מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◄ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◄
https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: יהודה שרת (1979-1901) |
עיבוד ופסנתר: רמי הראל |
שירה: חני דינור |
שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הוצאת תקליטור: 2005.
בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") ("VeUlay") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה.
השיר נדפס לראשונה ב"דבר" בשנת 1927, ללא כותרת, ובהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930).
יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת שהותו בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה.
על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (חלק מהדברים לקוחים מחוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", העמותה למורשת הזמר העברי, 2008):
כשנתפרסמה בשנת 1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה המשוררת בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק שתים-עשרה שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה בדמעות על גבי הדף חמש שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והשאלה החותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה כעבור מספר ימים למערכת 'דבר', והוא התפרסם תחת שלוש כוכביות, בלי שם.
יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר מותהּ של רחל, בעת שהותו בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ' (לשליחות יצא בשנת 1930). תפקידו היה לעודד צעירים יהודיים מגרמניה לעלות להתיישב בארץ. בחורף תרצ"ב, כשמולו קבוצה של צעירים בחוות חלוצים ליד ברלין, נזכר יהודה שרת במילים של השיר "ואולי", שאותן ידע בעל-פה, וכדי לרכך את ליבם, החל לדקלם בפניהם את השיר, תוך שהוא מלחין ושר אותו במקביל. אך מייד בסיימו, התחרט על שקרה. המנגינה שנבעה ממנו לא נתחבבה עליו. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות רגשנות שהעידה על יצירה ברגע של חולשה, ועל כן החליט לזנוח אותה.
כעבור יומיים הגיע לחווה אליק שומרוני, חברו לשליחות מקיבוץ אפיקים. הצעירים סיפרו לו על השיר, ולאחר ששומרוני הפציר בו שוב ושוב, נעתר שרת והשמיע בפניו את השיר.
כעבור שלושה חודשים עזב יהודה שרת את ברלין לליטא. בדרכו ברכבת, פגש נערה מ"השומר הצעיר". כשהתעניין מה שרים אצלם בתנועה, וענתה לו: "ואולי לא היו הדברים מעולם. זה שיר שטוב לשיר אותו כששמח וכשעצוב". שרת המופתע קיווה, כי השיר יישאר בליטא ולא ייצא מגבולותיה.
אך בשנת 1934 הוקלט השיר על-ידי זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), עת למד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השירים נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice" , עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn).
כשחזר יהודה שרת לארץ, בעת שהסתובב ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב בשנת 1934, שמע את השיר בוקע בקולו של שפינדל מחנות גרמופונים. הוא הפנה חצי ביקורת כלפי הביצוע המוקלט ששמע, בטענה כי שפינדל שיבש את הלחן לכיוון ה"שמאלצי", ואז החליט לנתק סופית את הקשר שלו עם השיר. לאליהו הכהן, שביקר אותו על ערש דווי בשנת 1979, הסביר: "לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי, אך מאחר והשיר התפשט באופן שונה, אינני רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה [...] השיר הזה הוא 'בוסר', 'צפצופי נעורים'".
כל ימיו נמנע יהודה שרת מלדבר על מנגינת השיר וגם לא פרסם אותה בדפוס. בסופו של דבר המנגינה הייתה חזקה מבעליה. בעקבות ההקלטה של שפינדל, נודע השיר בארץ ובכל רחבי העולם היהודי והפך לאחד האהובים בשירי הכנרת. הוא הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, וזכה לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים, כולל מפי חזנים וזמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים).
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי חני דינור, נטבע בשנת 2005 בתקליטור "חני דינור, רמי הראל - פסיפס של אהבה" (CDI ישראל).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"שירי מקומות", מפי:
1. סידור בלרסקי (1975-1898).
2. רגינה (חומסקה) בן-אמיתי (1985-1910).
3. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911).
4. יפה ירקוני (2012-1925).
5. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1955.
6. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1961.
7. שמעון ישראלי (נ' 1932).
8. נחמה הנדל (1998-1936).
9. אסתר עופרים (נ' 1941).
10. דודו זכאי (נ' 1948).
11. שלישיית גשר הירקון.
12. עוזי מאירי.
13. חיים משה (נ' 1955).
14. מקהלת מונטי ורדי מ-טיראנו/איטליה.
15. יבגני שפובלוב (2022-1968).
16. הפורטים מכנרת.
17. מקהלת השחר.
18. החזן דוד (דיויד) פרסלר.
19. דנה וקסמן - ביצוע בצ'לו.
20. סיוון טלמור (נ' 1986) - בלחן יצחק (איציק) הרמן.
מלווה את הסרטון תמונה ובה רחל וחצר כנרת.
ואולי, לא היו הדברים מעולם --
ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.
מעולם, בימים ארוכים (בימים ארוכים) ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסה אלומות
לא נתתי קולי בשיר.
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי - הו, כינרת שלי,
ההיית? או חלמתי חלום?
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: יהודה שרת (1979-1901) |
עיבוד ופסנתר: רמי הראל |
שירה: חני דינור |
שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הוצאת תקליטור: 2005.
בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") ("VeUlay") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה.
השיר נדפס לראשונה ב"דבר" בשנת 1927, ללא כותרת, ובהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930).
יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת שהותו בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה.
על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (חלק מהדברים לקוחים מחוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", העמותה למורשת הזמר העברי, 2008):
כשנתפרסמה בשנת 1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה המשוררת בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק שתים-עשרה שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה בדמעות על גבי הדף חמש שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והשאלה החותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה כעבור מספר ימים למערכת 'דבר', והוא התפרסם תחת שלוש כוכביות, בלי שם.
יהודה שרת הלחין את השיר בשנת 1932, שנה לאחר מותהּ של רחל, בעת שהותו בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ' (לשליחות יצא בשנת 1930). תפקידו היה לעודד צעירים יהודיים מגרמניה לעלות להתיישב בארץ. בחורף תרצ"ב, כשמולו קבוצה של צעירים בחוות חלוצים ליד ברלין, נזכר יהודה שרת במילים של השיר "ואולי", שאותן ידע בעל-פה, וכדי לרכך את ליבם, החל לדקלם בפניהם את השיר, תוך שהוא מלחין ושר אותו במקביל. אך מייד בסיימו, התחרט על שקרה. המנגינה שנבעה ממנו לא נתחבבה עליו. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות רגשנות שהעידה על יצירה ברגע של חולשה, ועל כן החליט לזנוח אותה.
כעבור יומיים הגיע לחווה אליק שומרוני, חברו לשליחות מקיבוץ אפיקים. הצעירים סיפרו לו על השיר, ולאחר ששומרוני הפציר בו שוב ושוב, נעתר שרת והשמיע בפניו את השיר.
כעבור שלושה חודשים עזב יהודה שרת את ברלין לליטא. בדרכו ברכבת, פגש נערה מ"השומר הצעיר". כשהתעניין מה שרים אצלם בתנועה, וענתה לו: "ואולי לא היו הדברים מעולם. זה שיר שטוב לשיר אותו כששמח וכשעצוב". שרת המופתע קיווה, כי השיר יישאר בליטא ולא ייצא מגבולותיה.
אך בשנת 1934 הוקלט השיר על-ידי זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), עת למד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייתם של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השירים נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice" , עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn).
כשחזר יהודה שרת לארץ, בעת שהסתובב ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב בשנת 1934, שמע את השיר בוקע בקולו של שפינדל מחנות גרמופונים. הוא הפנה חצי ביקורת כלפי הביצוע המוקלט ששמע, בטענה כי שפינדל שיבש את הלחן לכיוון ה"שמאלצי", ואז החליט לנתק סופית את הקשר שלו עם השיר. לאליהו הכהן, שביקר אותו על ערש דווי בשנת 1979, הסביר: "לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי, אך מאחר והשיר התפשט באופן שונה, אינני רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה [...] השיר הזה הוא 'בוסר', 'צפצופי נעורים'".
כל ימיו נמנע יהודה שרת מלדבר על מנגינת השיר וגם לא פרסם אותה בדפוס. בסופו של דבר המנגינה הייתה חזקה מבעליה. בעקבות ההקלטה של שפינדל, נודע השיר בארץ ובכל רחבי העולם היהודי והפך לאחד האהובים בשירי הכנרת. הוא הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, וזכה לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים, כולל מפי חזנים וזמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים).
הביצוע, המובא כאן לשיר מפי חני דינור, נטבע בשנת 2005 בתקליטור "חני דינור, רמי הראל - פסיפס של אהבה" (CDI ישראל).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"שירי מקומות", מפי:
1. סידור בלרסקי (1975-1898).
2. רגינה (חומסקה) בן-אמיתי (1985-1910).
3. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911).
4. יפה ירקוני (2012-1925).
5. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1955.
6. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1961.
7. שמעון ישראלי (נ' 1932).
8. נחמה הנדל (1998-1936).
9. אסתר עופרים (נ' 1941).
10. דודו זכאי (נ' 1948).
11. שלישיית גשר הירקון.
12. עוזי מאירי.
13. חיים משה (נ' 1955).
14. מקהלת מונטי ורדי מ-טיראנו/איטליה.
15. יבגני שפובלוב (2022-1968).
16. הפורטים מכנרת.
17. מקהלת השחר.
18. החזן דוד (דיויד) פרסלר.
19. דנה וקסמן - ביצוע בצ'לו.
20. סיוון טלמור (נ' 1986) - בלחן יצחק (איציק) הרמן.
מלווה את הסרטון תמונה ובה רחל וחצר כנרת.
ואולי, לא היו הדברים מעולם --
ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.
מעולם, בימים ארוכים (בימים ארוכים) ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסה אלומות
לא נתתי קולי בשיר.
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי - הו, כינרת שלי,
ההיית? או חלמתי חלום?
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

