שיר עד - חשבון עובר - מילים: חיים גורי | לחן: אורי לשמן | שירה: אורה זיטנר - Ora Sittner

מילים: חיים גורי (2018-1923) |
לחן ופסנתר: אורי לשמן (נ' 1969) |
שירה: אורה זיטנר (2020-1946) |

השיר, "חשבון עובר" ("Heshbon Over") ("Current Account") הוא שיר אהבה כואב לארץ-ישראל. אהבה אין-סופית לארץ שהיא כמעט גן-עדן, למול המחיר הכבד שאהבה זאת גובה.
סיפר חיים גורי: "השיר נכתב בסוף השנה. כלומר, מה שהיה השנה, עובר, ולכן השיר מתחיל ב-וו החיבור [...] מדובר בהוויה מדממת. בהוויה שאנחנו חיים בה. ועוד לפני הקמת המדינה [...] הפירוש של 'שער הרחמים נעול עדיין' יכול להתפרש גם לתפילת הנעילה ביום כיפור [...], אבל מי שמכיר את ירושלים, בקי גם באגדה נוספת. הרי בירושלים יש כמה שערים פתוחים ויש כמה שערים נעולים, כמו שערי חולדה, או שער הרחמים, שהוא גם שער הזהב ודרכו אמור בבוא היום לבוא המשיח ישר אל הר הבית, אל הר המוריה. לכן, המוסלמים, כדי למנוע את המשיח מלבצע את זממו, בנו בית קברות שמה. אז גם זה יכול להיות... ".

בשיר נעשה שימוש במקורות, כמו:
"מן המצר קראתי יה" - תהילים קיח, 5;
"רואים סולם" – רמז ל"סולם יעקב" - בראשית כ"ח, 12;
"וההרים נוטפים עסיס והגבעות תתמוגגנה" - עמוס ט' 13.

השיר נדפס בשנת 1979 בספרו של חיים גורי, "איומה - שירים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
בשנת 1988 שב ונדפס בספר "חיים גורי - חשבון עובר - מבחר שירים 1987-1945" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

השיר הולחן במחצית הראשונה של עשור 2000. הוא בוצע לראשונה בערב שנערך לכבודו של חיים גורי במועדון "צוותא" בתל-אביב. בשנת 2009 נכלל השיר במופע התיאטרלי-מוזיקלי, "יריד המזרח". המופע הורכב מטקסטים מספרים שונים שכתב גורי בתקופות שונות, בהלחנתו של אורי לשמן. בצעה אותו במופע רמה מסינגר (2015-1968).

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי אורה זיטנר, לקוח מהתכנית "בוא שיר עברי", בעריכתו ובהגשתו של יורם רותם, אשר שודרה ב-28/7/2018 בגלי-צה"ל.
תמונה של אורה זיטנר מהתקליטור "אורה זיטנר | יובל מיצנמכר - למדבר" מלווה את הסרטון.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל, האבנים רותחות,
האדמה איננה מכסה.
ושוב קוראים אחי מן המצר.

כלבים קצוצי אזנים צועקים בלילה אל הנוכרי הנע
ואחיהם עונים לעומתם.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל, אבני המראשות מסוכנות.
רבים מן הנמים רואים סולם.

הלבנה גדולה יותר ומניעה
גמולות משוררות ועוד סהרורים
והאורבים נמים על אם הדרך, כמאז.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל,
שער-הרחמים נעול עדיין
ואבני קברים בצל חומה.

ושמש אלולית וההרים נוטפים עסיס
והגבעות תתמוגגנה
ודבש ניגר.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל,
עיניים מציצות מכפות המזל
ושולי האבנים פיח שרפות רחוקות
וטרם שחר מלאה הבקעה ערפל
ובעונת האבטיחים סוער הים.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל,
הדרכים כואבות מעקבות עולי רגל
ואלהים מרגיש כמו בבית
ואחי עודם קוראים מן המצר.

וכוח אש
וכוח לילה
ומחט לא תעבור
ונוצה בהרים.

ושוב, כמו תמיד בארץ-ישראל,
האבנים זוכרות.
האדמה איננה מכסה.
הדין נוקב את ההרים.

הקלטה ותמונה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

להרשמה לערוץ "שיר עד" ביוטיוב ◄ https://www.youtube.com/channel/UCwgUy2j5iufGYXRO3pXWXxw

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad