שיר עד - קרב הראל - מילים: חיים חפר | לחן: גיבסון, קמפ, גורדון | ביצוע: הדודאים - The Dudaim

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: בוב גיבסון (Bob Gibson), בוב קמפ (Bob Camp), אירווינג גורדון (Irving Gordon) |
עיבוד: דני רובס (נ' 1957) |
ביצוע: הדודאים - בני אמדורסקי (1994-1931) וישראל גוריון (נ' 1935) |

שנת כתיבה: 1965 | שנת הקלטה: 1988.

מחבר השיר "קרב הראל" ("The Battle Of Harel") ("Krav Harel"), חיים חפר, מספר:
"הרבה שנים אחרי מלחמת העצמאות, לפי מנגינות אמריקאיות ובהשפעתן, כתבתי את 'קרב הראל'. זהו שיר זיכרון לחברים שלי בחטיבת הפלמ"ח הראל, אשר בלעדיהם לא היתה לנו ירושלים עברית".
(מתוך הספר "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 118).

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי הדודאים, לקוח מהמופע "שלושים שנים דודאים", שעלה בשנת 1988 ב"חמאם". הוא נטבע בתקליט המופע, שהוקלט על-ידי גלי צה"ל, וכן בתקליטור מס' 5, "אבינועם בחור כארז", מתוך המארז המחומש, "הדודאים - בני אמדורסקי וישראל גוריון" (הד ארצי, 2009).

ביצוע נוסף לשיר, מפי שלישיית גשר הירקון [אריק איינשטיין (2013-1939), בני אמדורסקי (1994-1931), ישראל גוריון (נ' 1935)], נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר".
.
בום בו, בו בום, בום, בום,
מחשיך כל היקום,
ההר אפל, הרחוב שחור,
העיר גוועת במצור,
אין לחם, אין, אין כלום!

בום בו, בו בום, בום, בום,
הלילה לא ננום.
נחצה בשקט את הכביש
עם ארבעים כדור לאיש.
שמרני אל רחום!

פתחי את התריסים לאט,
כי מול ביתך עוברים
כל אלה שכמעט, כמעט,
כמעט ולא חוזרים...

בום בו, בו בום, בום, בום,
ליבנו כבר אטום -
שלושים בנבי סמואל,
שבעה-עשר על הקסטל,
שיירת נבי דניאל -
אך אנו עוד נקום!

ליל החושך פה למעלה
בחובו טומן סכין.
אם נחזור עוד מן הלילה
בעשרים שנה נזקין.

אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
עוד תראי, כן, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.

מי זה נע שם? זה הרוח
האורב בין השיחים.
מבטנו הקרוע
עוד זוכר קברי אחים.

אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
עוד תראי, כן, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.

את אוהבת רקפות, ( - בית שאינו מושר)
את אוהבת רקפות,
את אוהבת רקפות
ועינייך הן יפות.

כן עינייך הן יפות, ( - בית שאינו מושר)
אך ידינו עייפות
ממסע ומקרבות -
מי כאן יחיה עד הבוקר.

אהובך יצא לקרב,
אהובך יצא לקרב,
אבל איפה הוא עכשיו?
מן הדרך הוא לא שב.

מן הדרך הוא לא שב,
העפר כיסה עיניו,
את קברו חפרו רעיו -
כי הוא לא חי עד הבוקר.

אם נשוב עוד נערה
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב בחזרה
תלבשי שמלה שחורה.

תלבשי שמלה שחורה
לזכר כל החבורה
כי נותרנו עשרה
מן הפלוגה עד הבוקר.

בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה-עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
הג'ינג'י, מוישה, מיכאל,
מנחם, צביקה, ושמואל
ומוטי, גד ובצלאל
אך אנו עוד נקום!

עוד על השיר:
הערך "קרב הראל (שיר)" בויקיפדיה;
"עונג שבת" - הבלוג של דוד אסף: http://onegshabbat.blogspot.com/2011/05/blog-post_8.html

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad