מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: מאיר נוי (1998-1922) |
ביצוע: הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928) -
Hillel And Aviva |
שנת כתיבה והלחנה: מרס 1949 | שנת הוצאת תקליט: 1957.
השיר "בדרך לאילת" ("הי דרומה") ("On The Road To Eilat") ("To The South") ("BaDerech Le'Eilat")
("Hey Daroma") נכתב בעת שחטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו לכיוון היישוב אוּם רַשְרַש (אילת) במסגרת "מבצע עובדה" (6-10/3/1949), במטרה לפרוץ את הדרך המערבית לאילת ולאפשר פתח יציאה לים מדרום. המבצע הסתיים בכיבוש משטרת אום רשרש ובהנפת דגל הדיו, שציינה את סיומה של מלחמת העצמאות.
"עוד החברה שועטים מצוקי ראס-אל-נאקב לעבר אום-רשרש, להניף בה את 'דגל הדיו', וכבר דהרו בדרך הערבה דרומה - בעקבות חטיבת 'גולני' - מפקד החזית, יגאל אלון, ובעקבותיו להקת הצ'יזבטרון. בתוך הניע-וניד על גבי הקומנדקאר נולדה השורה 'הי, דרומה - עקבה'. בהגיע הצ'יזבטרון לאילת, כשבתי השיר נוצרים אגב מסע, דרך אל-ע'מר ועין רדיאן, הושר 'הי דרומה' ליד מדורה, על חוף הים, לפני לוחמי 'חטיבת הנגב' ו'גולני'. כל זה קרה בי"א באדר תש"ט. (עיתון) 'דבר' ציין את החדשה בדבר כיבוש אילת בכותרת: 'הצ'יזבטרון הופיע בעקבה'" (חיים גורי וחיים חפר מספרים על השיר "בדרך לאילת" בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 210).
עוד על השיר - סיפר חיים חפר:
"הצ'יזבטרון נאבק תמיד להופיע ראשון במקום שצה"ל כבש. לפעמים הצטרף גם לכוחות. נדמה לי שההופעה המקסימה ביותר היתה כאשר ירדנו לאילת יומיים לאחר הכיבוש. יצאנו דרך הערבה בקומנדקר עם יגאל אלון, ואני כתבתי את 'הי דרומה עקבה' לפי מנגינה שהביא לי מאיר נוי. אז עוד לא ידעו שהמקום הזה ייקרא אילת. עברנו את כל השמות שבפזמון. זה היה פזמון גיאוגרפי. כל מקום שעברנו דרכו והיה לו שם ערבי, נכנס לתוך הפזמון. היום אני אפילו לא יודע מה הם השמות העבריים של 'אל-ע'מר' ו'רדיאן', אבל אני מנחש. הגענו לאילת אחרי שתים-עשרה שעות נסיעה. ואיזו שמחה זו היתה. אום רשרש, שהיתה תחנת משטרה ירדנית וקבוצת חושות, נראתה לנו כמו סוף המלחמה. על התורן בין החושות התנופף דגל ישראל שצויר בדיו, כי מי בפלמ"ח סחב דגל לאומי? וכשבְּרֶן (אברהם אדן) טיפס על צינור ותלה עליו את הדגל הזה, בחטיבת הנגב הדליקו מדורה, ואנחנו ישבנו סביבה בקור המדבר ושרנו שעות. לאחר כחודשיים עלה בן גוריון על גבעה בערבה, הסתכל סביב סביב על השממה, הניף את ידו ואמר, 'פה יהיה יער'. ויגאל אלון הוסיף, 'ודובים יהלכו בו'. בן גוריון צדק" (מתוך הספר "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 120).
ועוד סיפר חיים חפר:
"מלחמת השחרור נסתיימה אחרי כיבוש אילת. נסעתי אז עם מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, בעקבות חטיבת הנגב וחטיבת גולני לאום רשרש, הלא היא עציון-גבר, הלא היא אילת. את השיר חיברתי בדרך על הקומנדקר, על-פי שמות המקומות שעברנו. כשהגענו עם ערב לחוף ים-סוף, ישבנו סביב המדורה, שהאירה דגל כחול לבן שצויר בדיו על סדין, ושרנו 'הי, דרומה עקבה'. השם אילת עוד לא נקבע אז".
תחילה התאים חפר את מילות השיר ללחן של שיר עממי, "הי דז'נקויה". השיר חובר בחצי האי קרים ושרו אותו באידיש חקלאים מההתיישבות היהודית במקום בעשור של 1920. חפר התוודע אליו דרך מאיר נוי, שהתגייס לצ'יזבטרון כאקורדיוניסט, מאוחר יותר כתב נוי לחן מקורי חדש לשיר, וזאת הגרסה המושרת המוכרת כיום.
השיר בלחנו החדש נכלל בתכניתהּ הרביעית של להקת הצ'יזבטרון, שנקראה "הטרמפ" (או "הלא תיקחהו עמך"), בבימויו של שמואל בונים. הופעת הבכורה התקיימה ב-7.4.1949 במחנה הצבאי בקסטינה, והיא "רצה" עד 19.12.1949.
חברי הלהקה בתכנית זאת היו: שייקה גולדשטיין (לימים שייקה אופיר), נעמי פולני, יואל זילברג, רבקה'לה מדניק (לימים רבקה'לה קרמר), מרגלית בנאי, זם דגן, גדעון זינגר, מרייטה (מרים) ואיזי גרשוני (בגיטרה).
ליווה באקורדיון והכין עיבודים קוליים: מאיר נוי. בחודש יולי 1949 החליף אדי גרינברג את מאיר נוי.
השיר, המובא כאן מפי אילקה ואביבה, נטבע בתקליט "הלל ואביבה - שירי ישראל" (ארה"ב, 1977), ובתקליט "הלל ואביבה - בשירים של הרועה הישראלי" (תקליטי מנורה, ארה"ב).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים חפר" ו"מאיר נוי", מפי:
1. להקת הצ'יזבטרון, עם הסולן גדעון זינגר (2015-1926).
2. מרתה שְׁלָמֶה (1985-1923)
3. בני אמדורסקי (1994-1931).
4. להקת "אורנים צבר", עם גאולה גיל (נ' 1932).
5. מנחם אלירן (רן אלירן) (נ' 1934), עם אתל רעים (Ethel Raim) וזמרי השלום.
6. חבורת "זמר רן", בניצוח צבי בן-פורת (2010-1930).
7. זמרי "מכבי".
קצת דרומה לבאר שבע,
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת -
את אל-ע'מר חיש עברת
והנה הוא חוף אילת.
הי, דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הסופה הנה עוברת,
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח,
הלוחם ראשו פרוע -
כאן בדרך לאילת.
הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הלוחם עייף, יגע,
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ, בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי -
מני דן ועד ים-סוף!
הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
בתמונות: מבצע "עובדה", מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: מאיר נוי (1998-1922) |
ביצוע: הלל ואביבה (אילקה ואביבה) - אילקה (הלל) רוה (2002-1916) ואביבה רוה (2015-1928) -
Hillel And Aviva |
שנת כתיבה והלחנה: מרס 1949 | שנת הוצאת תקליט: 1957.
השיר "בדרך לאילת" ("הי דרומה") ("On The Road To Eilat") ("To The South") ("BaDerech Le'Eilat")
("Hey Daroma") נכתב בעת שחטיבת הנגב וחטיבת גולני נעו לכיוון היישוב אוּם רַשְרַש (אילת) במסגרת "מבצע עובדה" (6-10/3/1949), במטרה לפרוץ את הדרך המערבית לאילת ולאפשר פתח יציאה לים מדרום. המבצע הסתיים בכיבוש משטרת אום רשרש ובהנפת דגל הדיו, שציינה את סיומה של מלחמת העצמאות.
"עוד החברה שועטים מצוקי ראס-אל-נאקב לעבר אום-רשרש, להניף בה את 'דגל הדיו', וכבר דהרו בדרך הערבה דרומה - בעקבות חטיבת 'גולני' - מפקד החזית, יגאל אלון, ובעקבותיו להקת הצ'יזבטרון. בתוך הניע-וניד על גבי הקומנדקאר נולדה השורה 'הי, דרומה - עקבה'. בהגיע הצ'יזבטרון לאילת, כשבתי השיר נוצרים אגב מסע, דרך אל-ע'מר ועין רדיאן, הושר 'הי דרומה' ליד מדורה, על חוף הים, לפני לוחמי 'חטיבת הנגב' ו'גולני'. כל זה קרה בי"א באדר תש"ט. (עיתון) 'דבר' ציין את החדשה בדבר כיבוש אילת בכותרת: 'הצ'יזבטרון הופיע בעקבה'" (חיים גורי וחיים חפר מספרים על השיר "בדרך לאילת" בספרם "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 210).
עוד על השיר - סיפר חיים חפר:
"הצ'יזבטרון נאבק תמיד להופיע ראשון במקום שצה"ל כבש. לפעמים הצטרף גם לכוחות. נדמה לי שההופעה המקסימה ביותר היתה כאשר ירדנו לאילת יומיים לאחר הכיבוש. יצאנו דרך הערבה בקומנדקר עם יגאל אלון, ואני כתבתי את 'הי דרומה עקבה' לפי מנגינה שהביא לי מאיר נוי. אז עוד לא ידעו שהמקום הזה ייקרא אילת. עברנו את כל השמות שבפזמון. זה היה פזמון גיאוגרפי. כל מקום שעברנו דרכו והיה לו שם ערבי, נכנס לתוך הפזמון. היום אני אפילו לא יודע מה הם השמות העבריים של 'אל-ע'מר' ו'רדיאן', אבל אני מנחש. הגענו לאילת אחרי שתים-עשרה שעות נסיעה. ואיזו שמחה זו היתה. אום רשרש, שהיתה תחנת משטרה ירדנית וקבוצת חושות, נראתה לנו כמו סוף המלחמה. על התורן בין החושות התנופף דגל ישראל שצויר בדיו, כי מי בפלמ"ח סחב דגל לאומי? וכשבְּרֶן (אברהם אדן) טיפס על צינור ותלה עליו את הדגל הזה, בחטיבת הנגב הדליקו מדורה, ואנחנו ישבנו סביבה בקור המדבר ושרנו שעות. לאחר כחודשיים עלה בן גוריון על גבעה בערבה, הסתכל סביב סביב על השממה, הניף את ידו ואמר, 'פה יהיה יער'. ויגאל אלון הוסיף, 'ודובים יהלכו בו'. בן גוריון צדק" (מתוך הספר "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם", עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 120).
ועוד סיפר חיים חפר:
"מלחמת השחרור נסתיימה אחרי כיבוש אילת. נסעתי אז עם מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, בעקבות חטיבת הנגב וחטיבת גולני לאום רשרש, הלא היא עציון-גבר, הלא היא אילת. את השיר חיברתי בדרך על הקומנדקר, על-פי שמות המקומות שעברנו. כשהגענו עם ערב לחוף ים-סוף, ישבנו סביב המדורה, שהאירה דגל כחול לבן שצויר בדיו על סדין, ושרנו 'הי, דרומה עקבה'. השם אילת עוד לא נקבע אז".
תחילה התאים חפר את מילות השיר ללחן של שיר עממי, "הי דז'נקויה". השיר חובר בחצי האי קרים ושרו אותו באידיש חקלאים מההתיישבות היהודית במקום בעשור של 1920. חפר התוודע אליו דרך מאיר נוי, שהתגייס לצ'יזבטרון כאקורדיוניסט, מאוחר יותר כתב נוי לחן מקורי חדש לשיר, וזאת הגרסה המושרת המוכרת כיום.
השיר בלחנו החדש נכלל בתכניתהּ הרביעית של להקת הצ'יזבטרון, שנקראה "הטרמפ" (או "הלא תיקחהו עמך"), בבימויו של שמואל בונים. הופעת הבכורה התקיימה ב-7.4.1949 במחנה הצבאי בקסטינה, והיא "רצה" עד 19.12.1949.
חברי הלהקה בתכנית זאת היו: שייקה גולדשטיין (לימים שייקה אופיר), נעמי פולני, יואל זילברג, רבקה'לה מדניק (לימים רבקה'לה קרמר), מרגלית בנאי, זם דגן, גדעון זינגר, מרייטה (מרים) ואיזי גרשוני (בגיטרה).
ליווה באקורדיון והכין עיבודים קוליים: מאיר נוי. בחודש יולי 1949 החליף אדי גרינברג את מאיר נוי.
השיר, המובא כאן מפי אילקה ואביבה, נטבע בתקליט "הלל ואביבה - שירי ישראל" (ארה"ב, 1977), ובתקליט "הלל ואביבה - בשירים של הרועה הישראלי" (תקליטי מנורה, ארה"ב).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים חפר" ו"מאיר נוי", מפי:
1. להקת הצ'יזבטרון, עם הסולן גדעון זינגר (2015-1926).
2. מרתה שְׁלָמֶה (1985-1923)
3. בני אמדורסקי (1994-1931).
4. להקת "אורנים צבר", עם גאולה גיל (נ' 1932).
5. מנחם אלירן (רן אלירן) (נ' 1934), עם אתל רעים (Ethel Raim) וזמרי השלום.
6. חבורת "זמר רן", בניצוח צבי בן-פורת (2010-1930).
7. זמרי "מכבי".
קצת דרומה לבאר שבע,
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן אם אך מיהרת -
את אל-ע'מר חיש עברת
והנה הוא חוף אילת.
הי, דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הסופה הנה עוברת,
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח,
הלוחם ראשו פרוע -
כאן בדרך לאילת.
הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הלוחם עייף, יגע,
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ, בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי -
מני דן ועד ים-סוף!
הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
בתמונות: מבצע "עובדה", מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

