מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: מוני אמריליו (נ' 1932) |
עיבוד: מוני אמריליו (נ' 1932) |
ביצוע: מוני אמריליו (נ' 1932) |
שנת כתיבה: תרפ"ו, 1926 | שנת הלחנה והקלטה: 2002.
מילות השיר "רחל" ("הן דמה בדמי זורם") ("Rachel") נדפסו בשנת 1927 בקובץ השירים הראשון של רחל, "ספיח" (הוצאת דבר, תרפ"ז).
בשיר יוצרת רחל המשוררת זהות בינה לבין רחל המקראית - רחל אימנו, רועת הצאן, ובתוך כך מביעה את רתיעתה מהעירוניות ואת אחיזתה בטבע ובחקלאות.
הטיוטה הראשונה של השיר כללה בית נוסף שאותו רחל גנזה:
העל כן גורלה - גורלי / וסִבלה לשאת / ולשבוק חיים בלא עת / חיכית גם לי?
(אליהו הכהן: "המחברת האבודה של רחל", חדשות בן עזר, גיליון מס' 274, 30.8.2007).
לשיר חוברו מספר לחנים, בהם לחן מוקדם מאת יהודה שרת (1979-1901), ולחנים מאת לוי שער (2014-1933) ומוני אמריליו.
מובא כאן, באדיבותו של מוני אמריליו, ביצוע שלו לשיר, בלחנו.
הלחן, העיבוד וההקלטה: משנת 2002.
התמונה של מוני אמריליו בסרטון: באדיבותו (צולמה על-ידי יואב קוטנר).
ביצוע לשיר, בלחנו של לוי שער (2014-1933), מפי יפה ירקוני (2012-1925), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"יפה ירקוני".
הן דמה בדמי זורם,
הן קולה בי רן -
רחל הרועה צאן לבן,
רחל - אם האם.
ועל כן לי הבית צר
והעיר - זרה,
כי היה מתנופף סודרה ( - מושר: כי היה מתנופף שערה)
לרוחות המִּדבר;
ועל כן את דרכי אוחַז
בבִטחה כזאת,
כי שמורים ברגלַי זיכרונות
מִני אז, מִני אז!
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
תיאור השיר:
-----------------
מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: מוני אמריליו (נ' 1932) |
עיבוד: מוני אמריליו (נ' 1932) |
ביצוע: מוני אמריליו (נ' 1932) |
שנת כתיבה: תרפ"ו, 1926 | שנת הלחנה והקלטה: 2002.
מילות השיר "רחל" ("הן דמה בדמי זורם") ("Rachel") נדפסו בשנת 1927 בקובץ השירים הראשון של רחל, "ספיח" (הוצאת דבר, תרפ"ז).
בשיר יוצרת רחל המשוררת זהות בינה לבין רחל המקראית - רחל אימנו, רועת הצאן, ובתוך כך מביעה את רתיעתה מהעירוניות ואת אחיזתה בטבע ובחקלאות.
הטיוטה הראשונה של השיר כללה בית נוסף שאותו רחל גנזה:
העל כן גורלה - גורלי / וסִבלה לשאת / ולשבוק חיים בלא עת / חיכית גם לי?
(אליהו הכהן: "המחברת האבודה של רחל", חדשות בן עזר, גיליון מס' 274, 30.8.2007).
לשיר חוברו מספר לחנים, בהם לחן מוקדם מאת יהודה שרת (1979-1901), ולחנים מאת לוי שער (2014-1933) ומוני אמריליו.
מובא כאן, באדיבותו של מוני אמריליו, ביצוע שלו לשיר, בלחנו.
הלחן, העיבוד וההקלטה: משנת 2002.
התמונה של מוני אמריליו בסרטון: באדיבותו (צולמה על-ידי יואב קוטנר).
ביצוע לשיר, בלחנו של לוי שער (2014-1933), מפי יפה ירקוני (2012-1925), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"יפה ירקוני".
הן דמה בדמי זורם,
הן קולה בי רן -
רחל הרועה צאן לבן,
רחל - אם האם.
ועל כן לי הבית צר
והעיר - זרה,
כי היה מתנופף סודרה ( - מושר: כי היה מתנופף שערה)
לרוחות המִּדבר;
ועל כן את דרכי אוחַז
בבִטחה כזאת,
כי שמורים ברגלַי זיכרונות
מִני אז, מִני אז!
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

