שלמה ארצי - הטור השבועי 26.2.21: במצב התו הנוכחי

101 צפיות
Published
עבורי ועבור חבריי, המוזיקה גדולה מכל דבר בחיים האלה. אז נדמה לכם שלא בא לי כבר לעמוד ולשיר?

במהלך חיי שרתי לאנשים באולמות קטנים וגדולים, במעילי גשם ובטישירטס, ובכל מזג אוויר. מדרכי המוקשים של תעלת סואץ במלחמת ההתשה ועד לנחיתה המפחידה בלי שני מנועים לקראת הופעה אחת בטורונטו.

פעם שרתי סביב מדורה רוחשת גחלים לחיילי הצנחנים בגדוד 890 אחרי ליל קרב קשה, ופעם שכבתי מבוהל על אבני הבזלת ברמת הגולן כשהסורים ירו עלינו הפגזה לא הומניטרית ליד קונייטרה רק כדי להופיע אחר כך בפני חיילי גדוד שריון.

בשביל המוזיקה, התרוצצתי ברחבי הארץ מקיסריה ועד הפריפריה, וחייתי יומם ולילה באולפנים עם אנשים מוכשרים, כדי לעשות שירים. ובנעוריי, כשהייתי ממש חסר ביטחון, חסכתי פרוטה לפרוטה כדי שאוכל לעשות עוד אלבום אם חברת התקליטים חלילה לא תסכים לי יותר.

לחזור להופיע במציאות ההזויה הזאת זה כמו לצאת עכשיו מרביצה בת שנה במערה. כמו דובים שיוצאים מהחושך לאור המסנוור. וזה דורש מצמוצי עיניים, ותהליך הסתגלות והמון רגש חם וסבלני מצד האמן וגם מצד הקהל שלו

אמנם זאפה כבר פתחו, וכמה זמרים אמיצים עם גיטרה או פסנתר ישר הופיעו, אבל לפחות מבחינתי הבנתי שזה תהליך. וקשה יהיה לי לעבור ממצב אפס עד לשיר חופשי ומשוחרר מול אנשים

מקליט: אילן כהן, עריכה: תומריקו, איור: יזהר כהן

#שלמהארצי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.