שיר עד - ערב עירוני (שקיעה ורודה) - מילים: נתן אלתרמן | לחן: יוני רכטר | שירה: רונית אופיר, 1996

מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁
http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: יוני רכטר (נ' 1951) |
עיבוד וגיטרה: אורי הרפז (נ' 1952) |
שירה: רונית אופיר (נ' 1951) - Ronit Ophir |

שנת כתיבה: 1934 | שנת הלחנה: 1987 | שנת הוצאת תקליטור: 1996.

אלתרמן כתב את השיר "ערב עירוני" ("Urban Evening") ("Erev Ironi") (מוכר גם בכותרת "שקיעה ורודה") בשנת 1934, בהיותו בן 24. זהו אחד משיריו המוקדמים.

השיר מתאר בצבעי פסטל מתקתקים עיר לא מאופיינת, בשקיעה לעת ערב. אך, לאמיתו של דבר, זהו שיר פילוסופי על סוף תרבות המערב - על הכרך השוקע אל קיצו. השקיעה שבשיר איננה רק תופעת טבע פשוטה, אלא גם תופעה היסטורית-תרבותית של שקיעת המערב. השיר נכתב תחת רישומו של הפילוסוף הגרמני אוסוואלד שפנגלר וספרו "שקיעת המערב", שנכתב לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. (זיוה שמיר: "הדרך הנפקחת והדרכים הנעצמות - ההתחלה והסוף כבמעגל". מתוך אתר האינטרנט של נתן אלתרמן).

מילות השיר נדפסו לראשונה בשנת תרצ"ד, 1934, בכתב העת "גזית"; בשנת תשל"ה, 1974, הן שבו ונדפסו בחוברת "עכשיו"; בשנת תשל"ט, 1979, כונסו ב"מחברות אלתרמן", כרך ב'; ובשנת תשמ"ד, 1984, נכללו בספר "שירים 1931-1935", אוסף שיריו המוקדמים של אלתרמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

השיר התפרסם והפך לפזמון נפוץ בזכות הלחן שהעניק לו יוני רכטר, בשנת 1987, לבקשתו של יוסי בנאי (2006-1932), עבור אלבומו הנושא את השם "יוסי בנאי", ובזכות ביצועו של בנאי לשיר.
רכטר, שהלחין את השיר מבלי שהבין אותו, סיפר: "'יוסי בנאי הביא את הטקסט וברגע שראיתי את המילים הראשונות המנגינה באה לי: 'שקיעה ורודה בין הגגות...'. זה שיר שעד היום איני מבין עד הסוף" (עיתון "הארץ", 28.1.2017).

השיר, המובא כאן מפי רונית אופיר, נטבע בשנת 1996 בתקליטור 1 מתוך האלבום הכפול, “רונית אופיר - עם אורי הרפז - שירים לנגה" (הד ארצי).

ביצוע נוסף לשיר, מפי חבורת הזמר "צלילים בחולה", נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "נתן אלתרמן".

שקיעה ורודה בין הגגות,
אספלט כחול מלמטה.
עיני נשים נוגות, נוגות
אומרות לערב: "למה באת?"

הפנסים פרחי העיר
מלבלבים באור ניחוח.
אביב חשמל עצוב בהיר
משיכרונו אסור לברוח.

הוא רק יתום ורק תמים,
נולד לרגע ואיננו.
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בעינינו.

בין הימים והלילות
לנאות מראה כחולים נלך-נא,
כל נשמותינו הבלות
שם דשא עשב תלחכנה.

נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו.
מה שהיה ולא היה
נדמה כמו ישוב להיות עוד.

כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד.

כעת אני רוצה לזכור ( - בית זה אינו מושר)
את מחשבתי - והיא נבהלת
פני הנשים צפים באור
ורגליהן טובלות בתכלת.

אני יותר קל מימין ( - בית זה אינו מושר)
כל געגועי ללב השמאילו...
אני נכון להאמין
לכל אדם, רק לעצמי לא.

גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל-כך גבוה,
עד שאפילו אם אלך,
לא אתבונן לאן אבואה.

שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת.
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת.

שקיעה ורודה בין הגגות,
אספלט כחול מלמטה.
עיני נשים נוגות, נוגות
אומרות לערב: "למה באת?"

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.