שיר עד - בשנה הבאה - מילים: אהוד מנור | לחן: נורית הירש | שירה: מאיר לוי, 1971 - Meir Levy

מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים אהוד מנור (2005-1941) |
לחן: נורית הירש (נ' 1942) |
שירה: מאיר לוי |

שנת כתיבה והלחנה: 1969-70 | שנת הוצאת תקליט: 1971.

אהוד מנור כתב את השיר "בשנה הבאה" ("Next Year") ("BaShana HaBa'ah") לזכרו של אחיו הצעיר, יהודה ויינר, שנהרג בתעלת סואץ במלחמת ההתשה, בשנת 1968. השיר נכתב מתוך געגועים לימים היפים, שבהם כל בני המשפחה היו יושבים על המרפסת בבנימינה, בשלווה ובנחת, לפני שנחת עליהם האסון הנורא של נפילת יהודה. ממקום זה מבטא מנור בשיר את התקווה לעתיד טוב יותר.

לבקשתו של שלמה צח ("אילן" מהצמד "אילן ואילנית"), מסר אהוד מנור את השיר לנורית הירש, על-מנת שתלחינו עבור הצמד "אילן ואילנית" [שלמה צח (נ' 1942) וחנה דרזנר (נ' 1947)].
נורית הירש הלחינה תחילה את השיר בקצב איטי ומלנכולי, בהתאמה לסיפור הרקע העצוב של כתיבתו, אך לבקשתו של שלמה צח, היא שינתה אותו למהיר וקצבי. כזה שמשרה אוירה של שמחה. אהוד מנור "התחבר" לעליזות שבלחן ואישר אותו, ובהתאם שינה בשיר שורה: במקום השורה המקורית הקודרת - "אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים והשמש תשקע בתוכן" (כשהשקיעה מסמלת מוות), כתב את השורה האופטימית - "אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים והשמש תזרח בתוכן" (כשהזריחה מסמלת תקווה).
כך הפך השיר, שנכתב כשיר נוגה, מתוך חווית כאב ואובדן, לאחד מהשירים הישראליים השמחים והאופטימיים, המושרים רבות בראש השנה.

סיפר אהוד מנור (מתוך ספרו, "אין לי ארץ אחרת - אהוד מנור. שירים כביוגרפיה". עורך: דובי לנץ. דניאלה די-נור - מוציאים לאור | הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003,עמ' 22-21):
"ברבים מן השירים העבריים שגדלתי עליהם רווחה הכתיבה בגוף-ראשון רבים: אנחנו, כולנו, עלִינו, בנִינו ואפילו אהבנו [...] 'בשנה הבאה' שייך אף הוא, לכאורה, לשירי ה'אנחנו', אבל הוא נמנה דווקא עם השירים האישיים ביותר שכתבתי, וכל פרט בו קשור לסביבת-החיים המוחשית, המסוימת, שגדלתי בה. ה'מרפסת' היא מרפסת בית הורי בגבעת-הפועל במושבה בנימינה, וה'יושבים' על המרפסת הם הורי ואחַי: אבי ישראל ז"ל, שבנה את המרפסת במו ידיו ונפטר לפני שנים רבות, אמי רחל, אחי זאב, ואחי הצעיר יהודה ז"ל, שנפל במלחמת-ההתשה על גדות תעלת-סואץ. השיר נכתב כשנתיים לאחר נפילת אחי וכשתים-עשרה שנים לאחר מות אבי, ומה שנבצר מן המציאות, מתקיים בשיר: החיים והמתים יושבים יחד על המרפסת - כמו פעם, כמו תמיד - ומתבוננים במראות המורגלים, המוכרים, הנשקפים ממנה: שדה הקוצים ממול, מיקשת-האבטיחים, ובית-הקברות על גבעת-האקליפטוסים החולית. ה'ענבים האדומים' שבשיר הם הענבים שצימחו הגפנים שטיפסו על המרפסת, וה'ענן' הוא ענן-האבק שהתגלגל במורד הכביש הצר של גבעת-הפועל, עושה את דרכו ממחצבת 'אבן וסיד' שעל כתף הכרמל אל לב המושבה".

כאמור, השיר בוצע לראשונה על-ידי הצמד "אילן ואילנית". במהרה "פרש השיר כנפיים". הוא נפוץ בארץ ומחוצה לה, וזכה לגרסאות כיסוי רבות בעברית ובשפות זרות.
נורית הירש סיפרה, כי באחד מביקוריה בבית כנסת בלוס אנג'לס, שמעה את המתפללים שרים: "עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה בירושלים הבנויה".

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי החזן, מאיר לוי, נטבע בשנת 1971 על גבי התקליט "מאיר לוי - שר שירים ממצעד הפזמונים הישראלי. תקליט 6" - Meir Levy - Sings Songs Of The Israeli Hit Parade. Volume 6 (Greater Recording, ארה"ב).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי ראש השנה", מפי:
1. שולמית לבנת (2021-1929).
2. חנה אהרוני (נ' 1933).

בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה,
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן,
ורוחות רדומים יישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה...

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר, הלבן.
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה...

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.