מתוך "היו לילות - מחווה לשירי אסתר עופרים", נענע דיסק (ינואר 2016)
• לפרטים על פרויקט המחווה לאסתר עופרים ומופעים -
http://fb.com/ShiriGolansingsEsterOfarim
• להורדת האלבום - http://music.nanadisc.co.il/album/--82
• נענע דיסק בפייסבוק - http://facebook.com/NaNaDisc
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא
שירי גולן: שירה, גיטרה אקוסטית, קולות
חן קופרמן: חלילית
קובי פרחי: חליל צד, גיטרה חשמלית
איתמר גרוס: רודס ופסנתר
גיא תובל: קונטרבס
מתן אפרת: תופים, כלי הקשה
***
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימיי אשא.
במשעולים בין דגניה לכנרת
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אליי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד
את השבילים בין דגניה לכנרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אליי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו.
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו.
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימיי אשא.
• לפרטים על פרויקט המחווה לאסתר עופרים ומופעים -
http://fb.com/ShiriGolansingsEsterOfarim
• להורדת האלבום - http://music.nanadisc.co.il/album/--82
• נענע דיסק בפייסבוק - http://facebook.com/NaNaDisc
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא
שירי גולן: שירה, גיטרה אקוסטית, קולות
חן קופרמן: חלילית
קובי פרחי: חליל צד, גיטרה חשמלית
איתמר גרוס: רודס ופסנתר
גיא תובל: קונטרבס
מתן אפרת: תופים, כלי הקשה
***
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימיי אשא.
במשעולים בין דגניה לכנרת
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אליי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד
את השבילים בין דגניה לכנרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אליי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו.
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו.
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימיי אשא.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

