שיר עד - נרות החצב הלבנים (הערב הזה) - מילים: נתן יונתן | לחן וביצוע: מירי פליקס, 1971 - Miri Felix

55 צפיות
Published
מילים: נתן יונתן (2004-1923) |
לחן: מירי פליקס (נ' 1946) |
עיבוד וניצוח: גיל אלדמע (2014-1928) |
ביצוע: מירי פליקס (נ' 1946) |

שנת הקלטה: 1971.

השיר "נרות החצב הלבנים" ("The White Drimia Candles") ("Nerot HeKhatsav HaLevanim") בוצע לראשונה בשנת 1971 תחת השם "הערב הזה", במופע "ניחוחי חציר 1971 - בלדה לקיבוצניק". המופע התקיים לקראת חג השבועות תשל"א, 1971, בבנייני האומה בירושלים, והיה הראשון בסדרת המופעים "ניחוחי חציר". יזמה אותו רשות השידור בשיתוף עם ברית התנועה הקיבוצית, במטרה להביא לרשות הציבור את יצירותיהם של בני הקיבוצים וההתיישבות העובדת.

השיר נדפס בשנת 1983 בספרו של נתן יונתן, "חופים: שירים ומנגינותיהם" (הוצאת כתר/ספריית הפועלים, 1983).
בשנת 2004 נכלל השיר בספר, “שירים בכסות הערב” (הוצאת משכל, ידיעות ספרים), אשר בו כינס נתן יונתן מבחר של יותר מ-300 משיריו והיה הקובץ האחרון שאותו ערך בחייו.

הגרסה המושרת כאן קצרה מגרסת השיר הכתובה.

גרסת השיר הכתובה:
טוב שבא כבר הערב הזה: / עננים אפורים, רוח-קיץ, / ניחוחי חרולים יבשים, / טל כבד, ערפל ודממה. / אי בזה נתיבת-בית-עלמין, / מסילת-אבנים עתיקה-היא, / פרדסים נטושים וגדועים, / עשב בר בין גדמה לגדמה.
בשעה שכזאת נדלקים / על אדמת-הקברים הנעזבת / כל נרות-החצב הלבנים - / אזכרת-נשמות עצובה. / שדות-הבר מאירים וכבים. / ברפרוף גחלילית מהבהבת. / מישהו שפניו אל האור / מטפס על פסגת-הגבעה.
טוב שבא כבר הערב הזה: / כבד-טל ועפר וניחוח. / העולם כמו לב ענקי, / מתפעם בחשכת-אדמותי. / נולדים בי שמות נפלאים / לשירים. - לו יחיה-בי הכוח / לדבר את כולם עד כלות, / עד חתם את ליבם בשפתי.
טל-הערב עינינו עוצם. / שיר תמים מתעורר בלבבנו, / הוא דובר את חייו כפשוטם / בזמרה שלימדתני אמי; / כשיר-ערש, כשביל-העפר, / שזכרנו אותו בשובנו / משוט בדרכי-העולם / עייפים ונבונים וחולמים.
במעון האפל נגשש / אל שקיעה רחוקה, וכמו-ילד / מול החושך פנים רטובות / נקרב לזגוגית הקרירה. / יש כבר אור בצריפים הקטנים. / עוד מעט תיפתח אט הדלת, / ורעי ייכנס וידליק / גם אצלי את פתילת-המנורה.
אז השיר יפכה מעצמו / וייזל כדמעה הניגרת. / בחשכת הזגוגית השקופה / אצנן את פני החמות. / וכאיש החוזר אל ביתו, / כשמחת התועה בשאון-קרת / השומע מקרן-הרחוב / כי יש איש הקורא לו בשמו.
מה-יפים אז נרות-החצב / הדולקים וכבים עם השמש, / ותפילת-הקברים הנצחית / עתיקה, אבל לא עצובה. / וחריף לי ניחוח-הבר, / חכמים לי סודות-התנשמת, / והאיש שפניו אל האור / כבר עומד על פסגת-הגבעה.

הגרסה המושרת:
טוב שבא כבר הערב הזה:
עננים אפורים, רוח-קיץ,
ניחוחי חרולים יבשים,
טל כבד, ערפל ודממה.
אי בזה נתיבה נעזבת
ונרות-החצב מלבינים בה.
פרדסים נטושים וגדועים,
עשב בר בין גדמה לגדמה.

טל-הערב עינינו עוצם.
שיר תמים מתעורר בלבבנו,
הוא דובר את חייו כפשוטם
כזמרה שלימדתני אמי;
כשיר-ערש, כשביל-העפר,
שזכרנו אותו בשובנו
משוט בדרכי-העולם
עייפים ונבונים וחולמים.

הקלטה מתוך תכנית רדיו: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.