מילים: זאב חבצלת (1962-1922) |
לחן ועיבוד: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
מקריא: יוסי ידין (2001-1920) |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אשכולית היא אשכולית צהבהבת,
נערה היא נערה.
אשכולית את אדמתה אוהבת,
נערה - את נערה.
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית,
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כולה האשכולית.
אש כולה, היא מדליקה הפרח
בניצן ימות השבט.
נעורים היא מלבה בירח,
יסערו בלב הבת.
במחול נעה, חוללה לפתע
כאומרת: "את כולי!"
לאחר, רצה וברחה לפתע
ובידה האשכולית.
זאב חבצלת, מחבר מילות השיר, ניחן בחוש עמוק לשירי-עם, ועליהם נהג 'להלביש' מילים שכתב בעברית. אחד מהשירים האלה הוא השיר "אשכולית".
הגירסה המובאת כאן הינה הגירסה הכתובה, בהקראתו של השחקן, יוסי ידין.
זאב חבצלת נולד בשנת 1922 בעיר עזה. במאורעות תרפ"ט (1929) עקרה משפחתו מעזה לתל-אביב, שם למד בבית החינוך לילדי עובדים.
ב-1936 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".
ב-1938 התייתם מאימו ועבר ללמוד בתיכון בגבעת-השלושה. הוא ייסד במקום את קן "השומר הצעיר" והפך לדמות מרכזית חברתית ותרבותית בחיי הקהילה של בית-הספר.
ב-1942 יצא עם בני כיתתו להכשרה בקיבוץ חפצי-בה (הגובל בבית-אלפא).
שנה לאחר מכן, ב-1943, החל ללמוד זואולוגיה ובוטניקה בסמינר הקיבוצים בתל אביב. במקביל הדריך בגדוד המפלס בתל-אביב, היה פעיל בתנועה לריקודי-עם (שנולדה אז) וכן הצטיין במוזיקה, במחול ובציור.
ב-1945 חזר לקיבוץ בית-אלפא, והחל ללמד במוסד החינוכי בית-אלפא.
ב-1947 השתתף בפסטיבל הנוער הדמוקרטי בפראג כעוזר של גורית קדמן (1987-1897), וכן אירגן להקות מחול וזמר שבראשן יצא לפסטיבלי הנוער הדמוקרטי בארצות הגוש המזרחי (בודפשט, בוקרשט, ורשה, מוסקבה).
במלחמת העצמאות השתתף חבצלת בהגנה על דגניה.
ב-1949 נתמנה למנהל האמנותי ולכוריאוגרף של פסטיבל הנוער הדמוקרטי בבודפשט. משנה זאת ואילך היה אחראי על כל המשלחות לפסטיבלי הנוער ולכל אחת מהן יצר כוריאוגרפיות חדשות.
ב-1954 נתמנה לקצין התרבות של הנח"ל וייסד, יחד עם מפקד הלהקה גיורא מנור, ועם המלחין דובי זלצר, את להקת הנח"ל הראשונה. יחד עם דובי זלצר, כתב מספר שירים עבור הלהקה. חלקם שרדו עד היום ("ניאחז בכל משלט").
חבצלת היה גם קולנוען ועסק בבימוי ובהפקת סרטים. ב-1950 יצא עם משפחתו לאיטליה בשליחות התנועה, ושם, במקביל, למד אצל גדולי הקולנוע האיטלקי - פדריקו פליני, רוברטו רוסליני וויטוריו דה-סיקה.
ב-1961 שב ארצה והחל לביים את הסרט "חבורה שכזאת" (לפי ספרו של ישראל ויסלר המכונה "פוצ'ו").
ב-1962, זמן קצר לפני הקרנת הבכורה של הסרט, ניספה זאב חבצלת בתאונת טרקטור שהתהפך עליו בשעה שנהג בו בשדות בית-אלפא. זאב השאיר אחריו אישה - עמליה, ושלושה בנים: יובל, גלעד ונדב.
תמונתו של יוסי ידין לקוחה מתוך ויקיפדיה.
צילום נחום (נחצ'ה) היימן: מיכאל חי. מתוך התקליטור "כמו צמח בר" - נחום היימן, האוסף.
תמונת האשכולית לקוחה מתוך ויקישיתוף.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן ועיבוד: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
מקריא: יוסי ידין (2001-1920) |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
שיר עד - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אשכולית היא אשכולית צהבהבת,
נערה היא נערה.
אשכולית את אדמתה אוהבת,
נערה - את נערה.
זוהר ליל רד לו ומכסיף ירח
מכסיפה האשכולית,
בפרדס נד לו זוג יונים זורח
אש כולה האשכולית.
אש כולה, היא מדליקה הפרח
בניצן ימות השבט.
נעורים היא מלבה בירח,
יסערו בלב הבת.
במחול נעה, חוללה לפתע
כאומרת: "את כולי!"
לאחר, רצה וברחה לפתע
ובידה האשכולית.
זאב חבצלת, מחבר מילות השיר, ניחן בחוש עמוק לשירי-עם, ועליהם נהג 'להלביש' מילים שכתב בעברית. אחד מהשירים האלה הוא השיר "אשכולית".
הגירסה המובאת כאן הינה הגירסה הכתובה, בהקראתו של השחקן, יוסי ידין.
זאב חבצלת נולד בשנת 1922 בעיר עזה. במאורעות תרפ"ט (1929) עקרה משפחתו מעזה לתל-אביב, שם למד בבית החינוך לילדי עובדים.
ב-1936 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".
ב-1938 התייתם מאימו ועבר ללמוד בתיכון בגבעת-השלושה. הוא ייסד במקום את קן "השומר הצעיר" והפך לדמות מרכזית חברתית ותרבותית בחיי הקהילה של בית-הספר.
ב-1942 יצא עם בני כיתתו להכשרה בקיבוץ חפצי-בה (הגובל בבית-אלפא).
שנה לאחר מכן, ב-1943, החל ללמוד זואולוגיה ובוטניקה בסמינר הקיבוצים בתל אביב. במקביל הדריך בגדוד המפלס בתל-אביב, היה פעיל בתנועה לריקודי-עם (שנולדה אז) וכן הצטיין במוזיקה, במחול ובציור.
ב-1945 חזר לקיבוץ בית-אלפא, והחל ללמד במוסד החינוכי בית-אלפא.
ב-1947 השתתף בפסטיבל הנוער הדמוקרטי בפראג כעוזר של גורית קדמן (1987-1897), וכן אירגן להקות מחול וזמר שבראשן יצא לפסטיבלי הנוער הדמוקרטי בארצות הגוש המזרחי (בודפשט, בוקרשט, ורשה, מוסקבה).
במלחמת העצמאות השתתף חבצלת בהגנה על דגניה.
ב-1949 נתמנה למנהל האמנותי ולכוריאוגרף של פסטיבל הנוער הדמוקרטי בבודפשט. משנה זאת ואילך היה אחראי על כל המשלחות לפסטיבלי הנוער ולכל אחת מהן יצר כוריאוגרפיות חדשות.
ב-1954 נתמנה לקצין התרבות של הנח"ל וייסד, יחד עם מפקד הלהקה גיורא מנור, ועם המלחין דובי זלצר, את להקת הנח"ל הראשונה. יחד עם דובי זלצר, כתב מספר שירים עבור הלהקה. חלקם שרדו עד היום ("ניאחז בכל משלט").
חבצלת היה גם קולנוען ועסק בבימוי ובהפקת סרטים. ב-1950 יצא עם משפחתו לאיטליה בשליחות התנועה, ושם, במקביל, למד אצל גדולי הקולנוע האיטלקי - פדריקו פליני, רוברטו רוסליני וויטוריו דה-סיקה.
ב-1961 שב ארצה והחל לביים את הסרט "חבורה שכזאת" (לפי ספרו של ישראל ויסלר המכונה "פוצ'ו").
ב-1962, זמן קצר לפני הקרנת הבכורה של הסרט, ניספה זאב חבצלת בתאונת טרקטור שהתהפך עליו בשעה שנהג בו בשדות בית-אלפא. זאב השאיר אחריו אישה - עמליה, ושלושה בנים: יובל, גלעד ונדב.
תמונתו של יוסי ידין לקוחה מתוך ויקיפדיה.
צילום נחום (נחצ'ה) היימן: מיכאל חי. מתוך התקליטור "כמו צמח בר" - נחום היימן, האוסף.
תמונת האשכולית לקוחה מתוך ויקישיתוף.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

