שיר עד - ניגון עתיק - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יוחנן זראי | שירה: אריק לביא, 1998 - Aric Lavie

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: יוחנן זראי (2016-1929) |
עיבוד: יוסי סידי |
שירה: אריק לביא (2004-1927) |

שנת כתיבה: תש"ה, 1945 | שנת הלחנה: 1967 | שנת הוצאת תקליטור: 1998.

השיר-בלדה "ניגון עתיק" ("Nigun Atik") ("Old Tune") נתפרסם לראשונה באלול תש"ה, 1945, ב"'לוח הארץ' לשנת תש"ו" (הוצאת "חיים" בע"מ, תל אביב).

בשנת 1957 נכלל השיר בקובץ השירים של נתן אלתרמן, "עיר היונה", במחזור "כחוט השני".

השיר זכה למספר לחנים, ובהם מאת יוחנן זראי, מרדכי זעירא (1968-1905), נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) ונפתלי אלטר (נ' 1947).

"השיר 'ניגוןן עתיק' - ממוזגות בו סגולות של שיר היחוד ושל שיר עממי ; ודבר זה חל, גם על המנטליות וגם על צביון הדיבור; וראה זד. פלא - כל המשפםים בנויים בכווגת מכוון כמין 'דפוסים' ואעפי"כ - עד מה פרסונליים הם, כמה בלתי-שכיחים; [...] ותוכן השיר? - ניואנסה חדשה היא להרגשה מהרגשות-העולם של נתן אלתרמן, הלא היא הפטריארכליות; כאן הדגש על התפיסה, שהאב והבעל איגו רק אוהב, דואג, מוסר-נפשו, נותן חייו ומותו, אלא גם תובע טהרת־הבית, מעגיש על בגידה" (י. זמורה: "לוח 'הארץ' לשנת תש"ו", הארץ, כ"ב אלול תש"ה, 31.8.1945).

על-פי פרופסור זיוה שמיר, אלתמן כתב את "ניגון עתיק" בהשראת "הבלדה של וייון על מרגו השמנה"("הבלדה מאת וייון למרגו השמנה") של המשורר הביניימי, פרנסוּאַ ויוֹן:
"'ניגון עתיק" של אלתרמן שולח אותגו אל עבר טריטוריות שונות לחלוטין ממה שעשוי להתפרש מן הצירוף כנתינתו, וכמעט מאליה צצה השאלה: מדוע כינה אלתרמן את שיר-השבועה הדמוני הזה, המתאר אהבה נרצעת, ללא מיצרים וסייגים, של אוהב, המוכן לתת לאהובתו את חייו ומותו, אהבה שאפשר שתסתיים בפורענות קשה, דווקא בשם 'ניגון עתיק'? מהו אותו 'ניגון' ‬הכלול בשיר? [...] ההתחקות אחר מקורות ה'ניגון' שב'ניגון עתיק' מובילה אל ראשית שירתו של אלתרמן, בשנות השלושים המוקדמות, עת עדיין כתב שירי בוסר, מעשה-טירון, ב'כתובים', ב'גזית', ב'הארץ' וב'טורים‭,' "‬ועדיין ראה עצמו אורח-עראי, האוכל מפיתו ושותה מקנקניו של בעל־אכסניה בקי ורגיל כ(אברהם) שלונסקי. [...] ב'טורים' של שנת 1933 התפרסמו עשרים פזמונים בתרגומו של שלונסקי, לקראת העלאת 'אופרה בגרוש' של ברכט על בימת תיאטרון 'האהל'. חלק מפומוניו של ברכט, שחוברו חמש שנים קודם תרגומם לעברית, הם למעשה עיבוד מודרני של שירי ‭‬פראנסואה וייון, המשורר הפריסאי הנווד בן המאה הט"ו, שניהל חיים מפוקפקים וסוערים והתרועע עם שודדים ופרוצות. פזמונים אלה, שקורט ווייל הלחינם, הפכו עד מהרה ללהיטים בינלאומיים, ובשנות השלושים המוקדמות הוצגה 'די דריי-גרושן-אופר' ('‭‬האופרה בשלושה גרושים'‬) על כל בימות אירופה. [...]
בטרם עלה המחזה על בימת 'האהל' (1933), ‬נישבה גם אלתרמן הצעיר בקסמי שירתו של וייון, תירגם את 'הבלדה מאת וייון למרגו השמנה', ופירסם אותה ב'טורים' בקיץ ‭ ,1933‬בלוויית הערות בפתח התרגום על דמותו השנויה במחלוקת של המשורר-הנווד, ששימש מקור ודמות-אב גם למשורר ברכט, בעל המחזה 'אופרה בגרוש', ששאל משירת השודד-הפיטן פזמונות וסמלים.‬ נהייתו של אלתרמן אחר עולם התיאטרון התבטאה, אפוא, בעליל עוד לפני שהחל ליטול חלק פעיל בכתיבת פזמוני 'המטאטא'. [...] הכורה אוזנו לצלילי-הלוואי, העולים מן הבאלאדה העתיקה שבתרגומו של אלתרמן, יוכל להבחין במקור, שמתוכו בקע ועלה במאוחר שיר כנ'יגון עתיק' וכן כמה משירי 'כוכבים בחוץ' ו'שמחת עניים',‭ ‬שקדמו ל'ניגון עתיק' והדומים לו באופיים. [...] 'ניגון עתיק' שונה, כמובן, תכלית שינוי מן הבאלאדה הצרפתית העממית [...]. ואולם, ניתן להבחין בו, כאמור, בניצני המוטיבים והמחוות-הריטוריות, שעתידים לבוא בשירים הבשלים והמוכרים, נוסח 'ניגון עתיק'. יתכן שאלתרמן כיוון בכותרתו של שיר זה לאותו פזמון עתיק, פרי עטו של פרנסואה וייון, שהוא עצמו תירגמו כשלוש-עשרה שנים קודם פירסום 'ניגון עתיק' וששימש בסיס גם לפזמון 'טאנגו-באלאדה' של ברכט בתרגומו של שלונסקי ל'אופרה בגרוש'. [...] (זיוה שמיר: "עוד חוזר הניגון", מעריב, 24.3.1978).

רחל מרכוס, רעייתו של נתן אלתרמן, אמרה, כי "בשיר הזה יש מידה רבה של אמת. נתן היה אדם קשה ומסוגר, בעל מיטען גדול של קינאה...". (כותרת ראשית, 18.1.1984).

השיר, המובא כאן מפיו של אריק לביא, בלחנו של יוחנן זראי, מעובד בסגנון מודרני.
על כך סיפר אריק לביא: "את 'ניגון עתיק' שרתי תמיד בזמנו עם אלונה (טוראל - ש.ע) בביצוע של לִיד, חופשי לגמרי, פתוח לגמרי. ישבתי עם יוסי סידי, הפסנתרן שלי והמלווה שלי, ועשינו גירסה ממש מודרנית".

השיר בעיבוד זה נטבע בשנת 1998 בתקליטור 2 מתוך אלבום התקליטורים הכפול, "אריק לביא : אתה ישראלי - מתש"ח עד תשנ"ח" (NMC).
בשנת 2004 שב השיר ונטבע באלבום הכפול "אריק לביא - המיטב", הזהה לזה של 1998.

ביצוע נוסף לשיר מפי אריק לביא משנת 1967, בלחנו של יוחנן זראי, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן", "יוחנן זראי", "אריק לביא" ו"שירי אהבה".

אם תרדנה בליל דמעותייך,
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.
אם תרחפנה מקור עצמותייך,
אכסך ואשכב על אבן. (מושר: אכסך ואשכב לי על אבן)

אם תאמרי אל מחול לרדת,
על אחרון מיתרי אנגן לך.
אם תחסר לך מתנת-הולדת,
את חיי ומותי אתן לך.

ואם לחם תאבי או יין,
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיניי השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם.

אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדיי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך.

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.