שיר עד - שה וגדי - מתתיהו שלם | מתתיהו שלם | בביצוע אסתר עופרים - Se u'Gdi

242 צפיות

  • תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

    לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

admin
Published
מילים: מתתיהו שלם (1975-1904) |
לחן: מתתיהו שלם (1975-1904), על-פי זמר עם חסידי |
עיבוד: שמעון כהן |
שירה: אסתר עופרים |

שנת כתיבה והלחנה משוערת: 1928-1929, או לכל המאוחר 1930.

מתוך התקליטור "שיבולת בשדה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

שה וגדי, גדי ושה,
יחדיו יצאו אל השדה,
עם צוהריים למעיין
רצו לשתות מים.

אחד לבן שני שחרחר,
עם תלתלי אוזניים
פעמונים מצלצלים,
על צווארם עדיים,

אל המעיין רצו עדרים,
אל המעיין רצו עדרים.

ישבו לארץ הרועים,
רגע קט לנוח,
פת בשמן טועמים
וזהב תפוח.

אוצו רוצו שובבים,
השמחה כה תרב,
הביתה עוד מעט שבים,
הנה בא הערב.

אל המעיין רצו עדרים.

השיר "שה וגדי" הוא משיריו הראשונים של מתתיהו שלם.
השיר נכתב לקראת חג הגז, בתקופה שבה מתתיהו היה חבר קיבוץ בית אלפא, על-פי זמר עם חסידי שזכר מבית אמא.
הרקע לשיר: ברעותו את העדר במעלה הר הגלבוע, התפזרו הכבשים והעיזים ללחך עשב, ו"שני השובבים" הצעירים (גדי אחד ושה אחד) נעלמו מעיניו כאילו בלעה אותם האדמה. מתתיהו, שהיה מאוד מודאג, לא ידע את נפשו וחשש לחייהם. עם ערב, משירד העדר אל המעין שלרגלי ההר, מצא מתתיהו את "שני השובבים" עומדים להם לבדם ולוגמים ממי המעין הקרירים.
  • יונת

    פת בשמן ולא פח חחח