שיר עד - שיר געגועים - מילים: נתן אלתרמן | לחן: שמואל פרשקו | ביצוע: חבורת שהם, 2008 - Shoham Group

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: שמואל פרשקו (1990-1914) |
עיבוד: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) |
ביצוע: חבורת שהם |

שנת כתיבה והלחנה: 1943.

השיר "שיר געגועים" ("Shir Ga'agu'im") ("A Longing Song") חובר על-ידי נתן אלתרמן (מילים) ושמואל פרשקו (לחן) לתכנית ס"ב של התיאטרון הסטירי הא"י, "המטאטא", "והילד... ישנו..!" (תת כותרת: "יגעת - מצאת ב־7 תמונות"). את התכנית כתב וביים נ. יצחקי (שם העט של יצחק נוז'יק, 1949-1889). את השירים והפזמונים כתב אלתרמן, ואת הלחנים - פרשקו. הצגת הבכורה התקיימה ב-2/3/1943 בבית העם בתל-אביב.

התכנית עלתה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, והשיר מתאר את הגעגועים והרצון של חיילי הבריגדה לחזור הביתה, ולו גם ליום אחד...
השיר הושר בתמונה החמישית (מתוך ה-7), שנקראה "ואני ב'אי שם' ולבי שם!", וזכה לביקורות חמות. "יש נימה של געגועים אמיתיים בשיר ההלל ל...כפר סבא. את הטון הנכון לשיר זה נתן שמואל רודנסקי בקול גדוש רגש" (ד"ר חיים גמזו, הארץ, 26/3/1943).

ולמה כפר סבא? על כך כתב ד"ר מרדכי נאור במאמרו "אלתרמן והמושבות - מפתח תקווה עד חדרה":
"אלתרמן הרבה לכתוב על תל-אביב עירו וכן על ההתיישבות העובדת [...]. כתיבתו על המושבות התרכזה בעיקר בשלוש מהן: כפר-סבא, פתח-תקווה וחדרה. [...]
את מספר הטורים והשירים הגדול ביותר כתב אלתרמן על המושבה כפר סבא [...]. מדוע כתב דווקא עליה? אפשר להשיב על כך, שכפר סבא נתפסה כמושבה חקלאית מסורתית [...] המייצגת במידה רבה את עשרות המושבות שקמו בארץ בארבעים שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית הפרטית, להבדיל מההתיישבות העובדת [...]. כפר סבא מופיעה בכמה משירי הזמר של אלתרמן, ובראש בראשונה ב'טנגו כפר סבא'. אולם זה שיר מאוחר יחסית, מ-1946. בתחילת 1943, במסגרת תוכנית הרביו 'והילד ישנו' של 'המטאטא', כתב אלתרמן את אחד משיריו הנודעים באותה עת, 'שיר געגועים'. [...] השיר עוסק בשלוש נקודות-יישוב: תל-אביב הגדולה, כפר סבא וקיבוץ לא מזוהה. אלתרמן מספר על שלושה חיילים, שכל אחד מהם ושלושתם יחד מתגעגעים לארץ וליישוביהם. [...] דינה [...] מייצגת את הקיבוץ, את הפרות ואת הרפת. תל-אביב מיוצגת על-ידי אישים נודעים בעיר באותה עת, מקומות מרכזיים וסכסוכים פוליטיים [...]. לקראת סוף השיר חוזר אלתרמן לכפר סבא, בכתבו על חיי העורף ועל שביתת המורים האחרונה. [...].

על לחן השיר וגלגולו, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: "צלילי שיר תל-אביבי זה הם המקור למנגינה המפורסמת של השיר 'רבותי ההיסטוריה חוזרת', שבמשך שנים רבות היתה מקובלת, משום מה, כמנגינה רוסית או סתם כלחן עממי. גלגולה הוא סיפור בפני עצמו.
בעצם ימי מלחמת העולם השנייה העלה תיאטרון 'המטאטא' את ההצגה 'אשת חיל' (1942) [צ"ל "והילד ישנו", 1943 - ש.ע]. אחד ממערכוני ההצגה תיאר את חיילי הבריגדה חונים במצרים ומתרפקים על נוף הארץ בשיר געגועים לעיר תל-אביב ולמושבה כפר סבא. את המנגינה לשיר זה וליתר שירי ההצגה חיבר המלחין שמואל פרשקו.
כאשר נעורה בארץ שירת המגן והמרי ונתבקשו מנגינות לאוהלי פלמ"ח, נדדה מנגינת שיר הגעגועים מבמת 'המטאטא' ונדבקה תחילה אל 'שיר הסזון' שכתב חיים חפר ('רבותי ההיסטוריה חוזרת'). זמן קצר אחרי כן כתב חיים גורי את 'שיר הותיקים' ('הדרכים במדבר הכירוך'), ואותה מנגינה מיהרה להסתפח גם אליו. שני השירים של שני החיימים הצמיחו כנפיים בארץ, גם בזכות המנגינה, ואילו השיר המקורי של אלתרמן, שאליו היא חוברה בראשונה, התקפח ונשכח. תוך כדי גלגוליה השתבשה המנגינה וסטתה מן המקור, תופעה שכיחה בזמר עם. [...]" (אליהו הכהן, מתוך ספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב", דביר, תשמ"ה, 1985, עמ' 133-132).

השיר נכלל בשנת תשל"ז, 1976, בספר "נתן אלתרמן : פזמונים ושירי זמר, א'" (תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 262-260).

השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, כולל את שני בתי השיר הראשונים בלבד.
הוא נטבע בשנת 2008 בתקליטור של החבורה, "הגדודנים", שהוקדש לשירי "החטיבה היהודית הלוחמת" - החי"ל, ושירי כל החיילים והחיילות של ארץ ישראל שלחמו במלחמת העולם השניה ("שירים היוצאים מהלב - חברים שרים בבית של חיים").

(התווים שעל גבי הסרטון והמילים שלהלן לקוחים מהספר "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב". ר' לעיל).

אנוכי ליבתי מתעטפת
בזוכרי את עצי הברושים,
ואיך דינה יוצאת מן הרפת
ריחנית ויפה מנשים!
חברים, ליבתי מתעלפת
בזוכרי את צאתה מן הרפת!

עיר ואם, זכרונך בי חבוק!
תל-אביב מה כליתי אלייך!
אל ריחות תפוזים ופיסטוק,
אל בכיים של קטני חמורייך!
ואל שיר הרוכלים הממשיך -
ירקות, תפוזים, אלטע שיך!

תל-אביב, ים, גגות ושמיים,
וקריאות מתקן נעליים!
ושיחות הקיבוץ ווויכוח,
אוי, וקומזיץ מובטח ובטוח!
ואצלי שגעון, אמא אבא!
אנוכי משוגע לכפר-סבא!

בגדודי, שהרחיק ונדד,
אזכרך תל-אביב הזוהרת.
טוב להיות בך גם יום רק אחד,
ואפילו יהיה זה יום-סרט!
ואפילו אוסיף ואמליצה,
ואפילו יום סרט של ויצו!

ויצו! ויצו! אפ"ק! איחוד-רגב!
שמות מולדת ללב לוהט!
יְקָרה לי שם כל אבן נגף
ומפא"י סיעה אלף ובית!
אל תקרע אל ליבי - אמא אבא!
זה מזכיר לי מייד את כפר-סבא!

תל-אביב, האזיני לי שם!
לא היתה לי כמוך, לא היתה לי!
הוי, כיכר, בית העם, שפת הים,
הוי, זַבַּרסקי, פִּטְשון ונפתלי!
זכרונות, זכרונות מתוקים!
חלומות, חלומות רחוקים!

ושדרות לפני ערב ביולי,
עריסות ניצבות בטורים
ובהן תינוקות - אילילולי -
מתווכחים על שביתות המורים.
מה נאמר ונדבר - אמא, אבא!
זה מזכיר לי מיד את כפר-סבא!

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.