שיר עד - הקרב האחרון - חיים חפר | משה וילנסקי | "שירו שיר" והדסה סיגלוב Shiru Shir&Hadassah Sigalov

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד וניצוח: מאיר הרניק (1972-1927) |
ביצוע: מקהלת "בית הלל"' ירושלים (לימים חבורת "שירו שיר") |
סולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929) |
ליווי בפסנתר: מאיר הרניק (1972-1927) |

שנת כתיבה והלחנה: 1948 | שנת הוצאת תקליט: 1959-60.

על השיר "הקרב האחרון" ("רוח אט תישוב") ("The Last Battle") ("HaKrav HaAcharon") סיפר מחברו, הפזמונאי, חיים חפר (מתוך "חיים חפר מספר ומזמר", אור יהודה: זמורה-ביתן, תשס"ה, 2004):
"השיר נכתב חודשיים אחרי תחילת מלחמת העצמאות. המנגינה הראשונה היתה של זעירא לשיר אחר*. השיר הגיע לידי משה וילנסקי, והוא כתב את המנגינה שקיימת עד היום, הוא נתן אותו לשושנה דמארי, והצ'יזבטרון שר אותו בתכניות הראשונות שלו".
* על-פי Mooma, מדובר במנגינת "השיר אלייך" של מרדכי זעירא. נעמי פולני שרה את "הקרב האחרון" במנגינה זו בשירה בציבור שלאחר ההופעה הרשמית של להקת הצ'יזבטרון.

השיר נקרא בעבר "נגב לא נגב".

מלחין השיר, משה וילנסקי, סיפר כי חיים חפר ביקש ממנו להלחין את השיר לרגל מסיבת פרידה של יחידה קרבית שעמדה לצאת לנגב. המסיבה התקיימה במלון "ירדן" בתל אביב, בפינת הרחובות אליעזר בן יהודה וקרן קיימת, וביצעה אותו שושנה דמארי (2006-1923).

בהמשך השנים זכה השיר לביצועים בעיבודים רבים.

השיר נדפס לראשונה בשנת 1949, בספרו הראשון של חפר, "תחמושת קלה: פזמורים", שכלל את פזמוניו מתקופת הצ'יזבטרון ומלחמת העצמאות, עם איורים של אריה נבון, בהוצאת ספריית פועלים.

מקהלת "בית הלל" (לימים חבורת "שירו שיר"), המבצעת כאן את השיר, היתה מקהלה ירושלמית, שהורכבה ברובה מסטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופעלה בניצוחו של מאיר הרניק (1972-1927) החל מהעשור של 1950.
ביולי 1958 הוחל ברדיו "קול ישראל" מפעל עממי ללימוד שירים עבריים, בהובלתו של מאיר הרניק. במסגרתו שודרה ב"תכנית א'" ("רשת א'") תכנית שבועית בשם "שירו שיר", שבה לימד הרניק בכל פעם שיר עברי חדש. זמרי התכנית נבחרו על-ידי הרניק מקרב מקהלת "בית הלל", עם הסולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929), ולקול נגינתו בפסנתר היו חברי המקהלה והסולנית סיגלוב מבצעים אותו יחד. הם לא ידעו מראש איזה שיר יילמד בכל תכנית, ונתוודעו לו לראשונה רק בעת ההתכנסות להקלטה.
עם הזמן הפך שם התכנית, "שירו שיר", גם לשמה של המקהלה עצמה - חבורת "שירו שיר", והיא אף הוזמנה להשתתף במופעים פומביים שונים ברחבי הארץ.

הביצוע המובא כאן של המקהלה עם הסולנית הדסה סיגלוב נטבע בתקליט "שירו שיר עם מאיר הרניק" (סדרה 1), הד ארצי, 1959-60. תקליט זה הוא ראשון מתוך סדרה של שלושה תקליטים של חבורת "שירו שיר" בהנחייתו ובעיבודו של מאיר הרניק. בעקבותיו באו תקליט שני הנושא גם הוא את השם "שירו שיר עם מאיר הרניק" (הד ארצי, 1960) ותקליט שלישי, "שירו שיר עם הדסה סיגלוב ומאיר הרניק" (הד ארצי, 1961).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923);
שלישיית שריד - שלמה ורבנר (נ' 1935), נתן מילוא (נ' 1935), ומנחם ראובני (נ' 1938);
לאון ליסק (נ' 1936);
רונית אופיר (נ' 1951).

רוח אט תישוב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.

עם ערוב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האומנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו.
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה יוצאת לקרב.

עם הנץ כוכב תצא היא אל הלייל,
מרחבים חובק מדבר קדמון.
מי יידע, אחות, אם עוד נשוב אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים,
ובחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע,
את נשקנו אל הקיר נשעין.
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה תחזור מקרב.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הלייל.
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח -The Palmach Photo Gallery .

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad