שיר עד - עלי גבעה (בגליל) - מילים: אברהם ברוידס | לחן: נחום נרדי, עממי ערבי | שירה: הגבעטרון, 2010

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: אברהם ברוידס (1979-1907) |
לחן: נחום נרדי (1977-1901), על-פי לחן עממי ערבי |
ניהול מוזיקלי: אילן גלבוע (נ' 1954) |
שירה: הגבעטרון - The Gevatron |

שנת כתיבה: 1925 | שנת פרסום מילים: י"א באדר ב' תרצ"ב, 1932 | שנת התאמת הלחן ועיבודו: 1932 | שנת הוצאת תקליטור: 2010.

השיר "עלי גבעה" ("בגליל") ("On A Hill") ("Aley Givah") נתפרסם ב-י"א באדר ב' תרצ"ב, 1932, תחת הכותרת "בגליל", במוסף לילדים של עיתון "דבר".

השיר, שפרסומו היה למעלה מעשר שנים לאחר קרב תל-חי, שארע ב-י"א באדר א' תר"ף, 1/3/1920, מוקדש לזכרם של יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו, שנפלו על הגנת תל-חי.

בין המלחינים שהלחינו את השיר: מנשה רבינא (1968-1899); נחום נרדי (1977-1901), על-פי שיר הזמר העממי-ערבי, "יא ט'ריף אלטול" ("يا ظريف الطول"); ויואל ולבה (1982-1898).

השיר נפוץ בעיקר בלחן העממי-ערבי, אותו התאימו למילים ברכה צפירה (1990-1910) ונחום נרדי.

על כך סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
"אין אפילו לחן ערבי אחד שהועתק לזמר העברי כפי שהוא. תהליך ההעברה מעם לעם ומשפה לשפה תמיד גורר אחריו השתנות. הדוגמא הזאת בולטת במיוחד בשיר 'עלי גבעה', המוכר לנו כ'שיר גלילי' או כ'שיר רועים', ובעיקר כשיר ליום י"א באדר, אף כי הוא נוצר למעלה מעשר שנים לאחר קרב תל-חי.
ההתחלה היתה בכפר סומייל, ליד הגבעה שעומד עליה היום בנין הועד הפועל, ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב. ברכה צפירה יצאה אז עם בן-זוגהּ, נחום נרדי, לטיול של שחרית, והסתובב שם רועה ערבי, שפיזם את השיר 'יא ט'ריף אלטול'.
השיר מצא חן בעיני השניים, ומאחר שלא היו בידיהם כלי כתיבה לרשום את הלחן, זמזמו אותו כל הדרך מסומייל עד ביתם שברחוב סירקין.
אין לדעת כמה שינויים עבר הלחן הזה תוך כדי הזדמזמותו בדרך הזאת, מפני שמעולם אחרי-כן לא זכו השניים לשמוע שוב את השיר הערבי המקורי.
באותם ימים, התפרסם בעיתון 'דבר' שירו של אברהם ברוידס 'עלי גבעה', שנקרא 'בגליל', והשניים החליטו לשדך אליו את הלחן הערבי.
לשניהם היה ברור שאי אפשר להתאים לשיר את הלחן כפי שהוא, מפני שבשיר 'עלי גבעה' היו הרבה מאד מילים, ואילו בשיר 'יא ט'ריף אלטול' היה רק מעט לחן, והיה חשש שאם יחזרו על אותם צלילים שוב ושוב, יירדם הקהל בבית השלישי. לכן נרדי הוסיף והלחין בין בית לבית שתי מנגינות קישור המשתלבות זו בזו ומשלימות זו את זו - מה שקוראים קונטרפונקט, וכתב אותן ברוח השיר הערבי, עם קצת ניחוח חסידי. ובכך חילץ את השיר מסכנה של מונוטוניות.
כך נולד הזמר "עלי גבעה" כקופרודוקציה יהודית-ערבית.
קולהּ הענוג של ברכה צפירה וידו הבוטחת של נרדי על הפסנתר הביאו לכך שההקלטה הראשונה שלהם לשיר, כבשה את ליבות כל שומעיה, והאפילה על שתי מנגינות אחרות שנכתבו לאותו שיר ולא זכו לאותה תהודה".

השיר, המובא כאן מפי הגבעטרון, בלחנו של נחום נרדי, נטבע בשנת 2010 בתקליטור "הגבעטרון - עלי גבעה - שירים מלפני קום המדינה" (התו השמיני). תקליטור זה הוא הראשון בטרילוגיה "מאז ולתמיד" של הגבעטרון, שיצא בשנת 2012. השירים שבו מבוצעים בעיבודים חדשים.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי שבת, חג ומועד" ו"שירי מקומות", מפי:
1. ברכה צפירה (1990-1910) ונעמה נרדי (1989-1931) - בלחן נחום נרדי (1977-1901).
2. מרים בן-עזרא (2016-1923) - בלחן נחום נרדי (1977-1901).
3. דינה יפת (1999-1946) - בלחן נחום נרדי (1977-1901).
4. אילקה (הלל) רוה (2002-1916) – בלחן מנשה רבינא (1968-1899).
5. עופר כלף (נ' 1968) - בלחן יואל ולבה (1982-1898).

עלי גבעה שם בגליל
יושב שומר ובפיו חליל.
הוא מחלל שירת רועה
לשה, לגדי, לסיח תועה.

הוא מחלל, קורא: שלום!
אלי, אלי גשו הלום!
יש מנגינות בפי חליל,
יש אגדות פה בגליל.

היה היה גיבור עתיק,
צורים בקע, סלעים העתיק.
בשיר חיים יצא לקרב
מול אספסוף גדול ורב.

"טוב למות על המשמר
בעד ארצנו!" - כה אמר.
היה היה גיבור חידה,
לו זרוע-יחידה.

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.