מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מנחם מנדל דוליצקי (1931-1856) |
לחן: היימן כהן (היימאַן קאָהן) (פטירה: 1918) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: מקהלת מורן - The Moran Choir |
ניצוח: נעמי פארן |
שנת הדפסת מילות השיר: 1888 | שנת הדפסת השיר המולחן: 1903.
השיר "אם אשכחך" ("ציון תמתי") ("If I Forget Thee") ("Zion, My Innocent One") ("Im Eshkachech") ("Tziyon Tamati") הוא שיר ערגה וכיסופים לציון.
מילותיו נכתבו בהשראת מזמור "על נהרות בבל" של משורר תהילים (תהילים קל"ז, 6-5 ), ובהשראת פסוקים נוספים מהמקורות (תהילים ס"ט, 16).
השיר נדפס לראשונה בשנת 1888 בכרך השלישי של "כנסת ישראל: ספר שנתי לתורה ולתעודה", בעריכת שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר). (אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק א", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 4.1.2019).
בשנת 1895 נדפס השיר, עם מספר שינויים שהכניס בו דוליצקי, בספר "כל שירי מנחם מענדל דאָליצקי: ישנים וגם חדשים, ספר א'", הוצאה:"חברת אנשים אוהבי שפת עבר בנויארק", דפוס א.ח. ראזענבערג, תרנ"ה.
בשנת 1900 נדפס השיר בספר "כינור ציון: מבחר שירי-ציון בשפת עבר: מימי כתבי הקודש ועד ימינו, ורשה: תושיה תר"ס 1900. הספר הוקדש לקונגרס הציוני הרביעי, שהתכנס בלונדון באוגוסט תר"ס.
השיר הולחן לראשונה על-ידי המלחין היהודי-הרוסי דוד קבונובסקי (קאוואָנאָווסקי). הוא נדפס בשנת 1981 ברוסיה, והושר בארץ כבר במחצית הראשונה של עשור 1890.
מי שסייע להתפשטותו של השיר בארץ בלחנו של קבונובסקי, היו צבי הירש קליינר (1949-1864), מראשוני המוזיקאים בארץ, שעלה לארץ מאוקראינה בשנת 1890, ואליעזר מרגולין (1944-1875), סולן המקהלה הראשונה של רחובות, חלוצת המקהלות של מושבות העלייה הראשונה, שאותה הקים קליינר (בתחילת המאה העשרים עזב קליינר את הארץ לניו יורק ומרגולין לאוסטרליה). לחן זה נשכח.
(אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק א", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 4.1.2019).
בתחילת המאה העשרים הולחן השיר על-ידי המלחין היהודי-האמריקני, היימן כהן (היימאַן קאָהן), שהיה מורה למוזיקה בקהילה היהודית בפילדלפיה.
תווי לחן זה נדפסו לראשונה בשנת 1903, באסופת תווים ("נאָטען") שנספחה לשירון בשם "קֹבֶץ שירי ציון ושירי עם", בעריכת יוסף מגילניצקי, שראה אור בפילדלפיה.
בשירון עצמו, מתחת למילות השיר, רשם העורך הערה ביידיש, שתרגומה הוא: "את השיר הזה מאת המשורר היהודי הדגול מ"מ דוליצקי שרים באגודות ציוניות בפתיחה ובסיום של התכנסויותיהם".
השיר בלחן זה הושר בארץ בראשית המאה העשרים. הוא הפך למוכר ולנפוץ עד היום, וזכה לביצועים רבים.
(אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק ב", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 11.1.2019).
השיר, המובא כאן מפי מקהלת מורן, נטבע בתקליטור "מקהלת מורן - מנצחת נעמי פארן - פתחו שער".
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות", "שירי ציונות", "שירי תשעה באב" ו"שירי ירושלים", מפי:
• לואי דנטו (2010-1929).
• אסנת פז (נ' 1938).
• עירית סנדנר (נ' 1944).
• דודו אלהרר (נ' 1945) וחבורת שהם.
ציון תמתי, ציון חמדתי,
לך נפשי מרחוק הומיה;
תשכח ימיני אם אשכחך, יפתי,
עד תאטר בור קברי עלי פיה.
תדבק עד מותי לחכי לשוני, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אם לא אזכרכי, בת ציון הנשמה;
ייבש לבבי מחולי, מעוני,
אם תיבש על עינך דמעתי החמה.
ייהרס בית חומרי, תהי נפשי לכלימה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אם יסור מעיני מראה הריסותך;
יהי גרוני כמק, אכול עש ורימה,
אם קולי לא אשא לבכות ענותך.
לא אשכחך, ציון חמדתי! ( - מושר: לא אשכחך, ציון תמתי)
את, כל עוד אחי, תוחלתי ושברי.
ועת הכל אשכחה את שארית נשמתי
וציון, את ציון, תהי עלי קברי.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מנחם מנדל דוליצקי (1931-1856) |
לחן: היימן כהן (היימאַן קאָהן) (פטירה: 1918) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: מקהלת מורן - The Moran Choir |
ניצוח: נעמי פארן |
שנת הדפסת מילות השיר: 1888 | שנת הדפסת השיר המולחן: 1903.
השיר "אם אשכחך" ("ציון תמתי") ("If I Forget Thee") ("Zion, My Innocent One") ("Im Eshkachech") ("Tziyon Tamati") הוא שיר ערגה וכיסופים לציון.
מילותיו נכתבו בהשראת מזמור "על נהרות בבל" של משורר תהילים (תהילים קל"ז, 6-5 ), ובהשראת פסוקים נוספים מהמקורות (תהילים ס"ט, 16).
השיר נדפס לראשונה בשנת 1888 בכרך השלישי של "כנסת ישראל: ספר שנתי לתורה ולתעודה", בעריכת שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר). (אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק א", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 4.1.2019).
בשנת 1895 נדפס השיר, עם מספר שינויים שהכניס בו דוליצקי, בספר "כל שירי מנחם מענדל דאָליצקי: ישנים וגם חדשים, ספר א'", הוצאה:"חברת אנשים אוהבי שפת עבר בנויארק", דפוס א.ח. ראזענבערג, תרנ"ה.
בשנת 1900 נדפס השיר בספר "כינור ציון: מבחר שירי-ציון בשפת עבר: מימי כתבי הקודש ועד ימינו, ורשה: תושיה תר"ס 1900. הספר הוקדש לקונגרס הציוני הרביעי, שהתכנס בלונדון באוגוסט תר"ס.
השיר הולחן לראשונה על-ידי המלחין היהודי-הרוסי דוד קבונובסקי (קאוואָנאָווסקי). הוא נדפס בשנת 1981 ברוסיה, והושר בארץ כבר במחצית הראשונה של עשור 1890.
מי שסייע להתפשטותו של השיר בארץ בלחנו של קבונובסקי, היו צבי הירש קליינר (1949-1864), מראשוני המוזיקאים בארץ, שעלה לארץ מאוקראינה בשנת 1890, ואליעזר מרגולין (1944-1875), סולן המקהלה הראשונה של רחובות, חלוצת המקהלות של מושבות העלייה הראשונה, שאותה הקים קליינר (בתחילת המאה העשרים עזב קליינר את הארץ לניו יורק ומרגולין לאוסטרליה). לחן זה נשכח.
(אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק א", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 4.1.2019).
בתחילת המאה העשרים הולחן השיר על-ידי המלחין היהודי-האמריקני, היימן כהן (היימאַן קאָהן), שהיה מורה למוזיקה בקהילה היהודית בפילדלפיה.
תווי לחן זה נדפסו לראשונה בשנת 1903, באסופת תווים ("נאָטען") שנספחה לשירון בשם "קֹבֶץ שירי ציון ושירי עם", בעריכת יוסף מגילניצקי, שראה אור בפילדלפיה.
בשירון עצמו, מתחת למילות השיר, רשם העורך הערה ביידיש, שתרגומה הוא: "את השיר הזה מאת המשורר היהודי הדגול מ"מ דוליצקי שרים באגודות ציוניות בפתיחה ובסיום של התכנסויותיהם".
השיר בלחן זה הושר בארץ בראשית המאה העשרים. הוא הפך למוכר ולנפוץ עד היום, וזכה לביצועים רבים.
(אליהו הכהן: "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי - חלק ב", בלוג עונ"ש, דוד אסף, 11.1.2019).
השיר, המובא כאן מפי מקהלת מורן, נטבע בתקליטור "מקהלת מורן - מנצחת נעמי פארן - פתחו שער".
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות", "שירי ציונות", "שירי תשעה באב" ו"שירי ירושלים", מפי:
• לואי דנטו (2010-1929).
• אסנת פז (נ' 1938).
• עירית סנדנר (נ' 1944).
• דודו אלהרר (נ' 1945) וחבורת שהם.
ציון תמתי, ציון חמדתי,
לך נפשי מרחוק הומיה;
תשכח ימיני אם אשכחך, יפתי,
עד תאטר בור קברי עלי פיה.
תדבק עד מותי לחכי לשוני, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אם לא אזכרכי, בת ציון הנשמה;
ייבש לבבי מחולי, מעוני,
אם תיבש על עינך דמעתי החמה.
ייהרס בית חומרי, תהי נפשי לכלימה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אם יסור מעיני מראה הריסותך;
יהי גרוני כמק, אכול עש ורימה,
אם קולי לא אשא לבכות ענותך.
לא אשכחך, ציון חמדתי! ( - מושר: לא אשכחך, ציון תמתי)
את, כל עוד אחי, תוחלתי ושברי.
ועת הכל אשכחה את שארית נשמתי
וציון, את ציון, תהי עלי קברי.
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

