שיר עד - ירושלים של זהב - מילים ולחן: נעמי שמר | שירה: נחמה ליפשיץ, 1969 - Nehama Lifschitz

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים ולחן: נעמי שמר (2004-1930) |
עיבוד וניצוח: יצחק גרציאני (2003-1924) |
שירה: נחמה ליפשיץ (2017-1927) |

שנת כתיבה והלחנה: 1967 | שנת הקלטה: 1969.

השיר "ירושלים של זהב"("Yerusholayim Shel Zahav") ("Jerusalem Of Gold") מבטא כמיהה עזה לירושלים, שבאותם ימים הייתה עדיין חצויה בין ממלכת ירדן במזרח למדינת ישראל במערבּ.
השיר בוצע לראשונה על-ידי שולי נתן (נ' 1947), אז זמרת צעירה אלמונית, בפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי, שנערך במוצאי יום העצמאות תשכ"ז, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. השיר היה מחוץ לתחרות. שלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים.
השיר הפך לקונצנזוס לאומי. הוא הוצע כהמנון לאומי; במצעד שירי היובל שנערך ב- 1998 לרגל חגיגות ה-50 לעצמאות, זכה השיר במקום הראשון; נעמי שמר הוגדרה "פזמונאית לאומית".
לשיר ביצועים רבים בארץ ומחוצה לה, ובשפות שונות, אך לכל אורך השנים הוא ממשיך ומזוהה עם שולי נתן.

סיפרו נעמי שמר וגיל אלדמע:
החלק האומנותי בפסטיבלי הזמר והפזמון של השנים 1965-6, שהוצג במחצית השנייה בזמן ספירת הקולות, כלל שירה בציבור.
בחורף 1967 הציע ראש עיריית ירושלים דאז, טדי קולק, שהשירה בציבור בפסטיבל הקרוב תורכב משירי ירושלים. אלדמע, שהיה ממארגני הפסטיבל, טען שאין די שירים על ירושלים לשירה בציבור.
לחלופין, הוזמנו 5 שירים חדשים מהמלחינים מרדכי זעירא, שרה לוי-תנאי, סשה ארגוב, דובי זלצר ונעמי שמר. שמר נתבקשה על-ידי אלדמע לכתוב שיר על ירושלים, כמענה לטדי קולק.
היא התקשתה תחילה בכתיבה. נסיעותיה לירושלים לספיגת אוירה לא סייעו לה: "איך אפשר להוסיף אפילו מילה אחת על ירושלים אחרי דוד המלך ויהודה הלוי?". לבסוף, את ההשראה לכתיבה וכן את שם השיר, מצאה באגדה שזכרה מימי בית-הספר, המספרת על רבי עקיבא העני, שחי במתבן עם אשתו, רחל. ושעה שהיה מלקט את הקש משערהּ, היה אומר לה דברי נחמה ומבטיח לה ירושלים של זהב - תכשיט זהב בצורת ירושלים.
נעמי שמר כתבה תחילה 2 בתים לשיר: הראשון ("אויר הרים...") והשלישי ("אך בבואי...").
היא הראתה אותו לגיל אלדמע, שהתרגש למקרא התווים. כן ניסתה את השיר על חבריה, ובהם רבקה מיכאלי, אשר העירה שאין בשיר התייחסות לעיר העתיקה. בעקבות כך, כתבה שמר בית נוסף ומיקמה אותו כבית השני ("איכה יבשו...").
לביצוע השיר בחרה שמר בשולי נתן, אליה התוודעה חצי שנה קודם לכן, דרך בתהּ, ללי שמר, שהאזינה לתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" שבה השתתפה נתן.
השיר, בביצועהּ של נתן, התקבל בהתלהבות, ובסיום הפסטיבל, משהוזמנה על-ידי טדי קולק לעלות ולשיר אותו בשנית, הצטרף אליה הקהל בשירה. השיר הפך למפורסם בשירי הפסטיבל. הוא הושמע רבות בכל תחנות הרדיו ובמשך 3 השבועות שלאחר הפסטיבל, בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים, השיר, "כמו איזו כנף לבנה, ריחף מעל הגגות ומעל המקלטים ומעל מחנות הצבא".
ביום כ"ח באייר תשכ"ז, כשהצנחנים פרצו את הדרך לעיר העתיקה והגיעו אל הכותל, כבר היה בפיהם השיר. בעקבות כך, עוד במהלך הקרבות, הוסיפה שמר בית רביעי חדש לשיר ("חזרנו אל...").
מתחילת העשור של 1970 החלו להתפרסם טענות בדבר זיקה בין לחן השיר "ירושלים של זהב" ללחן של שיר ערש עממי באסקי. שמר הכחישה טענות אלה, עד שביוני 2004, שבועיים לפני מותה, התוודתה, במכתב ששלחה לגיל אלדמע, כי כשהלחינה את "ירושלים של זהב" הושפעה "בבלי דעת" מאותו שיר עם באסקי, אותו שמעה מנחמה הנדל. פרסום הוידוי בתקשורת, כשנה לאחר מכן, במאי 2005, עורר פולמוס סוער והאשמות בגניבת הלחן. במתייצבים להגנתה של שמר, היו גיל אלדמע וחוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, אשר קבעו כי הדמיון בין שני השירים קלוש ביותר ומצטמצם לפתיחת השיר בלבד, וכי אין בשיר את התנאים המגדירים בחוק זכויות יוצרים מצב של גניבת זכויות.

השיר, המובא כאן מפי נחמה ליפשיץ, מסורבת עלייה, "הזמיר של יהדות הדממה", בוצע על-ידהּ באפריל 1969, בהופעתהּ הפומבית הראשונה בארץ. היה זה חודש בלבד לאחר עלייתה לארץ מברה"מ.
את השיר למדה עוד בהיותה בברה"מ.
השיר נטבע בתקליטי המופע, "נחמה ליפשיץ" (CBS) ו"נחמה ליפשיץ - בקונצרט - תל אביב וירושלים - 1969" (קולומביה, ארה"ב).
תמונה של עטיפת התקליט מלווה את הסרטון.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נעמי שמר" ו"שירי מקומות", מפי:
1. יפה ירקוני (2012-1925).
2. לוסי ארנון (נ' 1928).
3. הדסה סיגלוב (נ' 1929) - ביצוע משנת 1967.
4. הדסה סיגלוב (נ' 1929) - ביצוע משנת 1968.
5. נעמי שמר (2004-1930) - ביצוע משנת 1968.
6. נעמי שמר (2004-1930) - ביצוע משנת 1971.
7. נחמה הנדל (1998-1936).
8. אסנת פז (נ' 1938).

אויר-הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.

ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך אני כינור

איכה יבשו בורות-המים ( - בית זה לא מושר כאן)
כיכר-השוק ריקה
ואין פוקד את הר-הבית
בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים-המלח
בדרך יריחו
ירושלים של זהב...

אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים

כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת-שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב...

ירושלים של זהב...

חזרנו אל בורות המים ( - בית זה מושר כאן כבית שני)
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר-הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות -
נשוב נרד אל ים-המלח
בדרך יריחו!
ירושלים של זהב...

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.