקבלו הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: ישראל יברוביץ (2004-1915) |
לחן: דוד בייגלמן (1944-1897) |
ביצוע: מקהלה בלתי מזוהה |

המשורר, ישראל יברוביץ, מי שהיה ממנהיגי תנועת בית"ר בליטא (*), כתב את מילות השיר "מסביב צלמוות" ב-1940, בעת היותו אסיר במחנה עבודה בסיביר.
את המילים התאים למנגינת השיר היידי "יידן שמידן" (בעברית: "נפחים יהודים". מוכר גם כ"שיר הנפחים"), מאת הכנר, המלחין והמנצח מלודז'/פולין, דוד בייגלמן (ביידיש: דוד בייגעלמאן). (**)

סיפר יברוביץ': "היינו מזדמנים לעיתים - 'הציונים' - באחת מפינות הצריף ומשיחים, מעלים זיכרונות או מביעים דעות וכיסופים לעתיד. בעיקר היינו שרים, בלחש, שירים, שירי ציון. ואין דבר המרגש ומביא לדמעות כמו שיר, המושר במחתרת [...] בימים ההם התחילו צצות במוחי מילים חדשות של שיר, שעוד לא היה קיים. כנראה, שמשהו היה חסר לי בשירים הישנים, משהו לא סיפק את רוחי. והמילים החדשות צצות ומנקרות במוחי [...] לא היה לי עט או עיפרון ואף פיסת נייר הייתה דבר יקר המציאות. וגם לא היה צורך בזה: דברים כאלה מוטב שלא יירשמו על גבי נייר, כי עלולים להיות בנפש הכותב. ובכן, צצו המילים ועלו בראשי, כשאני מלטש אותן, מחבר לחרוזים, עד שהפכו לשיר. הייתה מנגינה משיר אידי שחיבבתי והיא נראתה לי מתאימה למילים של שירי החדש וכך 'פיזמתי' לי את המילים במסגרת המנגינה הזאת (**). שיננתי לעצמי בלחש את השיר בכמה לילות על משכבי, עד שזכרתיו והיה שגור בפי כהלכה. אחר כך 'גיליתי' את דבר השיר לכמה מחבריי והיינו שרים אותו בלחש, כשהיינו מזדמנים יחדיו, והוא הפך בשבילנו מעין המנון...".

(*) בעשור של 1930 היה סניף בית"ר ליטא מהפעילים ביותר באירופה. התקיימה בו פעילות ציונית אקטיביסטית נרחבת, ולימים חבריו היו למעפילים, לוחמי מחתרות ואסירי ציון.
בסניף זה התחנך והפך לחבר נציבות בית"ר, המשורר ישראל יברוביץ, אשר שיריו מעטרים את שירוני בית"ר.
פעילות זאת נגדעה ב-1940, מייד עם הפלישה הסובייטית לליטא (15.6.1940) והפיכתה של ליטא לחלק בלתי נפרד מברית-המועצות. רבים מחברי הסניף נעצרו באשמת היותם "ציוניים". ביניהם יבורביץ, שנדון לעשר שנות מאסר ב"מחנה עבודה" (נקרא גם "מחנה חינוך") בסיביר, לשם הוגלה כבר ביוני 1940.
באותה שנה, שמו של יברוביץ' כבר פרץ את גבולות ליטא והגיע לקנני בית"ר בארץ-ישראל ובעולם, בשל כישוריו הפיוטיים ומאמרים שכתב. שניים משיריו פורסמו בשירון המיוחד והמפואר שראה אור בתרצ"ט, 1939, בהוצאת "המחלקה לתרבות ולתעמולה שע"י נציבות בית"ר בארץ ישראל". השיר הראשון היה "ממלכת בית"ר הקטנה". השיר השני, "אנחנו יצאנו עם שחר", הוקדש לשלושת גיבורי ראש-פינה - שלמה בן-יוסף, אברהם שיין ושלום ז'ורבין.
מספר שבועות לאחר העלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף, ביטא יברוביץ את זעמו בשיר "עם שחר יצאנו".
בשיר "מסביב צלמוות" שזר יברוביץ את הביטוי "אין דבר", המבטא את רוחו, אמונתו ותעוזתו של תרומפלדור. ביטוי זה הנציח זאב ז'בוטינסקי כצו ב"שיר בית"ר".
השטן, שארב ליברוביץ בעשר שנות הסבל והדיכוי באותו גיא צלמוות קפוא בטייגת סיביר, לא הכניע את רוחו המחושלת "שנחצבה מצור". לבו ההומה לירושלים, הטמיע בקרבו את התקווה שיום הגאולה אכן יגיע.
ב-1951, בתום עשר שנות מאסר בסיביר, הוגלה יברוביץ לכפר כורים בערבות קזחסטן. עם מותו של סטלין ב-1953, משהחל תהליך טיהור שמם של אסירים פוליטיים, זכה להימנות עם אלה ושב להתגורר בליטא.
רוב בני משפחתו נספו בשואה.
בראשית אוקטובר 1966, על אף שמדיניות "מסך הברזל" הסובייטית הייתה בעיצומה, הגיע יברוביץ' עם משפחתו לישראל, בסיועו של מנחם בגין. יחד איתו קיבלו היתר עלייה עוד תשע משפחות של "אסירי ציון".

(**) השיר היידי "יידן שמידן" - למילותיו של המשורר והמחזאי, משה ברודרזון (1956-1890) וללחנו של דוד בייגלמן - הושר בתוכנית "יידן שמידן" שהעלה מדצמבר 1929 התיאטרון היידיש הזעיר בלודז', הרביו הסאטירי-מוזיקלי, "אררט" (אַראַראַט). התיאטרון נוסד ב-1927 על-ידי משה ברודרזון ופעל כקואופרטיב בניהולו עד שנת 1932. דוד בייגלמן שימש אז מלחין הבית שלו. על שחקניו הבולטים נימנה צמד הקומיקאים היידיים הידועים, שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר. על השיר נכתב כי זהו "שירם של יהודים מתחדשים ומשוחררים. [...] במחצבה מתגבשת עוצמתה של הרוח היהודית, ופטישי הברזל מכים את ניגון יצירת היידיש".

רוב המידע שלעיל לקוח ממאמרו של המחנך וחוקר הזמר הבית"רי, גרשון סתיו, "בטייגת סיביר הקפואה נכתב פיוט מרגש שכולו געגוע לציון: על שירתו של הבית"רי ישראל יברוביץ', חברו של מנחם בגין ולימים הספרן של מכון ז'בוטינסקי". המאמר פורסם באב תשפ"ב, אוגוסט 2022, ברבעון "האומה", בעריכת יוסי אחימאיר, גיליון 227.

הקלטת השיר, המובאת כאן בפי מקהלה בלמ"ז, נעשתה ככל-הנראה בעשור 1950.
את ההקלטה מצא גרשון סתיו בארכיון מכון ז'בוטינסקי, על גבי סליל של רשם-קול נושן. הסליל פוענח בעזרת בנימין (בנג'מין) אהרוני מארה"ב (בנו של צבי אהרונוביץ-אהרוני, מלחין השיר "לילות לטרון").

תודה לגרשון סתיו על המאמר, על תמונתו של ישראל יברוביץ, ועל ההקלטה.
מתנצלים על איכות ההקלטה.

להלן מילות הגרסה הכתובה של השיר (הגרסה המושרת רשומה על-גבי הסרטון):

מסביב צלמוות,
צחוק שטן מריע -
אנחנו בני-אלמוות,
רוחנו לא יכניע.
לא, לא כי רוחנו
הן נחצב מצור,
ותמיד יצמא ליבנו
לחופש ושחרור.

דושה בשר גופנו,
התליין עז-מצח,
אך בתוך ליבנו
לךָ נבוז עד נצח.
כן, כן כי נבוז
לכל שונא וצר,
כי בתוף הדם גנוז
הצו של "אין דבר".

אם סגרתנו שבי,
שמת נחושתיים,
הן רוחנו צבי,
הומה לירושלים.
חי, חי וכביר
עוד רוח בן-כוכב,
מציון ועד סיביר
עובר הוא בלבב...

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.