שיר עד - שיר העבודה (כחול ים המים) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: נחום נרדי | שירה: הגבעטרון, 2010

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: נחום נרדי (1977-1901) |
ניהול מוזיקלי: אילן גלבוע (נ' 1954) |
שירה: הגבעטרון - The Gevatron |

השיר "שיר העבודה" ("כחול ים המים") ("Blue sea of water") ("Shir HaAvoda") ("Kachol Yam HaMaim") ("Song Of Work") חובר כשיר "מוליך" לתכנית ס"ג של תיאטרון "המטאטא", "מיסטר קיבוץ", שעלתה ב-25.5.1943.
לחן השיר קדם למילותיו.

על הרקע לחיבור השיר סיפר חוקר הזמר עברי, אליהו הכהן:
"אחד המפורסמים (שבשירי תיאטרון 'המטאטא') היה 'כחול ים המים'. בכתב היד המקורי שלו הוא נקרא 'המנון לעבודה', ומאוחר יותר נקרא 'שיר עבודה'. (בשירונים המאוחרים יותר נקרא 'שיר העבודה'). מאז דבקו בשיר [...] סיפורים ואנקדוטות והפכו לחלק מהווייתו. [...]. בשם התיעוד ההיסטורי [...] ולמען עקור משורש את שלל האגדות שנכרכו בשיר החשוב הזה [...], אביא את השתלשלות חיבורו. ברובה למדתיה ממקור ראשון, מפיהם של נחום נרדי ויעקב טימן, מראשוני תיאטרון 'המטאטא'. הימים הם ימי חודש אפריל 1942, המקום: בית הקפה 'שלג לבנון' [...] (ב)תל אביב. סביב השולחן הסבו המלחין נחום נרדי והשחקן יעקב טימן [...]. נרדי חיבר מנגינות להצגות הראשונות של 'המטאטא' [...] וטימן היה מבכירי שחקניו של התיאטרון. בינתיים פרש נרדי מ'המטאטא'. [...]. טימן אִתגר אותו: 'מדוע שלא תחזור לכתוב מנגינות ל'המטאטא'?' [...] להצגה הקרובה - 'חזית שנייה' - כותב לנו שמואל פרשקו את המנגינות, אך בכוונתנו להציג בקרוב מחזה חדש [...], 'מיסטר קיבוץ' ונשמח לשלב בו שירים משלך'. בו במקום החל נרדי לשרבט על מפית נייר תווי לחן קצר לשני בתי שיר [...]. לפני שנפרדו לשלום הושיט נרדי את המפית לטימן [...] כעבור ימים אחדים [...] טימן שר את הלחן בפני אלתרמן [...]. 'מצדי כתוב על מים, שמים וירושלים' - השיב טימן [...]. כעבור ימים אחדים מסר לו (אלתרמן) שני בתי שיר התואמים ללחן של נרדי, (שכותרתו) 'המנון לעבודה' (אלה שני הבתים הראשונים המושרים גם כיום).
כשהחלו שחקני 'המטאטא' לשנן את המלים והלחן היו כולם שותפים לתחושה ש'משהו חסר בשיר' [...]. שב טימן אל נרדי [...]. בו במקום חיבר נרדי תווי-צליל מרגשים לבית שלישי שרוממו את השיר והובילוהו לקראת שיאו. עם התווים בידו והצלילים בזיכרונו יצא טימן לפגוש את אלתרמן. [...] נטל אלתרמן מפית שולחן, ו[...]רשם עליה ארבע שורות של בית שלישי:
יד, יד, ידי לי, / על סלע וטרשים נגני לי, / בפטישים זמרי לי, / השיר לא תם הוא רק מתחיל.
כך התגבש הנוסח הראשון של השיר בשלמותו שנרדי רשם אותו, מילים ותווים, על דף נייר (שהעתקו מצוי בידי!) הנושא את התאריך 'מאי 1942'.
כעבור שנה, ב-25.5.1943, התקיימה בבית העם בתל אביב הצגת הבכורה של המחזה 'מיסטר קיבוץ' מאת מרטין רוסט [...], ובה הושמע השיר לראשונה. [...]. עלילת המחזה, שכונה 'קומדיה מוסיקלית מחיי הארץ', מתרחשת בקיבוץ [...]. באחת הסצנות בסוף המערכה הראשונה יוצאים חברי הקיבוץ לעבודה ופוצחים בשיר 'כחול ים המים'. כדרכו בכל תוכניות 'המטאטא', גם כאן נכח אלתרמן בחזרות והכניס תיקונים בהצגה ובשירים. בין היתר שינה את הנוסח המקורי של הבית השלישי [...] וכתב תחתיו נוסח חדש, הוא הנוסח המוכר והמושר (היום).
ההצגה נחלה הצלחה רבה, ובעקבותיה קנה השיר מהלכים בקרב הציבור והוקלט בפי זמרים רבים. [...].
במבט מפוכח לאחור יש לתמוה על כך ששיר אופטימי ומלהיב כ'כחול ים המים' חובר בעיצומם של [...] ימי הפורענות של מלחמת העולם השנייה, כאשר מבין דפי העיתונים רעמו מדי יום קולות החורבן של הקהילות היהודיות באירופה. [...]".
(חדשות בן עזר, גיליון מס' 325, 13 במרס 2008).

על חיבור השיר סיפר נחום נרדי לציפי פליישר:
"זהו כמעט שירי הראשון שכתבתי ללא מילים, ואח"כ רק הוסיפו אותן. הם ('המטאטא') באו אלי באופן דחוף בבקשה לכתוב מיד 'המנון לעבודה' - מנגינה שתעבור דרך כל ההצגה. השליח היה אוקסנברג [...]. הוא [...] אמר לי בקוצר רוח - 'אתה מוכרח, כתוב מהר, אלתרמן מחכה בבית העם [...]. וכתבתי. תיקנתי ועוד פעם כתבתי... זה היה מצב רוח מיוחד. אלתרמן כתב אח"כ על המקום חרוזים שאינם דוקא תעודת כבוד גדולה, אבל הדבר נכתב באופן עממי. עכשיו כששומעים זאת נדמה שכאילו המנגינה והמילים נולדו אחד לשני. אז הדבר נראה קצת מוזר, כי המנגינה בפני עצמה היתה די חזקה. אני כל פעם ניגנתי ואלתרמן תיקן, אח"כ עיבדתי זאת לקולות לשירה כמו המנון - ונדמה לי שלא היתה פינה שבזמנו לא שרו את השיר. לא שיערתי שהשיר יכול להיות כל-כך פופולרי. המנגינה בצורתה היא באמת שלימה." (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, ע' 348).

השיר, המובא כאן מפי הגבעטרון, נטבע בשנת 2010, תחת הכותרת "שיר עבודה (כחול ים המים)", בתקליטור "הגבעטרון - עלי גבעה - שירים מלפני קום המדינה" (התו השמיני). תקליטור זה הוא הראשון בטרילוגיה "מאז ולתמיד" של הגבעטרון, שיצא ב-2012. השירים שבו מבוצעים בעיבודים חדשים.
תמונה של עטיפת התקליטור מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן" ו"נחום נרדי":
• שחקני "המטאטא" + נחום נרדי מספר ומבצע את השיר.
• ניקו פלדמן.
• מרתה שלמה ואדגר (משה) מִילס.
• מקהלת רינת.
• רונית אופיר.

כחול ים המים,
נאוה ירושלים,
אורים השמיים
על נגב וגליל.

השמש אורי לנו, אורי,
המחרשה עברי, עבורי,
חרשי בתלם וחזורי
עד לילה, ליל יאפיל.

שיר, שיר, עלה נא!
בפטישים נגן, נגנה!
במחרשות רננה!
השיר לא תם, הוא רק מתחיל.

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.