מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: שלישיית גשר הירקון - אריק איינשטיין (2013-1939), בני אמדורסקי (1994-1931), יהורם גאון |
שנת כתיבה והלחנה: 1948 | שנת הקלטה: 1964.
השיר "החופש תם" נדפס בתקליטור "פלמחרוזת – שירי הפלמ"ח ודור מקימי המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
ושוב נראה, הסתיו יורד כחרב,
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...
החופש תם. אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: או קיי...
החופש תם, נצא לדרך.
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.
פשוט נורא. כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...
אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.
החופש תם...
החופש תם. פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...
החופש תם. הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד...
כבר נגמרה מנוחת הצוהריים -
אסע לבית רומנו, למשרד...
החופש תם...
השיר "החופש תם" בוצע במקור בשנת 1948 על ידי להקת הצ'יזבטרון בתכניתה השלישית, "הפלמ"חניק מחפש את המחר".
מחבר השיר, חיים חפר, מספר על השיר "החופש תם" בספרו "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם" (עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 124):
"בהפוגות ובהפסקות האש הלוחמים (של הפלמ"ח) באו לתל אביב. הפגישות התנהלו בכיכר מוגרבי, ליד השעון שעל יד קולנוע מוגרבי. זה היה מקום הפגישה הקבוע מלבד הגלידרייה של 'ויטמן' באלנבי. 'בית רומנו' הנזכר בשיר היה שייך למטכ"ל, ושם ישבה החטיבה של הפקידות שקראו לה 'חטיבת פרקר 51' לזכר העט ההוא. הלוחמים בזו להם".
"החופש היה גן עדן. סדין מגוהץ, תה בכוס, סרט, בחורה, שקט. לפעמים היה המרחק הקצר בין החזית לעורף מתארך לאין שיעור, והופך למרחק של זמן ו'ציביליזציה' אחרת. המדובר באלה שהיה להם בית. אך היו רבים בינינו, ממתנדבי חוץ-לארץ (מח"ל) ו'מגיוס חוץ-לארץ' (גח"ל), אלה שבאו להילחם למען 'אֶרֶץ' עוד לפני שהספיקו לאהוב אותה – שהיה להם חופש אחר: חיפוש קרובים, מדידת רחובות אין סופית והסתודדות בחבורה. הבית היחיד שלהם היה הגדוד. החופש שלנו הוא שהוליד את 'החופש תם'". (מתוך "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", חיים גורי / חיים חפר, מהדורה רביעית 1977 בהוצאת "ידיעות אחרונות").
התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery ומתוך ויקישיתוף.
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
ביצוע: שלישיית גשר הירקון - אריק איינשטיין (2013-1939), בני אמדורסקי (1994-1931), יהורם גאון |
שנת כתיבה והלחנה: 1948 | שנת הקלטה: 1964.
השיר "החופש תם" נדפס בתקליטור "פלמחרוזת – שירי הפלמ"ח ודור מקימי המדינה", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004.
shir ad - "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי.
ושוב נראה, הסתיו יורד כחרב,
מול השקיעה נושרים עצי הפרי.
החופש תם, צריך לצאת לדרך,
תני נשיקה, ילדה לבחורים...
החופש תם. אכן, היה נפלא פה,
ראינו שני סרטים עם דני קיי,
אכלנו שתים-עשרה מנות פלאפל,
אפילו מוישה-בס אמר: או קיי...
החופש תם, נצא לדרך.
הכיף היה כמו חול ...
אפשר היה עוד לכייף כאן ערב -
אבל אף פעם לא נספיק הכל.
פשוט נורא. כי נפרדים אנחנו,
היה נפלא אתכם, אנשי פלמ"ח.
רק לו משפת הים מהר הלכנו -
היו עוד כרטיסים ל"הוא הלך"...
אך כשנחזור, זה בודאי יציג עוד,
אם כי גם בלי זה עוד אפשר לחיות,
ואם השד אותנו לא ישיג עוד -
אולי נשיג כרטיס לגן חיות.
החופש תם...
החופש תם. פלמח'ניק וחיילת
זוכרים את אקדחיך, הוי, בוק ג'ונס,
בחופש, ויהיו עוד שכאלה,
שוב נתראה ימינה לשעון...
החופש תם. הוי, יש לי טרמפ בינתיים,
היו שלום, החזיקו מעמד...
כבר נגמרה מנוחת הצוהריים -
אסע לבית רומנו, למשרד...
החופש תם...
השיר "החופש תם" בוצע במקור בשנת 1948 על ידי להקת הצ'יזבטרון בתכניתה השלישית, "הפלמ"חניק מחפש את המחר".
מחבר השיר, חיים חפר, מספר על השיר "החופש תם" בספרו "חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם" (עורך: ערן ליטוין, הוצאת זמורה-ביתן, תשס"ה 2004, עמוד 124):
"בהפוגות ובהפסקות האש הלוחמים (של הפלמ"ח) באו לתל אביב. הפגישות התנהלו בכיכר מוגרבי, ליד השעון שעל יד קולנוע מוגרבי. זה היה מקום הפגישה הקבוע מלבד הגלידרייה של 'ויטמן' באלנבי. 'בית רומנו' הנזכר בשיר היה שייך למטכ"ל, ושם ישבה החטיבה של הפקידות שקראו לה 'חטיבת פרקר 51' לזכר העט ההוא. הלוחמים בזו להם".
"החופש היה גן עדן. סדין מגוהץ, תה בכוס, סרט, בחורה, שקט. לפעמים היה המרחק הקצר בין החזית לעורף מתארך לאין שיעור, והופך למרחק של זמן ו'ציביליזציה' אחרת. המדובר באלה שהיה להם בית. אך היו רבים בינינו, ממתנדבי חוץ-לארץ (מח"ל) ו'מגיוס חוץ-לארץ' (גח"ל), אלה שבאו להילחם למען 'אֶרֶץ' עוד לפני שהספיקו לאהוב אותה – שהיה להם חופש אחר: חיפוש קרובים, מדידת רחובות אין סופית והסתודדות בחבורה. הבית היחיד שלהם היה הגדוד. החופש שלנו הוא שהוליד את 'החופש תם'". (מתוך "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", חיים גורי / חיים חפר, מהדורה רביעית 1977 בהוצאת "ידיעות אחרונות").
התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח - The Palmach Photo Gallery ומתוך ויקישיתוף.
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

