שיר עד - ואולי (כנרת שלי) - מילים: רחל | לחן: יהודה שרת | ביצוע: חיים משה והתזמורת הפילהרמונית, 1978

מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: יהודה שרת (1979-1901) |
עיבוד: עמיקם קימלמן (נ' 1956) |
ביצוע: חיים משה (נ' 1955) - Chaim Moshe |
עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוח נועם שריף (2018-1935) - Israel Philharmonic Orchestra |

שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הקלטה: 1978.

בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") ("VeUlai") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה.

השיר נדפס לראשונה ב-1927 ב"דבר", ללא כותרת, ובהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930).

יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת ששהה בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה.

על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (חלק מהדברים מחוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", העמותה למורשת הזמר העברי, 2008):
כשנתפרסמה ב-1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה רחל בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק 12 שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה בדמעות על גבי הדף חמש שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והשאלה החותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה כעבור מספר ימים למערכת 'דבר', והוא התפרסם תחת שלוש כוכביות, בלי שם.
יהודה שרת הלחין את השיר ב-1932, שנה לאחר מותהּ של רחל, בעת ששהה בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ' (לשליחות יצא ב-1930). תפקידו היה לעודד צעירים יהודיים מגרמניה לעלות להתיישב בארץ. בחורף תרצ"ב, למול קבוצת צעירים בחוות חלוצים ליד ברלין, נזכר שרת במילים של השיר "ואולי", שאותן ידע בעל-פה. כדי לרכך את ליבם, החל לדקלם בפניהם את השיר, תוך שהוא מלחין ושר אותו. אך מייד בסיימו, התחרט על שקרה. המנגינה לא נתחבבה עליו. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות ורגשנות שהעידו על יצירה ברגע של חולשה, ולכן החליט לזנוח אותה.
כעבור יומיים הגיע לחווה אליק שומרוני, חברו לשליחות מקיבוץ אפיקים. הצעירים סיפרו לו על השיר, ולאחר ששומרוני הפציר בו, נעתר שרת והשמיע אותו בפניו .
כעבור 3 חודשים עזב שרת את ברלין לליטא. בדרכו ברכבת, פגש נערה מ"השומר הצעיר". כשהתעניין מה שרים אצלם בתנועה, ענתה לו: "ואולי לא היו הדברים מעולם. זה שיר שטוב לשיר אותו כששמח וכשעצוב". שרת המופתע קיווה, כי השיר יישאר בליטא ולא ייצא מגבולותיה.
אך ב-1934 הוקלט השיר ע"י זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), כשלמד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השירים נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice", עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn).
כשחזר שרת לארץ, בעת שהסתובב ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב ב-1934, שמע את השיר בוקע מפי שפינדל מחנות גרמופונים. הוא לא אהב את הביצוע, וטען ששפינדל שיבש את הלחן לעבר ה"שמאלצי". אז החליט לנתק סופית את הקשר שלו עם השיר. לאליהו הכהן, שביקר אותו על ערש דווי ב-1979, הסביר: "לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי, אך מאחר והשיר התפשט באופן שונה, אינני רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה [...] השיר הזה הוא 'בוסר', 'צפצופי נעורים'".
כל ימיו נמנע שרת מלדבר על מנגינת השיר וגם לא פרסם אותה בדפוס. בסופו של דבר המנגינה הייתה חזקה מבעליה. בעקבות ההקלטה של שפינדל, נודע השיר בארץ ובכל רחבי העולם היהודי והפך לאחד האהובים בשירי הכנרת. הוא הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, וזכה לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים, כולל מפי חזנים וזמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים).

חיים משה, בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביצע את השיר המובא כאן, ב-4/3/1987, במופע הצדעה לפילהרמונית, במלאת יובל להקמתה. המופע התקיים ב"היכל התרבות" בתל-אביב, בעריכתה ובהפקתה של מחלקת התרבות והבידור של גלי צה"ל.
השיר נטבע בשנת 1995 בתקליטור המופע "גלי צה"ל מגישים: הפילהרמונית בזמר עברי - מופע הצדעה תזמורת הפילהרמונית הישראלית" (הליקון).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"שירי מקומות", מפי:
1. סידור בלרסקי (1975-1898).
2. רגינה (חומסקה) בן-אמיתי (1985-1910).
3. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911).
4. יפה ירקוני (2012-1925).
5. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע מ-1955.
6. תניה דברת (1987-1930) - ביצוע מ-1961.
7. שמעון ישראלי (נ' 1932).
8. נחמה הנדל (1998-1936).
9. אסתר עופרים (נ' 1941).
10. דודו זכאי (נ' 1948).
11. שלישיית גשר הירקון.
12. עוזי מאירי.
13. חני דינור.
14. מקהלת מונטי ורדי מ-טיראנו/איטליה.
15. יבגני שפובלוב (2022-1968).
16. הפורטים מכנרת.
17. מקהלת השחר.
18. החזן דוד (דיויד) פרסלר.
19. דנה וקסמן - ביצוע בצ'לו.
20. סיוון טלמור (נ' 1986) - בלחן יצחק (איציק) הרמן.

מלווה את הסרטון תמונה של רחל וחצר כנרת.

ואולי, לא היו הדברים מעולם,
(ו)אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי?
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים (ארוכים ויוקדים)
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות ( - מושר: ממרומי עגלה עמוסה אלומות)
לא נתתי קולי בשיר.

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי, כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.