שיר עד - ילדי איננו ילד עוד - מילים: יוסי גמזו |לחן: חיים ברקני |שירה: חוה אלברשטיין (הביצוע המקורי)

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון ???? תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: יוסי גמזו (2020-1938) |
לחן: חיים ברקני (2001-1923) |
עיבוד וניצוח: משה וילנסקי (1997-1910) |
שירה: חוה אלברשטיין (נ' 1946) |
ליווי כלי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור |

שנת הקלטה: 1970.

מילות השיר "ילדי איננו ילד עוד" ("My Child Is No Longer A Child") ("Yaldi Einenu Yeled Od") נכתבו בסוף העשור של 1960, בשנים של מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים.

השיר מתייחס, מנקודת מבטו של הורה, למחיר הכבד המשלם הבן, החייל, החוזר משדה הקרב.

מחבר המילים, יוסי גמזו, סיפר, כי מלחין השיר, חיים ברקני, סיפר לו שכשבנו, גדעון, שב מהצבא, הוא לא היה כמקודם, וכי הוא, גמזו, הביא משפט זה לידי ביטוי בשיר (יעקב בר-און, מעריב, 30.1.2018).

גדעון ברקני, בנו של חיים ברקני סיפר, כי יוסי גמזו כתב את השיר תוך מספר דקות, לאחר ששמע מחיים ברקני על בנו, גדעון, שנלחם אז כחייל בסיירת שקד בתעלת סואץ. גם הלחן חובר מהר, אולי אפילו באותו היום שבו נכתבו המילים.
העובדה שהשיר נכתב עליו, נודעה לגדעון הרבה שנים לאחר כתיבתו, כשאביו, מתישהו, סיפר לו על כך.

השיר בוצע לראשונה על-ידי חוה אלברשטיין במוצאי יום העצמאות תש"ל, 1970, במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון, בעיבודו של משה וילנסקי.

הוא נכלל באותה שנה (1970) בתקליטהּ של אלברשטיין, "משירי ארץ אהבתי", בעיבודו של אדי שפירוביץ.

השיר היה תחילתו של שיתוף פעולה בין חיים ברקני לחוה אלברשטיין, שהניב נכסי צאן ברזל, כמו "את תלכי בשדה" (למילים של לאה גולדברג), "החיטה צומחת שוב" (למילים של דורית צמרת), "פנאי" (למילים של זלדה מישקובסקי), "הדליקו נר" (למילים של זלדה מישקובסקי) ו"שלושה ימים" (למילים של לאה גולדברג).

השיר המובא כאן מפי חוה אלברשטיין, הוא הביצוע המקורי, של השיר.

הוא הוקלט ב-9.5.1970, לקראת הפסטיבל, ונטבע בשנת 1999 בתקליטור 2 מתוך האוסף המרובע, "יעלה ויבוא - מיטב השירים של פסטיבלי הזמר" (הד ארצי).

ביצוע נוסף לשיר, מפי בן ארצי (נ' 1977), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יוסי גמזו", "חיים ברקני" ו"שירים ליום הזיכרון".

ילדי איננו ילד עוד,
עיניו טובלות בתכלת עוד
אך כבר במבטיו
האש.

הוא שב אלי אחר כל-כך,
שותק - אבל זוכר כל-כך,
מילים קצרות כמו קרב
וכמו מוקש.

ילדי איננו ילד,
לא איננו ילד,
ידיו נגעו בפלד בימים של אש,
ימינו אלה...

כן, הוא שב אחר כל-כך,
שותק - אבל זוכר כל-כך
מילים קצרות כמו קרב
וכמו מוקש.

אותו תלתל, אותו סנטר,
ובכל זאת: משהו אחר
משם, מן הקווים,
נשקף.

הוא שב אלי עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי-שם, במוצבים
ובמרדף.

ילדי איננו ילד,
לא, איננו ילד,
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף,
עיניים תכלת...

כן, הוא שב עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי-שם, במוצבים
ובמרדף.

ילדי איננו ילד,
לא, איננו ילד,
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף,
עיניים תכלת...

לו נשאר, כמו לפנים,
אותו הילד - ששנים
צמח פה על-ידי...
אבל לשווא! -

אין כל תועלת כבר,
ילדי איננו ילד כבר,
ילדי איננו ילד כבר...

הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? ???? מוזמנים לעשות ???? ולהגיב.