שיר עד - דודה הגידי לנו כן - מילים: עמנואל הרוסי | לחן: משה וילנסקי | שירה: יוסף גולנד

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: עמנואל הרוסי (1979-1903) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: חנן וינטרניץ (1995-1914) |
שירה: יוסף גולנד (1973-1906) - Joseph Goland |
עם תזמורת הבידור של קול ישראל, בניצוח לסלו רוט (נ' 1920) |

שנת (כתיבה) והלחנה: 1933.

השיר "דודה הגידי לנו כן" ("Auntie, Say Yes To Us") ("Doda Hagidi Lanu Ken") נכתב לתכנית ה-30 של התיאטרון הסאטירי, "המטאטא", שנקראה "המנון לתוצרת הארץ", ובשמה המלא "המנון לתוצרת הארץ: או מאורעות אברהם סנדלי - יושב-ראש אגודת הסנדלרים בתל-אביב".
את התכנית כתב עמנואל הרוסי. הצגת הבכורה התקיימה ב-7.2.1933, באולם בית-העם בתל-אביב. ליווה בפסנתר: משה וילנסקי בן ה-23, שזה אך עלה לארץ מוורשה (1932) והחל לעבוד בתיאטרון כפסנתרן, מלחין ומעבד.
השיר נקרא במקור "פנלופה וחתניה", ומספר על אישה נשואה, אשר מחזריה, שלא ידעו כי היא נשואה, מבקשים כי תבחר ביניהם. ביצעו אותו אלינה סטרניצקה, היא "גברת סנדלי", ומחזריה: יוסף גולנד, יעקב טימן ושמואל רודנסקי
היה זה המחזמר העברי הראשון בארץ-ישראל.
(מתוך "דן אלמגור: עשרה קוריוזים מתולדות הזמר").

על מקור הלחן, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן:
לחן השיר "דודה הגידי לנו כן," מבוסס על ניגון חסידי ללא מילים, שהושר בארץ עוד בימי העלייה השנייה. מאוחר יותר, בשנות העשרים, אימץ אותו הסופר והעסקן הציוני נתן ביסטריצקי, שהיה יוצא בשליחות הקרן הקיימת לקהילות שונות בעולם ומביא להם מזמרת הארץ. בין היתר נהג להרקיד את הקהל בהורה המבוססת על הניגון החסידי הזה. מאז ואילך כונה הניגון בשם "הורה ביסטריצקי". כשהתבקש וילנסקי לכתוב לחן למערכון "פינילופה וחתניה" בהצגה "הימנון לתוצרת הארץ" של תיאטרון "המטאטא", הוא נטל את בסיס הניגון החסידי, התאים אותו למילים של הפזמון "דודה הגידי לנו כן" שחיבר עמנואל הרוסי, ושינה את צלילי הרישא שלו כך שהבית הראשון לא יהיה זהה בלחנו לניגון החסידי (מתוך חדשות בן עזר, גיליון מס' 278, 12 בספטמבר 2007).

השיר היה להיטו הראשון של משה וילנסקי. הוא התפרסם ונפוץ ביישוב לאחר שגולנד הקליט אותו במרץ 1934 באולפן "ארטיפון" שבברלין, בעיבודו הג'זי של וילנסקי, ובליווי להקה מתזמורת האגודה היהודית לתרבות (Jüdischer Kulturbund) בברלין, בניצוחו של החצוצרן שבתי (זיגמונד ליאו) פטרושקה. (יחד עם שיר זה הקליט גולנד בברלין עוד 29 שירים, כולם בעיבודו של וילנסקי. כל ההקלטות נטבעו בחברת "אחוה: בית חרושת לתקליטים ופטיפונים", בתל-אביב, על גבי 15 תקליטוני קרטון מצופים בקליט. היו אלה תקליטוני הזמר העברי הראשונים שיוצרו בארץ. הם הוצגו ביריד המזרח השני, שנפתח ב-26.4.1934 בסימן עידוד תוצרת הארץ).

שנה לאחר מכן, בשנת 1935, במטרה לטייב את איכות ההקלטות, הקליט גולנד בשנית את השיר, בעיבוד חדש של וילנסקי, והפעם בחברת Decca Records בלונדון, אנגליה, לשם נסע יחד עם וילנסקי.
(ביצוע זה נמצא גם הוא בערוץ היוטיוב של "שיר עד" - https://youtu.be/N5rxBGFtC-Q)

ועוד סיפר אליהו הכהן:
למרות ששני התקליטים האלה הושמעו כמעט מעל כל גראמופון בארץ, הם לא הצליחו להשגיר את מילותיו של עמנואל הרוסי בלחן השונה שחיבר וילנסקי. בצריפי תנועות הנוער המשיכו לשיר ולרקוד את הניגון הישן של "הורה ביסטריצקי" אך בהשפעת השיר של "המטאטא" התאימו לו נוסח מילולי חדש שכלל רק את מילות הפתיחה של "דודה הגידי לנו כן". ההמשך היה שונה לגמרי (מתוך חדשות בן עזר, גיליון מס' 278, 12 בספטמבר 2007).

יצויין, כי עמנואל הרוסי לא כל-כך אהב את השיר, כי הוא נראה לו פשוט מדי.

השיר המובא כאן מפי יוסף גולנד, הוקלט על-ידי קול ישראל.

הביטי אל פנינו
וראי נא את עוניינו -
כולנו לפנייך חתנים נים-נים.
ברחימו ובדחילו
כאן לקראתך נילילה,
ניליל ונתנה, הוי, כתנים נים-נים-נים.

דודה, הגידי לנו: "כן!"
אנו רוצים להתחתן.
לא נוכל יותר לסבול
את אושרנו, את הכל!
דודה, הגידי לנו: "כן!"

אחד עובד במרץ,
בונה הוא את הארץ,
וסכום בבנק לגמרי לא קטן טן-טן.
שני, פרדס וכרם,
אישה נשא לו טרם.
הגידי נא: האין גם זה חתן תן-תן-תן?

דודה...

שלישי גומל רב חסד,
גבאי בבית-הכנסת,
שלישי הוא מפטיר גם כן לא יחסר סר-סר.
והרביעי נאיבי,
סימפתי תל-אביבי,
נוהג בדרך-ארץ ומוסר סר-סר-סר.

דודה...

מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.