מילים: מהמקורות (ויקרא כ"ג, 10) |
לחן: מתתיהו שלם (1975-1904) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928)
ביצוע: חבורת רננים |
שנת הלחנה: 1944 | שנת הקלטה: 1963.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
מתתיהו שלם הלחין את השיר "והיה כי תבואו" לכבוד "חג העומר" - חג שאותו יצר והפיק לראשונה בקיבוצו, רמת יוחנן, בשנת 1946, למחרת ליל הסדר. מאז ממשיך החג ונחגג בשדות הקיבוץ, מדי שנה עד עצם היום הזה, כשהשיר "והיה כי תבואו" פותח את הטקס.
את כל תכניו של טקס קציר העומר - מקרא, לחנים ומילים - כתב שלם בשנת 1944 בירושלים, שבה שהה בשנת השתלמות. רוב החומר נכתב בגן של עמק המצלבה.
את הכוריאוגרפיה לטקס יצרה הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת קיבוץ רמת יוחנן באותה עת.
וכך מספרת ברגשטיין על מפגשה הראשון עם החג:
"היה זה באחד מימי פברואר הזוהרים בשמש אביב, האדמה הייתה רוויה מגשמי הברכה, הצמיחה בכל הפינות עשבים עליזים. סמוך לשעת הצהריים, פגשתי את מתתיהו סמוך לשער הקיבוץ. לבוש עבאיה, מקל רועים בידו, מנהיג את העדר הלוחך בחריצות מהעשב. עננות זהובות, סגולות, וורודות, ריחפו בשמים וליטפו את פסגת הכרמל. והנה, מתתיהו מספר לי על ירושלים (משם חזר לפני כמה ימים, לאחר שנת לימודים). מייד הוא עבר לספר לי על העומר, מספר ושר במיוחד את השירים שבחר להגשמה במחול. עולם חדש נפתח לפני: 'אביב בארצנו', 'ראשית קציר', 'והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם'.
הייתי אחוזת התפעלות. באו לי רעיונות למחולות ועימם ההרגשה עד כמה קשה יהיה הביצוע. רצון רב להגשים - יחד עם חרדה האוכל לעמוד מול עוצמת השירים? אבל הצבעים, הצלילים והסיפורים של מתתיהו, היו כל כך קרובים לאמת חיינו - והחלטתי להיענות לאתגר". (מתוך: גורן, יורם. "שדות לבשו מחול": על לאה ברגשטיין ותרומתה לחג ולמחול הישראלי. עורך: צבי קרניאל. בהוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1983).
מלוות את הסרטון תמונות מטקס החג ממחצית העשור של 1940, ביניהן תמונות של הריקוד "והיה כי תבואו" - באדיבות ארכיון רמת יוחנן, מתוך אתר פיקיוויקי.
השיר נדפס בתקליטור "שיבולת בשדה - משירי מתתיהו שלם", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004 - ומובא כאן.
והיה, והיה כי תבואו אל הארץ
אשר אני נותן לכם.
והיה כי תבואו אל הארץ -
וקצרתם את קצירה
והבאתם ראשית קצירכם.
עומר, עומר, עומר, עומר -
ראשית קצירכם!
עריכה: אתי ירוחמי
לחן: מתתיהו שלם (1975-1904) |
עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928)
ביצוע: חבורת רננים |
שנת הלחנה: 1944 | שנת הקלטה: 1963.
"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.
מתתיהו שלם הלחין את השיר "והיה כי תבואו" לכבוד "חג העומר" - חג שאותו יצר והפיק לראשונה בקיבוצו, רמת יוחנן, בשנת 1946, למחרת ליל הסדר. מאז ממשיך החג ונחגג בשדות הקיבוץ, מדי שנה עד עצם היום הזה, כשהשיר "והיה כי תבואו" פותח את הטקס.
את כל תכניו של טקס קציר העומר - מקרא, לחנים ומילים - כתב שלם בשנת 1944 בירושלים, שבה שהה בשנת השתלמות. רוב החומר נכתב בגן של עמק המצלבה.
את הכוריאוגרפיה לטקס יצרה הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת קיבוץ רמת יוחנן באותה עת.
וכך מספרת ברגשטיין על מפגשה הראשון עם החג:
"היה זה באחד מימי פברואר הזוהרים בשמש אביב, האדמה הייתה רוויה מגשמי הברכה, הצמיחה בכל הפינות עשבים עליזים. סמוך לשעת הצהריים, פגשתי את מתתיהו סמוך לשער הקיבוץ. לבוש עבאיה, מקל רועים בידו, מנהיג את העדר הלוחך בחריצות מהעשב. עננות זהובות, סגולות, וורודות, ריחפו בשמים וליטפו את פסגת הכרמל. והנה, מתתיהו מספר לי על ירושלים (משם חזר לפני כמה ימים, לאחר שנת לימודים). מייד הוא עבר לספר לי על העומר, מספר ושר במיוחד את השירים שבחר להגשמה במחול. עולם חדש נפתח לפני: 'אביב בארצנו', 'ראשית קציר', 'והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם'.
הייתי אחוזת התפעלות. באו לי רעיונות למחולות ועימם ההרגשה עד כמה קשה יהיה הביצוע. רצון רב להגשים - יחד עם חרדה האוכל לעמוד מול עוצמת השירים? אבל הצבעים, הצלילים והסיפורים של מתתיהו, היו כל כך קרובים לאמת חיינו - והחלטתי להיענות לאתגר". (מתוך: גורן, יורם. "שדות לבשו מחול": על לאה ברגשטיין ותרומתה לחג ולמחול הישראלי. עורך: צבי קרניאל. בהוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1983).
מלוות את הסרטון תמונות מטקס החג ממחצית העשור של 1940, ביניהן תמונות של הריקוד "והיה כי תבואו" - באדיבות ארכיון רמת יוחנן, מתוך אתר פיקיוויקי.
השיר נדפס בתקליטור "שיבולת בשדה - משירי מתתיהו שלם", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי, 2004 - ומובא כאן.
והיה, והיה כי תבואו אל הארץ
אשר אני נותן לכם.
והיה כי תבואו אל הארץ -
וקצרתם את קצירה
והבאתם ראשית קצירכם.
עומר, עומר, עומר, עומר -
ראשית קצירכם!
עריכה: אתי ירוחמי
אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.

