מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) |
לחן: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) |
עיבוד: רפי קדישזון (נ' 1953) |
שירה: צוות התכנית "זמרת הארץ": חיים משה, סי היימן, לאה לופטין, אריק רודיך, דני בסן, להקת "ארבע לב אדום" (חבריה: יאיר קלינגר, סילבן מרגי, רותי בן-אברהם, פנינה בריק), לויס צ'יזיק |
סולנים: יאיר קלינגר וסילבן מרגי (מי שהיו הצמד "סילבן ויאיר" בעשור של 1970) |
שנת כתיבה והלחנה: 1943-4 | שנת הקלטה: אפריל 1986.
מתתיהו שלם כתב והלחין את השיר "פנה הגשם" ("שיר האביב") ("Pana HaGeshem") ("The Rain Is Gone") לכבוד "חג העומר" - חג שאותו יצר והפיק לראשונה בקיבוצו, רמת יוחנן, בשנת 1946, למחרת ליל הסדר. מאז ממשיך החג ונחגג בשדות הקיבוץ, מדי שנה, עד עצם היום הזה.
את כל תכניו של טקס קציר העומר - מקרא, לחנים ומילים - כתב שלם בשנת 1943-4 בירושלים, שם שהה לצורך השתלמות. רוב החומר נכתב בגן של עמק המצלבה.
את השיר "פנה הגשם" חיבר שלם בעקבות השנים שבהן בילה כרועה צאן בהר הגלבוע, ובהשראת המראה שהתגלה לעיניו ממרומי ההר: "מדי שנה בבוא האביב עולים לפני אותם צבעונים הנזכרים בשיר, שהיו לי לחוויה עמוקה בראותי אותם עולים מן הנקיקים ודווקא בהרי הגלבוע".
על חיבור המסכת ל"חג העומר" סיפר מתתיהו שלם: "ב-43(19) בערך יצאתי להשתלמות למשך שנה, בירושלים, השתלמות כללית למען ההוראה, באוניברסיטה וכו'. [...] לקחת אתי מהבית את הרעיון של העומר - בשנה זאת שאני פנוי לעבוד עליו. העומר של עין חרוד לא סיפק אותי. [...] הלכתי קודם כל אל המקורות, לברר מה היה העומר וכיצד נחוג. הלכתי גם אל ההסטוריונים והחוקרים באוניברסיטה, שאלתי אותם, הם לא יכלו לעזור לי הרבה. חיפשתי במשנה, בגמרא. ובכן, בתוך שנה זו, או בחצי שנה, קרוב ל-44(19), עשיתי את מסכת העומר כולה. גם הטקסטים, גם מבנה הטכס, גם הנעימות: זאת היתה עבודה רבה. [...] כאשר סיימתי את ההשתלמות, בחורף, באתי הביתה, וב-45(19) ניסיתי לראשונה לבצע את זה. ב-45(19) זה כבר יצא בדפוס. מאז הוא מתבצע שנה בשנה. החברים התלהבו מאוד, קיבלו את זה כשלהם מן ההתחלה. [...] הכל חובר כמיקשה אחת: הייתי מרוכז במשימה. הרוב כתבתי בעמק המצלבה בירושלים. {...] אחר כך עשיתי קצת שיפוצים. כיום זה יצא כבר מרשותי". (מתוך: ד"ר ציפי פליישר, ריאיון עם לוין קיפניס: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, עמ' 369).
את הכוריאוגרפיה לטקס העומר יצרה הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת קיבוץ רמת יוחנן באותה עת.
וכך מספרת ברגשטיין על מפגשה הראשון עם החג:
"היה זה באחד מימי פברואר הזוהרים בשמש אביב, האדמה הייתה רוויה מגשמי הברכה, הצמיחה בכל הפינות עשבים עליזים. סמוך לשעת הצהריים, פגשתי את מתתיהו סמוך לשער הקיבוץ. לבוש עבאיה, מקל רועים בידו, מנהיג את העדר הלוחך בחריצות מהעשב. עננות זהובות, סגולות, וורודות, ריחפו בשמים וליטפו את פסגת הכרמל. והנה, מתתיהו מספר לי על ירושלים (משם חזר לפני כמה ימים, לאחר שנת לימודים). מייד הוא עבר לספר לי על העומר, מספר ושר במיוחד את השירים שבחר להגשמה במחול. עולם חדש נפתח לפני: 'אביב בארצנו', 'ראשית קציר', 'והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם'. הייתי אחוזת התפעלות. באו לי רעיונות למחולות ועימם ההרגשה עד כמה קשה יהיה הביצוע. רצון רב להגשים - יחד עם חרדה האוכל לעמוד מול עוצמת השירים? אבל הצבעים, הצלילים והסיפורים של מתתיהו, היו כל כך קרובים לאמת חיינו - והחלטתי להיענות לאתגר" (מתוך: גורן, יורם. "שדות לבשו מחול": על לאה ברגשטיין ותרומתה לחג ולמחול הישראלי. עורך: צבי קרניאל. בהוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1983).
השיר "פנה הגשם" נדפס בשנת תש"ז, 1947, בקובץ "מתתיהו ויינר: הבאת העומר - מסכת-חג ושירה" (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, ספריה מוסיקלית מס' 16, הוצאת המרכז לתרבות).
השיר, המובא כאן מפי חיים משה, סי היימן, לאה לופטין, דני בסן, להקת "ארבע לב אדום" (יאיר קלינגר, סילבן מרגי, רותי בן-אברהם, פנינה בריק) ולויס צ'יזיק , בוצע באפריל 1986 בתכנית מספר 6 של הסדרה "זמרת הארץ עם אהוד מנור", ששודרה בערוץ הראשון של הטלביזיה הישראלית. התכנית הוקדשה לשיריו של מתתיהו שלם.
הוא נטבע בשנת 2008 ב"תקליטור 4: היו לילות - מחווה לאבות ולאימהות הזמר העברי", מתוך אוסף של 10 תקליטורי "הפסקול של המדינה - 40 שנות יצירה בטלוויזיה הישראלית" (התו השמיני, ירושלים).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "מתתיהו שלם", " פסח - חג האביב" ו"שירי טבע", מפי:
• שלישיית שריד.
• מקהלת קיבוץ אילון.
פנה הגשם,
הלך-הלך לו.
ענן רקיע
חלף-הלך לו.
פני אדמה באור חמה,
שיבולים זקפו ראשיהן בקמה.
בני הרים, זה אל זה,
ברמה ישוררו:
שלום, שלום!
הידד, הידד,
אביב היום!
ערוץ הנחל
גלים בוקע.
הומה החורש,
חדווה שופע.
מוריק הנוף, שדות לרוב,
צבעונים עלו באודם-חן בנקיקים.
בעמקים פרחי-נוי
זה אל זה ישוררו:
שלום, שלום!
האח, האח,
אביב היום!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) |
לחן: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) |
עיבוד: רפי קדישזון (נ' 1953) |
שירה: צוות התכנית "זמרת הארץ": חיים משה, סי היימן, לאה לופטין, אריק רודיך, דני בסן, להקת "ארבע לב אדום" (חבריה: יאיר קלינגר, סילבן מרגי, רותי בן-אברהם, פנינה בריק), לויס צ'יזיק |
סולנים: יאיר קלינגר וסילבן מרגי (מי שהיו הצמד "סילבן ויאיר" בעשור של 1970) |
שנת כתיבה והלחנה: 1943-4 | שנת הקלטה: אפריל 1986.
מתתיהו שלם כתב והלחין את השיר "פנה הגשם" ("שיר האביב") ("Pana HaGeshem") ("The Rain Is Gone") לכבוד "חג העומר" - חג שאותו יצר והפיק לראשונה בקיבוצו, רמת יוחנן, בשנת 1946, למחרת ליל הסדר. מאז ממשיך החג ונחגג בשדות הקיבוץ, מדי שנה, עד עצם היום הזה.
את כל תכניו של טקס קציר העומר - מקרא, לחנים ומילים - כתב שלם בשנת 1943-4 בירושלים, שם שהה לצורך השתלמות. רוב החומר נכתב בגן של עמק המצלבה.
את השיר "פנה הגשם" חיבר שלם בעקבות השנים שבהן בילה כרועה צאן בהר הגלבוע, ובהשראת המראה שהתגלה לעיניו ממרומי ההר: "מדי שנה בבוא האביב עולים לפני אותם צבעונים הנזכרים בשיר, שהיו לי לחוויה עמוקה בראותי אותם עולים מן הנקיקים ודווקא בהרי הגלבוע".
על חיבור המסכת ל"חג העומר" סיפר מתתיהו שלם: "ב-43(19) בערך יצאתי להשתלמות למשך שנה, בירושלים, השתלמות כללית למען ההוראה, באוניברסיטה וכו'. [...] לקחת אתי מהבית את הרעיון של העומר - בשנה זאת שאני פנוי לעבוד עליו. העומר של עין חרוד לא סיפק אותי. [...] הלכתי קודם כל אל המקורות, לברר מה היה העומר וכיצד נחוג. הלכתי גם אל ההסטוריונים והחוקרים באוניברסיטה, שאלתי אותם, הם לא יכלו לעזור לי הרבה. חיפשתי במשנה, בגמרא. ובכן, בתוך שנה זו, או בחצי שנה, קרוב ל-44(19), עשיתי את מסכת העומר כולה. גם הטקסטים, גם מבנה הטכס, גם הנעימות: זאת היתה עבודה רבה. [...] כאשר סיימתי את ההשתלמות, בחורף, באתי הביתה, וב-45(19) ניסיתי לראשונה לבצע את זה. ב-45(19) זה כבר יצא בדפוס. מאז הוא מתבצע שנה בשנה. החברים התלהבו מאוד, קיבלו את זה כשלהם מן ההתחלה. [...] הכל חובר כמיקשה אחת: הייתי מרוכז במשימה. הרוב כתבתי בעמק המצלבה בירושלים. {...] אחר כך עשיתי קצת שיפוצים. כיום זה יצא כבר מרשותי". (מתוך: ד"ר ציפי פליישר, ריאיון עם לוין קיפניס: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, עמ' 369).
את הכוריאוגרפיה לטקס העומר יצרה הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת קיבוץ רמת יוחנן באותה עת.
וכך מספרת ברגשטיין על מפגשה הראשון עם החג:
"היה זה באחד מימי פברואר הזוהרים בשמש אביב, האדמה הייתה רוויה מגשמי הברכה, הצמיחה בכל הפינות עשבים עליזים. סמוך לשעת הצהריים, פגשתי את מתתיהו סמוך לשער הקיבוץ. לבוש עבאיה, מקל רועים בידו, מנהיג את העדר הלוחך בחריצות מהעשב. עננות זהובות, סגולות, וורודות, ריחפו בשמים וליטפו את פסגת הכרמל. והנה, מתתיהו מספר לי על ירושלים (משם חזר לפני כמה ימים, לאחר שנת לימודים). מייד הוא עבר לספר לי על העומר, מספר ושר במיוחד את השירים שבחר להגשמה במחול. עולם חדש נפתח לפני: 'אביב בארצנו', 'ראשית קציר', 'והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם'. הייתי אחוזת התפעלות. באו לי רעיונות למחולות ועימם ההרגשה עד כמה קשה יהיה הביצוע. רצון רב להגשים - יחד עם חרדה האוכל לעמוד מול עוצמת השירים? אבל הצבעים, הצלילים והסיפורים של מתתיהו, היו כל כך קרובים לאמת חיינו - והחלטתי להיענות לאתגר" (מתוך: גורן, יורם. "שדות לבשו מחול": על לאה ברגשטיין ותרומתה לחג ולמחול הישראלי. עורך: צבי קרניאל. בהוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1983).
השיר "פנה הגשם" נדפס בשנת תש"ז, 1947, בקובץ "מתתיהו ויינר: הבאת העומר - מסכת-חג ושירה" (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, ספריה מוסיקלית מס' 16, הוצאת המרכז לתרבות).
השיר, המובא כאן מפי חיים משה, סי היימן, לאה לופטין, דני בסן, להקת "ארבע לב אדום" (יאיר קלינגר, סילבן מרגי, רותי בן-אברהם, פנינה בריק) ולויס צ'יזיק , בוצע באפריל 1986 בתכנית מספר 6 של הסדרה "זמרת הארץ עם אהוד מנור", ששודרה בערוץ הראשון של הטלביזיה הישראלית. התכנית הוקדשה לשיריו של מתתיהו שלם.
הוא נטבע בשנת 2008 ב"תקליטור 4: היו לילות - מחווה לאבות ולאימהות הזמר העברי", מתוך אוסף של 10 תקליטורי "הפסקול של המדינה - 40 שנות יצירה בטלוויזיה הישראלית" (התו השמיני, ירושלים).
ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "מתתיהו שלם", " פסח - חג האביב" ו"שירי טבע", מפי:
• שלישיית שריד.
• מקהלת קיבוץ אילון.
פנה הגשם,
הלך-הלך לו.
ענן רקיע
חלף-הלך לו.
פני אדמה באור חמה,
שיבולים זקפו ראשיהן בקמה.
בני הרים, זה אל זה,
ברמה ישוררו:
שלום, שלום!
הידד, הידד,
אביב היום!
ערוץ הנחל
גלים בוקע.
הומה החורש,
חדווה שופע.
מוריק הנוף, שדות לרוב,
צבעונים עלו באודם-חן בנקיקים.
בעמקים פרחי-נוי
זה אל זה ישוררו:
שלום, שלום!
האח, האח,
אביב היום!
הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

