שיר עד - כיתה בארץ - מילים: ע. הלל | לחן: נעמי שמר | בצוע: צוות הווי נח"ל, 1968 - The Nahal Singers

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: ע. הלל (הלל עומר) (1990-1926) |
לחן: נעמי שמר (2004-1930) |
עיבוד כלי: בני נגרי (2019-1950) |
עיבוד קולי: צביקה ארבל (נ' 1944) |
ביצוע: צוות הווי של הנח"ל |

שנת פרסום מילים: 26.3.1948 | שנת הלחנה: עשור 1960.

השיר "כיתה בארץ" ("Kita BaArets") נמנה על שירי מלחמת העצמאות, תש"ח.

השיר נדפס לראשונה ב-26.3.1948 בעיתון "דבר";
בתש"ט נדפסו מילות השיר בחוברת "מתוך ילקוט הצד : שירים ופזמונות - 7 שנים לפלמ"ח - ניסן תש"א - ניסן תש"ח";
ב-1950 נכלל השיר בספר שיריו של ע. הלל, "ארץ הצהריים".

"ע. הלל שר בלשון רבים על דמות הלוחמים. זוהי 'כתה בארץ', קולקטיב נערים מלוכד, אשר אידיאלים משותפים לו ורוח אחת מפעמת אותו, ועם זאת, אופיים פרטיים ססגוניים [...].
זאת דמותם של ה'צברים', ילידי הארץ [...], אשר צמחו בנוף המולדת שהפכה לנגד עיניהם ממדבר שממה לגן-פורח; חלוצים בני-חלוצים אשר התחנכו מינקותם למופת המעשה היוצר [...]. ולכן, 'לא גבורי קרבות' הם [...]; שתוכם של הדברים הוא בעיקר להם ולא הלבוש החיצוני, הקליפה [...].
לא מעור אחד עשויים נערינו. [...]
והרוח המלכדת אותם, נשמת-אפם, הרי היא האהבה הגדולה לארץ הזאת, ועל-כן מסעם במלחמה הוא 'מסע מאהבים' [...]. דמותם [...] כדמות מולדתם [...].
שמחת החיים - זו תכונתם המשותפת [...] ולב כולם הוא לבו המוצק של אדם בריא אשר זכה לחזור ליצירת בראשית: עבודת האדמה [...].
שפולי הרי-אפרים והרי-מנשה. הרי הגליל, עמק יזרעאל - אלה המקומות הם כור-מחצבתם של גבורי שירתו של ע. הלל. ועל-כן, כאשר הם נזעקים להגן על מכורתם ועל חזונם, כה טבעי מתקשר מעשה זה עם עלילות אבות-אבותיהם מראשית התגבשות העם וכה נפעם הוא שירם, כשירם של השבטים שהגנו על חרותם ועצם זכותם לחיים. [...]" (אריה הרן: "מלחמת העצמאות בשירה העברית", על המשמר, 23.4.1958).

"בשיר 'כיתה בארץ' [...] הכתוב כשיר-עם [...], תיאור עשרת הנערים מושפע, כמדומני. מהשיר 'שנים עשר' של אלכסנדר בלוק, שגם בו מצויים אימז'ים כ'צחוק בעופרת', 'מזמור באש', ובתמונה המסיימת אצל ע. הלל מופיע דוד המלך במקום ישוע אצל א. בלוק." (דן צלקה, למרחב, 3.8.1962).

נעמי שמר הלחינה את השיר בעשור של 1960. השיר נועד בתחילה להרכב "האחיות שמר".

סיפר על השיר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (מובא באדיבות נאוה בודק-אחירון):
"כיתה בארץ" הוא שיר שחיבר ע. הלל בעצם ימי מלחמת העצמאות, בחודש מרץ 1948 הארור, צה"ל טרם קם והאבדות בקרבות היו רבות.
זהו שיר הלל לכיתת נערים הצועדת במשעולי הארץ, שכוחם אינו במדיהם או בנשקם. הם פשוט נערים שביניהם שוררת רעות. משתילי אדמת הארץ.
זהו, לדעתי, ניסיון של ע. הלל לאפיין את הדור של לוחמי ההגנה שקדם לדור לוחמי תש"ח. שהרי ע. הלל הוא בן משמר העמק, ומקיבוץ זה ומג'וערה שלידו יצאו כיתות נערים בלילות חשיכה לאימונים בבגדי חאקי פשוטים ונרקמה ביניהם רעות.
ע. הלל השתמש במילה "רֵעים", לא ב"ידידים" ולא ב"חברים", בעקבות 4 החוברות "ילקוט הרעים", שראו אור ב-1946 ובהן ביכורי תנובת משוררי דור הארץ, שע. הלל נמנה עליהם. וזה, לפני שכתב חיים גורי את "שיר הרעות".
הלחן של נעמי שמר מסובך וקשה לביצוע, ולכן לא נקלט.

השיר, המובא כאן בביצוע צוות הווי של הנח"ל, נטבע ב-1968 בתקליט התכנית, "צוות הווי של הנח"ל - כמה טוב" (CBS).

להלן הנוסח הכתוב המקורי של השיר, מתוך "דבר" מ-26.3.1948. (הנוסח המושר מופיע על גבי הסרטון):

הבה אשירה-נא על עשרה רעים
על כיתת נערים לא ניצחת!
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
גבוהים הרֵי הלילה
ועצומים מאוד הכוכבים.
לא רוח שט, לא שיר הצרצרים;
בוואדי. בהסתר כיתת הנערים פוסעת -
חמושה. ידה על קת.
עשרת נערים,
כמותם, כַּמכורה: קשיחים, עילגי-נימוס, פשוטי-הלוך, מאוהבים,
יש חכמים ויש לצים, וישי כבדי-ישרות מסוקסים!
אך לב כולם צוחק!
כי חי!

לא גיבורי קרבות,
לא שרד ולא הדר,
כך, בשינֶל(*) הגס, בנעל הסמורה, (* כך כונה מעיל החיילים באותה עת)
בגרב הפלמחית הנזקפת!
פוסעים עשרת ידידיי, כיתה,
כיתה בארץ!
מסע מאוהבים, פשוטו כמשמעו, באדמה הזאת,
בזה הוואדי!
בזה ההר סומר הטֶרש.

עשרת נערים, לא תחמושתם אחת,
ולא אחת הנערה אשר קסמה נפשם.
איש איש וניב צחוקו,
איש איש וכבשונו, בפלחה או בספר. בנגיחות או בויכוח
עשֶׂרת נערים, אך לבבם אחד -
והוא יצוק מ א ד מ ה!

על כן לא בוז יבוזו לה ברשפונה בנעל ובבגד;
לא בוז ולא הלל.
שהיא עמם עד קץ
שהיא אימם עד תום,
פשוטה ולא תשאל במליצים,
אחת בכל כמו הליל!

שמענו במליצות: רבה חשכת הליל, גם סמלית!
אבל רבה ממנה שבעתיים החשכה עצמה!
אבל רבה ממנה, גם ממנה סכנת הצר אשר בחשכה

אך במסע הזה, עשרת ידידיי הִנה-הינם אורה
העצומה מלהאיר!
לא הבל המדים להם.
לא עיקרם בנשק,
לא עיקרם בדם ובהידד,
כי עיקרם בהלצה שנתלחשה בקצב האפל
ובחיוך הערמומי והתמים!

גבוהים הרי הלילה,
ועצומים מאד הכוכבים.
לא רוח שט, לא שיר הצרצרים,
בוואדי, בהסתר כיתת הנערים פוסעת -
חמושה -
מסע האוהבים!

עורו, עורו, עשרת רֵעַי!
תנו צחוקכם בעופרת, רֵעַי!
תנו מזמורכם באש!
כך בשינֶל הגס, בנעל הסמורה, בגרב הפלמחית הנזקפת!
עורי הכיתה הלא ניצחת!
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
לא לגיונות מוקדון,
לא מסעי הצלב,
לא צבא הגולְייתים האדירים ברהב
בשריון, בקשקשים!
כי לא!
כי בני אומה-רועה, נוטשי הצאן במכלאות,
זה צבא דוד!
והוא יפה ע י נ י ם!
אך לו,
רק לו תענינה הנשים המשחקות:
היכה, היכה ב ר ב ב ו ת י ו !
והמלך דוד נעים-זמירות-ישראל!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ????, להגיב ולשתף.