שיר עד - בת יפתח - מילים: עמנואל זמיר | לחן: אמיתי נאמן | ביצוע כלי: להקת עמנואל זמיר (עשור 1950)

65 צפיות
Published
מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמנואל זמיר (1962-1925) |
לחן: אמיתי נאמן (2005-1926) |
ביצוע כלי: להקת עמנואל זמיר (1962-1925) - Emanuel Zamir's Ensemble |

שנת כתיבה והלחנה: 1950 | שנת הקלטה: עשור 1950.

השיר "בת יפתח" ("Jephthah's Daughter") ("Bat Yiftah") נשען על הפרשייה המקראית של יפתח הגלעדי, אשר העלה את בִּתו לעולה בעקבות נדר שנדר ערב צאתו למלחמה בבני עמון (שופטים, פרק י"א).

השיר חובר בשנת 1950.
סיפר יודק'ה בן-דוד: ב-1950 נפגשו בקפה "בתיה" בתל-אביב (רחוב דיזנגוף פינת ארלוזורוב), עמנואל זמיר - מחבר מילות השיר "בת יפתח", אמיתי נאמן - מלחין השיר, והעיתונאית דבורה נמיר. זמיר, ששירת אז כקצין האמנות הראשון של הנח"ל, הגיע לפגישה כשהוא לבוש במדי צבא ו'חמוש' בחלילית. עוד קודם לכן, נפגש עמנואל זמיר עם יודק'ה בן-דוד בחוף ימהּ של תל-אביב (לימים חוף "מציצים"). זמיר שלף ספר תנ"ך עם סימניה בספר שופטים פרק י"א, אשר בו סיפור יפתח הגלעדי המקיים את נדרו ומקריב את בתו לקרבן, ואמר כי הוא "ניצת" (נדלק - בלשוננו היום) לחבר על פרשה זאת שיר. במפגש בקפה "בתיה" ניגן זמיר בחלילית לחן של אמיתי נאמן. אמיתי אמר שיש לו כבר מילים ללחן זה. זמיר אמר שגם לו יש ("בת יפתח"). בסופו של דבר הולבשו המילים שכתב זמיר על לחנו של אמיתי.

השיר נדפס (מילים ותווים) בשנת תשט"ו, 1955, בקובץ "שירי עבודה ומולדת: ליחיד, צבור ומקהלה", בעריכת שלמה קפלן (הספריה למוסיקה ע"ש ניסימוב מס 100, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך, עמוד 50). הקובץ הוקדש לבאי הזמריה השניה תשט"ו, 1955.
בשנת תשל"ד, 1974, נדפס השיר (מילים ותוים) בקובץ השירים "עמנואל זמיר - זמר חג", בעריכת שלמה קפלן, תחת הפרק "נעורים ומחולות" (הספריה למוסיקה ע"ש ניסימוב מס 228, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך, עמוד 71).

במאמר "משירי אמיתי נאמן", שפורסם ב-9.3.1956 ב"למרחב" (עמוד 7), נכתב: "מילותיו של שיר המחול 'בת יפתח' חוברו בידי עמנואל זמיר. הפיוט כתוב מתוך השראה עזה ומיטיב להביע את האווירה הטראגית, ספוגת כאב והרגשת גורל אין־מנוס, השורה בלילותיה האחרונים של בת־יפתח בהרי הגלבע: 'רק הלמות התוף היא תרקיד בעצב'; '... אבל. אבל. אבל, לילה מה תרעד'. עם זאת נראה לי שהפיוט אינו משוכלל כל צרכו מבחינת מבנה המשפטים והבתים.
נעימתו של אמתי נאמן קולעת למוקד הרגשי של התמונה. הפסוק הראשון, ערוך בדילוגים ריקודיים בעלי מקצב סימטרי ('לא יוצת הלילה זמר בנאות' וכו'), כצעדים הממהרים אלי גורל; בסופו מתערערת סימטריות ע"י הפסק פתאומי, קטוע, המעניק לפסוק כולו נימה אופיינית של כובד־נשימה. יושם לב למבנה המשולש של קטעי הפסוק - בכל קטע שלוש תיבות. מבנה זה, הבלתי־סימטרי, נותן אף הוא רקע של אי־שקט מאיים לדילוגים הריקודיים. הניגון המינורי אשר ילנעימה נותן לה את הגוון הכהה ומשלים את תיאור האווירה.
האמנות הגדולה בנעימה זו בולטת מיד: הטראגיות הנוקבת מושגת כאן ע"י ליכוד של גורמים מנוגדים, דבר המגביר במאד אח כוה השפעתה על המאזין. כבר הנושא כשהוא לעצמו - 'מחול בת יפתח' - מקפל בתוכו את הניגוד החזק הזה.
הפסוק השני - 'רק הלמות התוף, היא תרקיד בעצב' - מביא את אותם הדילוגים הריקודיים בהיסט ריתמי קל, ומיד מקבלת נעימתו דמות סטאטית, הסתכלותית יותר.
שיר זה הוא ללא ספק אחד העזים ביותר שזכינו לשמוע בעת האחרונה".

השיר המובא כאן הוא אחד מבין שני שירים שונים הנושאים את השם "בת יפתח", שעמנואל זמיר ואמיתי נאמן חיברו יחד.
השיר האחר, ששמו "בת יפתח", חובר שנה לאחר מכן, בשנת 1951, לכבוד מסכת שהוצגה בחגיגות העצמאות בקרית טבעון.
הכוריאוגרף, שלום חרמון (1992-1920), יצר לו ריקוד זוגות, שנרקד במסכת על-ידי להקת המחול של קרית טבעון, שאותה הקים וניהל. הריקוד הפך לריקוד עם נפוץ.
מילות השיר: סח יומי לערב: / "יפים הרי גִּלעד!..." / ולֵילי הוא טרף / לגיא שבמורד... //
לראותי נכספו / טליות אשר נהגתי אל שוקת, / חודשיי חלפו / אל אבי עם שחר אלקח. //
עורי בת! בת יפתח! / על הרים עוד לן השקט, / הן ניצַח ויִצלח / כל עם גִּלעד! //
עורי בת! בת יפתח! / מקרבות כבר שב הנשק. / כי לֻקַּחְתְּ - / לא נִשכח עלומייך, בת!

(תודה לחוקר הזמר העברי, נחומי הרציון, על המידע).

הביצוע הכלי לשיר, המובא כאן על-ידי להקת עמנואל זמיר, הוקלט בעשור של 1950 (מקולית).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "עמנואל זמיר" ו"אמיתי נאמן", מפי:
1. חני ליבנה (נ' 1953) - פתיח השיר: "לא יוצת הלילה זמר בנאות".
2. להקת "לרוקדים הידד" - פתיח השיר: "סח יומי לערב".
3. להקת "ההדרים" - פתיח השיר: "סח יומי לערב".
4. חמישיית גלבוע - פתיח השיר: "סח יומי לערב".

לא יוצת הלילה זמר בנאות,
דובר כבשותינו מני גיל שבות.
רק הלמות התוף, היא תרקיד בעצב,
הו, לבת יפתח, היא תרקיד נאות.

עורי, עורי, עורי! עוד הלילה רב,
צמר כבשותינו לך יחרד.
רק הלמות התוף, מוות לן בקצב,
הו, לבת יפתח, הו והו לעד!

כבר חרת הלילה על הרי גלעד
כמו בדם כבשותינו גורלך, הבת.
רק הלמות התוף לב נאות מוחצת,
הו, לבת יפתח, תן מתן נדד.

אבל, אבל, אבל! לילה, מה תרעד, ( - בית זה אינו מנוגן כאן)
אלם כבשותינו לא יידום לעד!
רק הלמות התוף למפתן רובצת,
הו, לבת יפתח, הֶרה, בנות גלעד!

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונה שבסרטון: מתוך "התנ"ך שלי בתמונות: בת יפתח". עורך הסדרה: אוריאל אופק. עורך אחראי: יהודה שיף. רביבים - הוצאה לאור.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.