שיר עד - בדרך לאילת (הי דרומה) - חיים חפר | מאיר נוי | בביצוע בני אמדורסקי - BaDerekh LeEilat

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: מאיר נוי (1998-1922) |
עיבוד: אריה לבנון |
ביצוע: בני אמדורסקי (1994-1931) ומקהלת גברים |

שנת כתיבה והלחנה: מרס 1949.

השיר "בדרך לאילת" ("הי דרומה") לקוח מהתקליטור "פלמחרוזת – שירי הפלמ"ח ודור מקימי המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.

shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.

קצת דרומה לבאר שבע,
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת -
את אל -ע'מר חיש עברת, (מושר: את אל-עמר חיש עברת)
והנה הוא חוף אילת.

הי, דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!

הסופה הנה עוברת,
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח,
הלוחם ראשו פרוע -
כאן בדרך לאילת.

הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!

הלוחם עייף, יגע,
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ, בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי -
מני דן ועד ים-סוף!

הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!

השיר "בדרך לאילת" נכתב בעת שחטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו לכיוון היישוב אוּם רַשְרַש (אילת) במסגרת "מבצע עובדה" (6-10/3/1949), במטרה לפרוץ את הדרך המערבית לאילת ולאפשר פתח יציאה לים מדרום. המבצע הסתיים בכיבוש משטרת אום רשרש ובהנפת דגל הדיו, שציינה את סיומה של מלחמת העצמאות.

"עוד החברה שועטים מצוקי ראס-אל-נאקב לעבר אום-רשרש, להניף בה את 'דגל הדיו', וכבר דהרו בדרך הערבה דרומה - בעקבות חטיבת 'גולני' - מפקד החזית, יגאל אלון, ובעקבותיו להקת הצ'יזבטרון. בתוך הניע-וניד על גבי הקומנדקאר נולדה השורה 'הי, דרומה - עקבה'. בהגיע הצ'יזבטרון לאילת, כשבתי השיר נוצרים אגב מסע, דרך אל-ע'מר ועין רדיאן, הושר 'הי דרומה' ליד מדורה, על חוף הים, לפני לוחמי 'חטיבת הנגב' ו'גולני'. כל זה קרה בי"א באדר תש"ט. (עיתון) 'דבר' ציין את החדשה בדבר כיבוש אילת בכותרת: 'הצ'יזבטרון הופיע בעקבה'" (חיים גורי וחיים חפר מספרים על השיר "בדרך לאילת" בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 210).

עוד על השיר - מספר חיים חפר:
"הצ'יזבטרון נאבק תמיד להופיע ראשון במקום שצה"ל כבש. לפעמים הצטרף גם לכוחות. נדמה לי שההופעה המקסימה ביותר היתה כאשר ירדנו לאילת יומיים לאחר הכיבוש. יצאנו דרך הערבה בקומנדקר עם יגאל אלון, ואני כתבתי את 'הי דרומה עקבה' לפי מנגינה שהביא לי מאיר נוי. אז עוד לא ידעו שהמקום הזה ייקרא אילת. עברנו את כל השמות שבפזמון. זה היה פזמון גיאוגרפי. כל מקום שעברנו דרכו והיה לו שם ערבי, נכנס לתוך הפזמון. היום אני אפילו לא יודע מה הם השמות העבריים של 'אל-ע'מר' ו'רדיאן', אבל אני מנחש. הגענו לאילת אחרי שתים-עשרה שעות נסיעה. ואיזו שמחה זו היתה. אום רשרש, שהיתה תחנת משטרה ירדנית וקבוצת חושות, נראתה לנו כמו סוף המלחמה. על התורן בין החושות התנופף דגל ישראל שצויר בדיו, כי מי בפלמ"ח סחב דגל לאומי? וכשבְּרֶן (אברהם אדן) טיפס על צינור ותלה עליו את הדגל הזה, בחטיבת הנגב הדליקו מדורה, ואנחנו ישבנו סביבה בקור המדבר ושרנו שעות. לאחר כחודשיים עלה בן גוריון על גבעה בערבה, הסתכל סביב סביב על השממה, הניף את ידו ואמר, 'פה יהיה יער'. ויגאל אלון הוסיף, 'ודובים יהלכו בו'. בן גוריון צדק" (מתוך הספר "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 120).

פרטים מורחבים על השיר ולחנו ניתן לקרוא ב"עונג שבת" – הבלוג של דוד אסף: http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/02/blog-post_19.html

הגירסה המושרת כאן על-ידי בני אמדורסקי נדפסה באלבום "אח, פגישה שכזאת" משירי הפלמ"ח מאת חיים חפר (הד ארצי, 1966).

בתמונות: מבצע "עובדה", מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.

עריכה: אתי ירוחמי