שיר עד - גילו הגלילים - יצחק קצנלסון | חסידי-עממי | בביצוע אסנת פז - Gilu HaGelilim

מילים: יצחק קצנלסון (1944-1885) |
לחן: חסידי-עממי |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: אסנת פז (נ' 1938) |

שנת כתיבה: תרע"ט, 1918 | שנת הקלטה: 1966.

על השיר "גילו הגלילים" מספר המוזיקולוג וחוקר הזמר העברי, ד"ר נתן שחר (מתוך המאמר "גילו הגלילים גיבורי החיל" - "נופים, אגדות וסיפורי גבורה בשירי הזמר המוקדמים של 'השומר' והגליל העליון", עת-מול 198, אדר שני תשס"ח, בעריכת ראובן גפני, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים):
"ב-1918 ראה אור השירון הראשון של תנועת 'השומר הצעיר' – 'פנקסי', או בשמו הידוע יותר 'פינקוסי', ובו נדפס לראשונה השיר 'גילו הגלילים גיבורי החייל'. ב-1918 אף ראה אור הספר 'גן הילדים' שערך יצחק קצנלסון. הספר נחלק לארבעה חלקים, ואת החלק השלישי, שכותרתו 'זמירות ושירי לאום ולמשחק', חתם 'שיר הגליל':
גילו הגלילים גיבורי החייל
שישו ושימחו יומם וליל
היום ארך פרסה והערב רק אמה
באתי הגליל עם שקיעת החמה.
גילו הגלילים גיבורי החיל...
אך שקעה השמש ויהי ליל חשכה
לא אראה אדמתך רק ארח את ריחה...
גילו הגלילים גיבורי החיל...
מחשכת הלילה עולה קול חליל
שירו ישמיע שומר הגליל
גילו הגלילים גיבורי החיל...
יהמה הגליל כה יהמה לבבי
רובי בצידי וסוסי ערבי
גילו הגלילים, גיבורי החיל...
זולתך הגליל מה לי ומי לי
הגליל הגליל אך אתה גלילי
גילו הגלילים, גיבורי החיל...
מקור הלחן לא ידוע, אך ידוע שמקורו באחת החצרות החסידיות במזרח אירופה. מקור חסידי-עממי זה מחזיר אותנו גם לאחור, לשלהי המאה התשע-עשרה, ואל אחת המקבילות המוקדמות של שיר זה:
בשנת 1887 פרסם משה ליב לילינבלום, שכתב ביידיש ושעיקרו סיפור שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה. דוד ילין, שהיה אז מורה צעיר בבית הספר למל בירושלים, תרגם לעברית את המחזה ועיבדוֹ, והוא הועלה לראשונה בחול המועד סוכות תר"ן (1889). זו היתה ככל הנראה ההצגה הראשונה שהוצגה בעברית בארץ ישראל, ומאז הועלתה לפחות פעם בשנה באחת הנקודות בארץ.
בשנת 1903 שוב הוצגה ההצגה לרגל חנוכת הבניין החדש של בית ספר למל. בהצגה שובצו שירי ציון שונים, כדי לחקרב את הקהל לנעשה על הבמה, וכפי שהיה מקובל באותה התקופה. בין השירים היו גם השירים 'ציון ציון עיר אלוהינו', 'חצבו בהרים', 'עוד ארצנו לא אבדה' ו'שיר המעלות'. המערכה השנייה נפתחה בחגיגת יין הנערכת בארמון בלשצאר, והשיר המושר בה היה:
'גילו הכשדים גבורי החיל, שתו ושכרו יומם ולילה, יחי בלשצאר מלכנו, מוות לכורש אויבנו'.
אחת התגובות שפורסמה על ההצגה בעיתונים טענה, בין השאר, שהחגיגה הכשדית דמתה להילולת שיכורים חסידית...
לפיכך, זה יהיה הגיוני מאוד להניח שפזמון זה הושר בריכוזי יהודים באותן השנים, וכך גם הגיע ליצחק קצנלסון, שכך כתב את שירו 'גילו הגלילים'.
שיר זה, אף שלא חובר בארץ ישראל, נחשב אחד מראשוני 'שירי הגליל' והשיר הראשון שהופיע בדפוס ותיאר את הלילה הארץ-ישראלי".

עוד על השיר, מספר יעקב מזור (מתוך חוברת התקליטור "הלילות בכנען - שירי ראשונים" (1946-1882), בעריכת יעקב מזור, הוצאת המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999):
"השיר נמנה עם שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. שרו אותו ילדי הארץ והחלוצים בכל הנסיבות האפשריות: בבית, בבתי הספר, בתנועות הנוער, בכנסים ציבוריים וכדומה. בריקוד ההורה שרו את הפזמון לבדו עם כל הלחן. כמעט במקביל נוצר וריאנט שהתאים לתנועת המכבי ולחנוכה כאחד: 'גילו המכבים גיבורי החיל...'. בגרסה זו הוא מושר בשירת מענה. הלחן לפי סגנונו אפשר שהוא ניגון ריקוד חסידי. מכל מקום, מנגינת הפזמון של השיר מבוססת על מוטיבים אשר מרכיבים את הקטע הראשון של שני ניגוני ריקוד חסידיים. אחד הניגונים נמנה עם הרפרטואר של חסידי צאנז".

השיר "גילו הגלילים" בביצוע אסנת פז, נטבע בתקליט "שירי יצחק קצנלסון - מושרים ע"י אסנת פז ולהקת הגבעטרון", סי.בי.אס, 1967.

גילו, הגלילים, גיבורי החייל!
שישו ושימחו יומם וליל!

הגליל, הגליל, אך אתה גלילי,
אין ששון כששוני, וגיל אין כגילי.

גילו, הגלילים, גיבורי החייל...

מחשכת הלילה עולה קול חליל,
שירו ישמיע שומר הגליל.

הלילה הוא הולך הלוך וחזור;
שמש הגליל כאש על הר תבור.

יהמה הגליל - כה יהמה לבבי;
רובי בצידי, וסוסי ערבי.

זולתך, הגליל, מה לי ומי לי?
הגליל, הגליל, אך אתה גלילי!

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad